מאמינה באהבת אמת
סתם עוד פרק כי אני אוהבת אותכם תהנו!

אהבה מנצחת- פרק 9

סתם עוד פרק כי אני אוהבת אותכם תהנו!

תקראו ברציתי להוסיף!

קאי: הרופא מה יש לה?
הרופא: אנחנו מנסים לברר מה זה בדיוק החשדות שלנו הם בינתיים מכת חום או שהיא התייבשה אנחנו בינתיים מנסים לשלול כיוונים נוספים.
קאי: אי אפשר לערוך את בדיקות קצת יותר מוקדם בלי אשפוז? או לפחות לקחת אותה הביתה לכמה שעות ולהחזיר?
הרופא: אני מצטער אנחנו מעדיפים לעשות את הבדיקות כמה שיותר מהר.
קאי: לא זה לא קורה לי לא! אמרתי בשקט בזמן שהרופא הלך ותפסתי את הראש בין הידיים לא רציתי להיכנס אליה להגיד לה את זה איך אני יגיד לה שהיא הולכת להישאר כל השישי שבת פה אחרי שהיא טרחה ועבדה כלכך קשה ובמיוחד אחרי שהיא בכלל לא רצתה לבוא לפה בכלל
נכנסתי אליה היא ישנה היא כלכך חמודה כשהיא ישנה לא יכולתי לעזוב אותה התיישבתי על כיסא לידה וליטפתי לה את היד ואז היא התעוררה סיפרתי לה שמאשפזים אותה והיא לא יכולה לחזור היום הביתה היא הקשיבה עד הסוף ואז היא התחילה לבכות להתפרק אז התחלתי לדבר איתה
קאי: את רוצה שאני יגיד לעומר או לאביתר שיבואו לפה קצת?
לי: לא היא הנהנה והוסיפה תלך מפה אני רוצה להישאר פה לבד תילך הביתה תעשה איתם קידוש. היא אמרה ובפנים התחלתי להיות עצבני על זה שהיא לא מוכנה שנהיה פה.
קאי: אני לא הולך אמרתי בחצי צעקה
לי: תלך מפה אני לא רוצה שתישאר פה בגללי! היא אמרה וירדה לה דמעה לא רציתי להשאיר אותה לבד פה אבל לא רציתי שהיא תתעצבן אז רק יצאתי החוצה והתקשרתי לעומר:
עומר: הלו? מה עם לי? איך היא?
קאי: מאשפזים אותה כדי לעשות לה עוד בדיקות והיא רוצה להישאר פה לבד היא לא רוצה שאני יישאר או שתבואו לפה אז יצאתי החוצה היא לא רוצה שנראה אותה במצב הזה וזה מעצבן אותי
עומר: היא לא רוצה לראות אותנו או שאנחנו נראה אותה ככה שאין לי מושג מה זה ככה אז תתקשר למור לא תהיה לה בעיה שהיא כן תראה אותה. הוא אמר וידעתי שהוא צודק.
נקודת מבט מור:
קאי התקשר אליי קצת מוזר אבל עדיין עניתי לו למרות שלא דיברו מאז הנשיקה:
מור: הלו?
קאי: מה קורה? שומעת רגע לי בבית חולים והיא לא רוצה שנישאר איתה לא אני לא אביתר לא עומר ואני כבר לא יודע מה לעשות את יכולה לבוא להיות איתה? הוא שאל בחשש
מור: אתה לא צריך לשאול אני יוצאת יש מצב אתה בא לקחת אותי?
קאי: עשר דקות אצלך. הוא אמר וניתק ישר חשבתי לעצמי שאנחנו חייבים לדבר על הנשיקה כל הזמן הוא עסוק עם לי
נקודת מבט לי
אוף איזה טיפשה אני למה הייתי חייבת לצעוק על קאי הוא בטח נפגע ממני חשבתי לעצמי ואז הוא נכנס:
קאי: אני הולך עוד 20 דקות בערך אני חוזר
לי: הנהנתי לו עם הראש למרות שידעתי שהוא לא הסתכל עליי.
מרוב כל המחשבות נרדמתי


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך