אהבה מעבר לאקדחים חלק 1

"מיה, רוצי!!!! אין לנו זמן!!!!" התחלתי לרוץ במהירות תחת הקליעים המהירים, הנחתי את פצצת הזמן, והיא התחילה לתקתק. צעקתי: "בריאן!! בוא נברח מפה!" קפצתי מהחלון והוא קפץ אחריי, אחרי עשר שניות הקומה השנייה של הבניין התפוצצה. רכב שחור עצר לידינו. זה היה טיילר. "יאללה, תעלו, נברח מפה!" צעק טיילר. נכנסנו לרכב והוא נסע בשיא המהירות- הגענו למערה. אביגייל, קורי, דניאל ורוז ישבו על כיסאות. רוז סידרה את משקפי השמש שלה. הדלקנו טלוויזיה עם החשמל שייצרו לוריס ורוני לפני שנתפסו ונידונו למוות…… הם נתפסו לא מזמן אז הם בטח יושבים כרגע בבית הכלא. "לפני כשעה שני מחבלים פרצו לבניין המשטרה וגבו את חייהם של כ-33 אנשים, ופצעו 5, 2 אנוש, 1 במצב קל והאחרים במצב בינוני. שני המחבלים מזוהים בתור מיה דולורוסה ובריאן נאון. המשטרה בחיפוש עבור כל הכנופייה." אמרה האישה בחדשות. נראה שמה שעשינו במשטרה לא היה מספיק כדי לעצור את החיפוש. אביגייל אמרה: "אני יוצאת להביא את לוריס ורוני." "אני באה איתך." אמרתי. גם רוז הצטרפה. קורי אמר: "אהה, משימה בעקבים…" "תשתוק!" צעקה עליו רוז. העמסנו כלי נשק על המכונית הכסופה של רוז, והתלבשנו למשימה, מעל זה שמנו בגדים יום-יומיים. הרכבנו משקפי שמש כדי להסתיר את תווי פנינו, וכמובן, אני לקחתי מסטיק. אין שום דבר תמים מזה עבור השוטרים… אביגייל ישבה בכיסא הנהג. התחלנו לנסוע לעבר בית הכלא המחוזי. "אנחנו כאן כדי לבקר את לוריס אוקל ואת רוני מינט." אמרתי. הבאתי שלוש תעודות זהות מזוייפות- שלי היא "הלן מינט", אחותה של רוני… כמובן לא באמת אחותה. הצלחנו להביא לבפנים כלי נשק. הגענו לחדר הביקורים… אמרתי: "רוני, הבאתי את מה שאנחנו צריכות…." הורדנו [אני, רוז ואביגייל] את הצעיפים שלנו והסתרנו את המצלמה במיומנות. היה שם טלפון. הקלדתי את המספר של בית הכלא. "פנו את כל האסירים…" אמרתי בשקט וניתקתי. לוריס לקח נשק מאביגייל ורוני לקחה ממני. שוטר נכנס ואמר: "לוריס, רוני אתם…… אוי!!!" כיוונו אליו כלי נשק. רוני ירתה בו. "מארק!!" צעקו שאר השוטרים שהבחינו בנו. התחלנו לרוץ. עלינו על המכונית. תוך כדי נסיעה מהירה יריתי בכל מי שרץ אחרינו. הגענו למקום המגורים שלנו. הטלוויזיה נדלקה. "אני עכשיו בכלא המחוזי, בו היה אירוע הברחה מהכלא. הבורחים הם לוריס אוקל ורוני מינט. המבריחות הן קרובות משפחה- הלן מינט, ג'סי אוקל ולוס אוקל. פרטים יינתנו בהמשך." "תפסתי אתכם, פושעים." שמעתי קול. רוני מהר התקדמה בגלגלון לעבר השוטר שהתחבא בתא האחורי של האוטו. היא דחפה אותו לרצפה ואני לקחתי חבל. קשרנו אותו. "עכשיו תשתוק………." אמר קורי. כיסינו את פיו של השוטר, ודחפנו אותו לאוטו. התיישבתי בתא הנהג, ולוריס התיישב לידי. "סעי…." אמר לוריס. צעקתי עליו: "אתה לא מחלק לי פקודות, ברור?!?!" ונסענו במהירות. הגענו לצוק, למטה היה נהר עמוק. "הבגדים שלך די יפים…….. חבל יהיה לבזבז אותם……" אמר לוריס. הוא פשט אותו מבגדיו עד שהיה ללא בגדים, ודחפנו אותו מהצוק. היה כתוב על החולצה של השוטר- "רייק דאלאס". מעניין….. "עכשיו אנחנו לבד…. את יכולה להודות שאת מתה עליי."