אהבה מתחת לאף – פרק 7

"אני עדיין כאן" אמר שון מהצד השני של הדלת.
"אני יודעת"
"תפתחי לי"
"לא רוצה" אמרתי וחייכתי לעצמי, איזה כיף להיות בשליטה, ועוד לשלוט על שון..תענוג.
"אני יודע שאת מחייכת" אמר ושמעתי שהוא מגחך.
"איך אתה יודע?"
"אני מכיר אותך יותר מידי טוב" אמר "לצערי.." הוסיף בשקט.
"היי שמעתי את זה" אמרתי כועסת.
"נוו יופי תפתחי לי" אמר רגוע.
"למה לי לפתוח לך?" שאלתי מתחכמת.
"כי אני אמרתי!"
"אז תגיד עד מחר"
"אמה , לא כדאי שאני אפתח את הדלת לבד, נכון?" שאל ואני יכולה להישבע שהוא חייך.
"גם אתה מחייך עכשיו" אמרתי.
"אמת . כנראה שלא רק אני מכיר אותך טוב, אלא גם את אותי" אמר.
"לצערי.." הוספתי.
"אז לפתוח את הדלת לבד?" שאל.
"רק כי אני יודעת שאין סיכוי שתפתח את הדלת הזאת מבלי לשבור אותה, אז כן" אמרתי.
"אוקיי" אמר ונכנס ואני שהייתי צמודה לדלת מהצד השני קיבלתי מכה ונפלתי על הרצפה.
"אחח" החזקתי בראשי.
שון נכנס והביט עליי מלמעלה מחייך "הזהרתי אותך" אמר ושם את ידיו בכיסים.
"איך נכנסת?!"
"מפתח" ענה בפשטות.
"מאיפה לעזאזל יש לך מפתח??" שאלתי וקמתי במהירות.
"מייק…"
"למה הוא הביא לך מפתח?"
"תגידי לי מה את…השב"כ?" שאל והתיישב על הספה.
"שון תענה לי!"
"בזמן שאת היית עסוקה בלדבר עם ליליה, מייק הביא לי צרור מפתחות, עם המפתח של החדר שלך, והדלת הראשית" אמר בחיוך.
"אוקיי תן לי את המפתחות" ציווית עליו והתקרבתי אליו מושיטה את ידי.
"ולמה לי לעשות את זה תזכירי לי?" שאל בהתחכמות.
"כי זה המפתחות של הבית שלי!!" כעסתי.
"דבר ראשון, זה ממש לא מעניין אותי . ודבר שני..מייק אמר לי לשמור עליהם,ולא להביא אותם יצורים..כמוך" אמר בליגלוג וחיוך חושף שיניים לבנות.
"אני יצורה? אז איך אתה קורא לעצמך..עב"מ ??" שאלתי וניסיתי לחטוף את צרור המפתחות אך הוא היה יותר מידי מהיר.
הוא קם מהספה והתקדם לעבר המטבח.
"לאן אתה חושב שאתה הולך?" שאלתי אותו והלכתי אחריו.
"להכין לי לאכול, מה שבדרך כלל עושים במטבח" אמר ונכנס במטבח.
"אתה לא נוגע בשום דבר, לך מפה" אמרתי וחסמתי את המקרר.
"ועוד חשבתי שאני ילדותי" מלמל והוזיז אותי בשנייה.
"היי!" אמרתי בכעס.
"אם לא הבנת, אני לא הולך מפה..הבטחתי למייק שאני שומר עלייך עד שהוא חוזר מהדייט שלו עם טס" אמר והוציא מהמקרר גבינה צהובה.
"דיייט???עם טסססס???" צרחתי.
"וואו תרגעי אחותי,זה לא שאח שלך לא יצא לדייטים בחיים שלו.." אמר והתיישב על השולחן, נותן ביס מהסנוויץ' המאולתר שהכין.
"רגע…מייק אוהב את טס?" התיישבתי ושאלתי את שון בשקט החיוך חושף שיניים.
שון לקח ביס מהסנוויץ' והסתכל עליי.
"למה את לוחשת, אין פה אף אחד" אמר בפה מלא והביט סביבו.
"שון אתה יודע . אתה הבנאדם הכי טיפש, מגעיל וחסר תרבות שאני מכירה…" אמרתי.
"תודה, גם את" אמר ונתן עוד ביס מהסנוויץ'.
"אוח" נאנחתי וקמתי מהכיסא.
"היי, היי לאן את הולכת?" שאל כשראה שאני יוצאת מהמטבח.
"לחדר, תרגע" אמרתי ונכנסתי לחדר.
בדקתי בפלאפון, שלוש הודעות.. ברונו, בבקשה ברונו..
2 מאמא ואחת מטס..
פתחתי במהירות את ההודעה של טס [אמא תסלח לי..]
'אח שלך כזה חמוד, הוא הזמין אותי לארוחת ערב…למה לא אמרת לי שהוא כזה מתוק?'
מתוק?! אוליי דביק, ואבל מתוק הוא ממש לא.
'נדבר כשתסיימו' שלחתי לה.
פתחתי את ההודעות מאימי..
'חמודה אנחנו לא נגיע היום הביתה …אנחנו נישן אצל סבא וסבא' כתבה בהודעה הראשונה.
'אתם תסתדרו?' כתבה בשנייה.
'ברור אמא..' שלחתי לה.
החלטתי לשלוח לברונו עוד הודעה..או כמה הודעות, העיקר שיענה..
'לא יודעת מה קרה לך, אבל דיי מוזר לי שאתה לא עונה..ברונו אתה חשוב לי. הכל בסדר?' שלחתי אבל לא יכולתי להתאפק ושלחתי עוד הודעה. 'וכשאתה רואה אני מצפה להסבר , אני יודעת שקרה משהו!'
נשכבתי על המיטה, בוהה בתקרה..אוף.
נכנסתי להתקלח. וכשיצאתי ראיתי את שון רואה טלוויזיה בסלון, הוא ראה אותי.
"אחלה פיג'מה" אמר.
הבטתי על עצמי. אווי באמת אמה. שורט וגופייה, כשון אצלך בבית.?
"שתוק" אמרתי ונכנסתי לחדרי.
"אני הולכת לישון, אז אתה יכול ללכת הביתה" צעקתי לו וכיביתי את האור בחדרי.
צללתי למיטה,זה בהחלט היה יום ארוך…