אהבה מתחת לאף – פרק 8

"נו נו נו ספרי, איך הוא הציע לך לצאת, מתי ולמה?" התנפלתי על טס בשנייה שעליתי לרכבה.
"תירגעי!!" צחקה.
"לא רוצה! נוו תספריייי כבר, טס זה מייק! אח שלייי!!! איך קרה שיצאתם לדייט??" שאלתי, היא התחילה לנסוע.
"כששון ניסה לפתוח את הדלת של החדר שלך אתמול, אז מייק נתן לא את המפתח ואמר לי שכדי שנשאיר אותכם לבד, בהתחלה לא רציתי להשאיר אותך לבד .. אבל הוא אמר שנעשה משהו ואז נחזור, אז הסכמתי. הלכנו לאיזה מסעדה והוא כזה חמוד ומתוק" הסבירה בחיוך מרוח מצד לצד.
"חמוד? מתוק? את בטוחה שאת מתכוונת למייק אח שליי?" שאלתי.
"דיי אמה! תפרגני לי!!" אמרה.
"טוב סליחה, רגע..התנשקתם?" שאלתי בזעזוע.
הוא צחקה. "עדיין לא, אבל קבענו היום ללכת לסרט" אמרה.
"אוויי לא, קבעתם עוד פגישה?" שאלתי.
"למה אויי לא?" הסתכלה עליי לא מבינה.
"את… ואח שלי" אמרתי.
"אל תדאגי אמ, אנחנו רק ננסה..נראה אם ילך.." אמרה והחנתה.
"אלוהים למה זזה קורה לי?" שאלתי.
"אווי תפסיקי להגזים" צחקה ויצאה מהרכב ואני אחריה.
"אני לא מגזימה" אמרתי ונכנסנו לבצפר.

"אמה, דיי לדבר" צעקה עליי המורה. שתקתי, אין לי כוח להתווכח איתה..
לפתע קיבלתי הודעה, מזל שהפלאפון היה על שקט… ברונווו!!!
"המורה אני יכולה לצאת שירותים?" שאלתי ובלי לחכות לתשובה יצאתי. היא צעקה משהו אבל לא הקשבתי.
'סליחה שלא עניתי' כתב.
'זה בסדר,מה קרה לך?' כתבתי.
'את בבית?' שאל.
'לא , בבצפר' החזרתי .
'אני אדבר איתך כבר שתהיי בבית, לכי ללמוד' חייכתי לעצמי..דואג, כמו תמיד.
'אוקיי' כתבתי אבל לא חזרתי לשיעור.
הסתובבתי ברכבי בית הספה, הוא היה השקט, דומם, ללא אף תלמיד שהסתובב מחוץ לכיתה.
"לא ! אנחנו לא חוזרים!" שמעתי את קולו של שון.
התקרבתי קצת, הסתכלתי מעבר ללוקרים האדומים וראיתי את שון וליליה.
"אבל אתמול..בפלאפון" אמרה.
"זאת לא הייתה אחותי, אין לי אחות ליליה, את יודעת שאין לי אחות" אמר לה בכעס.
פאק. מה עשיתי?
"אז..אתה לא באמת רוצה לחזור אליי, ואתה לא מצטער על מה שעשית?" שאלה בעיניים נוצצות.
"לא, זאת אומרת..אני מצטער , אבל אנחנו לא חוזרים" אמר לה בשקט.
"אוקיי" אמרה מנסה לא לבכות.
"בואי" אמר ומשך אותה לחיבוק נעים בין שריריו שגרם לי קצת לקנא, גם אני רוצה שיחבקו אותי ככה…אוח אמה, ממתי את כזאת קיטשית??! תפסיקי!
נשמתי לרווחה, הפרידה הזאת הלכה להם טוב, למזלי.
"אני שמח שעשינו את השיחה הזאת" אמר לה שון בחיוך קל אחריי שהתנתקו.
"כן..גם אני" היא השפילה את מבטה והלכה משם.
ממתי שון כזה עדין עם בנות? הוא כזה אכזרי ומגעיל ולא מתחשב…!! או שאולי הוא ככה רק אליי..

'הגעתי הביתה, ספר לי' כתבתי לברונו בשנייה שנכנסתי לחדרי.
'אוקיי,..אז אתמול קרה משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה' כתב, נבהלתי, מה כבר יכל לקרוא לו אתמול.
אני מקווה שלא משהו רע..
'מה קרה?' שאלתי אותי.
'התאהבתי' כתב.
הלב שלי דפק בחוזקה..
"הת..אהב?" מלמלתי לעצמי. דמעה קטנה זלגה מעיניי, תפסיקי אמה, דיי להיות כזאת..רגשי.
'ומה רע בזה?' כתבתי בחזרה.
'התאהבתי במישהי שבחיים לא חשבתי שאתאהב…אני מפחד שהיא תדחה אותי, ותצחק עליי' כתב.
'אתה באמת אוהב אותה?' שאלתי.
'הכי שבעולם' כתב.
'אז לך על זה…אם אתה אוהב אותה תלחם על זה' כתבתי.
אני אוהבת את ברונו, מאוד .. אבל מגיע לו להיות מאושר, ואם הוא לא אוהב אותי ואוהב את מי שזאת לא תהיה, ואם היא תעשה אותו מאושר, אני אהיה הכי מאושרת בעולם..
'את חושבת?' שאל.
'אני בטוחה' כתבתי.
'אמה?'
'מה ברונו?'
'תודה.' כתב.
זרקתי את הפלאפון וטמנתי את ראשי בכרית, רציתי לצרוח.
נשמעה דפיקה בדלת.
"מה?" צעקתי.
הדלת נפתחה ושון עמד שם, יופי רק הוא היה חסר לי עכשיו!
"שון, צא לי מהחדר" אמרתי עוד לפני שהוא נכנס.
"אני חשבתי.." התחיל להגיד אך קטעתי אותו.
"אז תחשוב במקום אחר, אני לא יכולה עכשיו!" אמרתי וסגרתי עליו את הדלת.
הודעה נשלחה לפלאפון שלי, הרמתי את הפלאפון מהרצפה, מברונו.
'אני לא מסוגל' כתב.
עכשיו אני צריכה להגיד לו שהוא כן מסוגל??אין סיכוי , לא רוצה שבכלל יהיה איתה! אני רוצה את ברונו.ברונו שגרם לי להרגיש כזאת מיוחדת…למה הוא היה חייב להתאהב??!