אהבה משברים וכל השאר -פרק 3(:

זה היה הבן אדם הכי חתיך שראיתי בעולם!!!
__:"את לא רואה!"
אני:"אני רואה מעולה חמוד !!"
__:"טוב טוב תרגעי מה העצבים.."
אני:"שום עצבים ביי" הוא עצר אותי ותפס בידי
__:"ללוות אותך?"
אני:"אני יודעת ללכת תודה.." הוא עצר אותי שוב
__:"מה הבעיה שלך?" צחק
אני:"לא עניינך אין לך משהו יותר טוב מלהציק לי?"
__:"להגיד לך את השם שלי?"
אני:"נו.."
__:"רוי.. מה השם שלך?" חייך שמעו היה לו חיוך מדהים!!!
אני:"אמילי.." חייכתי באתי ללחוץ לו את היד והוא נתן לי חיבוק ונשיקה התלהבתי. פתאום חברה לו באה ונעמדה לידנו "כן נו מה קורה? את מנסה לגנוב לי אותו או משהו?" שאלה וחבורת בנות היו מאחוריה. "ממש לא. תתחילי להרגע שמעת?" אמרתי לה בבטיחון פתאום כל מי שהיה במסדרון נעצר במקומו "לא לא שמעתי" אמרה וצחקה צחוק של מכשפה "אז את לא שומעת טוב" אמרתי והמשכתי בשלי היא המשיכה לצעוק שם כמו משוגעת ואני מתעלמת מימנה. נכנסתי לחדר והוא היה רק שלי חדר גדול ויפה נשכבתי על המיטה וסידרתי את הבגדים שלי פתאום היה פעמון כזה לבוא לחדר האוכל יצאתי מהחדר וכל הילדים שם רצו כמו מטורפים אני הלכתי ברגוע אחרי הזרם שהגעתי לקחתי לאכול וישבתי בשולחן לבד כי בכל זאת אני לא מכירה פה אף אחד אז אני מעדיפה להיות לבד פתאום רוי עבר לידי וקרץ לי חייכתי אליו המשכתי לאכול ואז כמה ילדים בנים באו והתיישבו לידי.. "היי אני נדב זה בן וזה לירון" חייך
אני:"היי אני אמילי" חייכתי
לירון:"אז למה ילדה יפה כמוך יושבת לבד?"
אני:"סתם כי אני לא מכירה פה אף אחד חוץ ממכם"
נדב:"אז אני שמח שניפגשנו "חייך
בן:"אז אמילי.. בת כמה את?"
אני:"בת 15.. אתם?"
נדב:"16 "
אני:פשש.. יגדולים" חייכתי. ראיתי שרוי מסתכל כל שניה לכיוון שלי.
לירון:"טוב מה הקטע של הילד הזה?"
אני:"מי.. איזה ילד?"
נדב:"רוי בן דוד.. לא סובל אותו"
בן:"גם אני לא.. עף על עצמו בגלל שהוא יוצא עם הילדה הכי מקובלת בשכבה"
אני:"פ'חח היא הכי מקובלת? היא דומה לתחת שלי"
נדב:"צודקת אבל כולם מפחדות מימנה.."
אני:"אני לא אחת מהכולם"
בן:"כן שמנו לב שרבת איתה היום במסדרון" צחק
לירון:"יפה ענית לה.." היה צילצול שהחדר אוכל נסגר עוד רבע שעה אז סיימנו לאכול ויצאנו משם לכיוון החצר שהייתה פשוט מדהימה ,שמה ילדים חילקו דפים כאלה ונתנו גם לי היה כתוב שם"מסיבת השנה.. תבואו יהיה פיצוץ.. חובה בזוגות" ועוד כמה דברים לא מעניינים חשבתי לעצמי שאין לי עם מי ללכת אז אני יוותר על ללכת.
אני:"טוב.. נראלי אני הולכת לחדר שלי נפגש מחר?"
נדב:"ברור מס' החדר שלנו הוא 125 תבואי לבקר" חייך
אני:"ברור.. המס' שלי הוא 120 תבואו גם אתם"
בן:"רוצה ליווי?"
אני:"בכיף" חייכתי. הלכנו לכיוון של החדרים ושם ראינו את רוי וחברתו היקרה מתנשקים במסדרון שהיא ראתה אותי היא דחפה אותו לכיוון שלי תוך כדי שהם מתנשקים..
אני:"נו מה?! אין לכם חדר לעשות את זה ?!" נדב לירון ובן צחקו
__(החברה שלו):"לא אין לנו חמודה!"
אני:"לא חשבתי אחרת וחמודה תקראי לאמא שלך " המשכנו ללכת ושהגענו לחדר הם נתנו לי חיבוק ואת המס' של הפאלפון שלהם וכמובן חיבוק נכנסתי לחדר המשכתי לסדר את המזוודות בארון שם ישבתי במיטה וראיתי טלווזיה ואז מישהו דפק על הדלת קמתי לפתוח וזה היה רוי.