מאמינה באהבת אמת
סורי שרק עכשיו העליתי תהנו חג שמח

אהבה מנצחת- פרק 34

סורי שרק עכשיו העליתי תהנו חג שמח

עומר: מה מאמי?
בר: סיימנו אתה בא לקחת אותנו?
עומר: כן עשר דקות אצלכם
קאי: מה אחי צריך ללכת?
עומר: כן מצטער שהיה קצר הבנות יצאו לשופינג ואני צריך לאסוף אותם אה ובר בהריון
קאי: מזל טוב גבר דבר איתי נארגן ארוחה בשישי. סיים להגיד התחבקנו חיבוק של גברים והלכתי
נקודת מבט לי:
קמתי בבוקר עם כאבים בבטן התחתונה לא הבנתי מה זה, זה היה חזק לא יכול להיות שזאת לידה כי אני רק באמצע שמיני הסתובבתי ואביתר לא היה כמו בכל פעם הסתכלתי בטלפון השעה הייתה כבר אחת בצהריים קראתי לאביתר שהיה למטה שיעזור לי לרדת כלכך כאב לי אני אפילו לא יודעת איך לתאר את זה הוא עלה והתחלנו לדבר:
אביתר: מה יש לך יפה שלי?
לי: אביתר כואב לי
אביתר: שתית?
לי: עכשיו קמתי אני לא מצליחה לקום
אביתר: אתמול שתית מים?
לי: ליטר
אביתר: איפה כואב לך?
לי: בטן תחתונה
אביתר: את חושבת שזהו, לידה?
לי: לא יודעת זה ממש כואב
אביתר: את יכולה לקום עד לשירותים?
לי: נראלי. הלכתי עד לשירותים וישבתי על האסלה והוא הביא לי מברשת שיניים ובקבוק מים
אביתר: תשתי קצת ואם זה לא עובר הולכים לרופא
לי: תעזור לי לרדת למטה בבקשה. אמרתי וירדנו למטה שתיתי ושתיתי וזה לא עבר השעה הייתה כבר אחת וחצי ועדיין כאב התחלתי להכין תיק לתינוק הכל היה מוכן בשעה שתיים הרגשתי יותר כאבים עמדתי וברגע אחד מצאתי את עצמי על הרצפה וישר אביתר וקאי רצו עליי
קאי ואביתר: עכשיו לרופא! אמרו רציניים
אביתר: קאי בית חולים או רופא?
קאי: בית חולים.
הם המשיכו לדבר ביניהם ובינתיים הרגשתי משהו נוזל בין הרגליים ישר צעקתי זה כאב יותר מהכאבים הקודמים ונסענו הכי מהר לבית חולים קאי נהג ואני ואביתר ישבנו מאחורה אחרי רבע שעה הגענו אביתר לקח אותי לחדר וקאי הביא מסמכים וקרא למיילדת היא נכנסה ועזרה לי להחליף לחלוק שכבתי על המיטה היא שמה כפפה ובדקה באיזה פתיחה אני הייתי עם פתיחה של שמונה כמעט מלאה, אחרי רבע שעה הייתי בפתיחה מלאה. (למיילדת קראו שרית) שרית התחילה להדריך אותי:
שרית: בציר הבא אני רוצה שתלחצי הכי חזק שאת יכולה תוציאי את כל הכעסים שיש לך אל תשמרי בלב
לי: אאאאאהההההה, *&*&* (קללות) קיללתי את הרגע שפגשתי את אביתר קיללתי את הרגע ששתינו ושכבנו
אחרי חצי שעה הוציאו אותו ממני ושמו אותו על החזה שלי כשהוא עדיין מלא בדם זה היה הרגע הכי יפה בחיים שלי הוא היה כלכך קטן כי הוא נולד לפני הזמן היד שלי כיסתה כמעט את כולו האחות באה ולקחה אותו כדי לנקות אותו והחזירה לי אותו הנקתי אותו והשכבתי אותו לישון זה היה מצד אחד מפחיד ומלא חשש ומצד שני זה היה כיף בלילה נשארתי בבית חולים ואביתר נשאר איתי בלילה הלכתי לראות את בוטן באינקובטור ככה אני קוראת לו בינתיים בוטן עד שנחליט על שם בשבילו, אביתר בא איתי הוא כלכך קטן. אביתר לחש לי כשהגענו לאינקובטור של בוטן
לי: עשיתי לו תנועת הסכמה והוספתי: מאמי לא הרמת אותו מאז שהוא נולד
אביתר: אני מעדיף להסתכל עליו
לי: למה? רק אל תגיד לי ש… הוא קטע אותי ואמר: אל תדאגי אני לא נגעל אני פשוט מפחד זה הכל.


5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך