אהבה מנצחת- פרק 5

מרתון 5\2
נקודת מבט עומר:
קאי בא אליי אחרי שלי יצאה מהבית בוכה עם אוזניות מפתחות וכסף הבנתי שהוא רוצה שאני אלך אחריה הוא ידע שהיא תדבר איתי אחרי מה שקרה.
לקחתי טלפון סיגריות ומפתחות ויצאתי הלכתי לפארק הכי קרוב לבית הלכתי על הדשא ושמעתי אותה בוכה ישבתי לידה היא שמה ראש על הכתף שלי והמשיכה לבכות מרגע לרגע הבכי התחזק תוך כדי שאני מחבק אותה ניגבתי לה את הדמעות וחזרתי לחבק אותה ולא עזבתי אותה היא ניסתה להשתחרר כמה פעמים והתייאשה הייתה לה דקה של בכי תוך כדי חיבוק ואז התחלתי לדבר: תקשיבי, אני לא יודע מה הוא אמר לך אבל עד שאת לא נרגעת ומסתכלת עליי אנחנו לא מדברים. אמרתי והרמתי טיפה את הקול שלי היא נרגעה קצת והרימה את ראשה כדי להסתכל עליי
עומר: עכשיו את רוצה לספר לי מה קרה? שאלתי יותר נכון ציוויתי עלייה
לי: סיפרתי לו את כל מה שהוא אמר לי. הסתכלתי עלייה אחרי שהיא סיפרה לי לא מבין אז שאלתי: למה את בוכה? למה יצאת מהבית במקום לדבר?
לי: אני לא אחת כזאת שמדברת אני מעדיפה לבכות בפינה של החדר כשף אחד לא רואה אותך… וזה קשה שמשקרים לך כל החיים שלך ואתה צריך 'להתחנן' שיספרו לך מה קרה או מה יש לך. היא אמרה והדמעות שלה הופיעו שוב ואז היא ביקשה: לי- תביא לי סיגריה.. ובוא נלך לקנות קצת שתייה
עומר: אני לא מביא לך סיגריה ואנחנו לא הולכים לקנות שתייה לא לי ולא לך!" אמרתי בחצי צעקה למרות שידעתי שגם זה פגע בה כי היא נפגעת שצועקים עלייה, הרגשתי כמו האח הגדול שלה שדואג שהיא לא תידרדר לסמים ולשתייה כי היא לא תצליח לצאת מזה, חשבתי לעצמי ואז ראיתי אותה קמה ומתחילה ללכת בלי לחשוב פעמיים תפסתי אותה ביד ומשכתי אותה לחיבוק היא ניסתה להשתחרר כמה פעמים ואז היא וויתרה כי היא הבינה שאין לה סיכוי להאט לאט ראיתי את הדמעות שלה שוב למרות שהיא ניסתה להסתיר אותם ישבנו חצי שעה וחזרנו הביתה. שמתי לב שמאז שחזרנו היא לא דיברה עם אף אחד אפילו לא איתי ולא עם אביתר שניסה לדבר איתה עליתי לחדר שלה וראיתי אותה במיטה שוכבת מנסה להירדם היא עצמה עיניים וידעתי שהיא ערה נכנסתי לידה במיטה ושכבתי לידה גרמתי לה להסתובב אליי והתחלנו לדבר בעיקר אני התחלתי לדבר
עומר: למה את לא יוצאת החוצה? כל היום את או בוכה או במיטה חשבתי שנשארת בבית כדי להיות עם חבר שלך לא כדי להתעלם ממנו. אמרתי בקול גבוה אך מלטף
לי: הייתי איתו בבוקר חוץ מזה יהיה לנו הרבה לילות לבלות ביחד אל תדאג. עכשיו בבקשה ממך תעזוב אותי.
עומר: שאלה אחרונה ואני עוזב אותך.
לי: דבר
עומר: למה התכוונת כשאמרת שיהיה לכם הרבה לילות לבלות ביחד רק אל תגידי שאת עוזבת כי אני לא ישרוד פה בלעדייך… אמרתי והיא שמה עליי ראש וענתה
לי: אל תדאג אני לא עוזבת מה אני יעשה בלי האקשן שיש לי פה פשוט אביתר רוצה לעבור לגור איתנו והיינו צריכים לדבר עם קאי אבל לא באלי לדבר איתו בינתיים.
עומר: קאי לא יודע אולי כדי שהוא ידע למה את ככה אולי חבר שלך?
לי: לא ולא נראלי שבאלי לדבר עם עוד מישהו היום…
עומר: את רוצה שאני אלך? לקרוא לאביתר שיהיה איתך?
לי: אל תקרא לו ועם באלך אתה יכול להישאר…שמעתי בקולה שהיא רוצה שאני יישאר אז נשארתי אחרי 10 דקות בערך היא נרדמה לפחות חשבתי באתי לקום כדי שהיא תוכל לישון נורמלי אבל היא ישר אמרה לי בשקט אל תלך אז נשארתי ונרדמנו.