אהבה מתפרצת 2
כן, חיי היו מושלמים במשך 12 שנה ללא רגשות.
עד, שמשהו השתבש…
טוב, כשכל העניין התחיל להשתבש, עדיין לא שמתי לב לשום דבר שונה ומרוגש…
אבל שזה התחיל להתגלגל… אז. אז הרגשתי משהו…. לא!!!!!!!!!!! אסור לי להרגיש רגשות! הבטחתי לעצמי! אני לא יכולה להפר את ההבטחה שלי!….
מה אני יעשה? מה אני יעשה? לא טוב, לא טוב!
אוקיי,אוקיי, אסביר לכם מה קרה.
הכל התחיל שהתהלכתי ברחבי בית הספר. מבחינתי, בית הספר הוא חסר חשיבות. אבל מה לעשות? אני חייבת ללכת אליו…
בכל מקרה, התהלכתי ברחבי ביה"ס ופניי נחתו על נער יפה תואר שעבר על פניי ולא הסתכל. אני גם לא אסתכל…. חשבתי. הרי אסור לי לתת לרגשות להשתלט עליי…. גם לא לאהבה. במיוחד לא לאהבה.
אז מה אם הוא יפה תואר? מה, אני סמרטוט? אין לי שליטה על עצמי? נו באמת, תפסיקי לחשוב עליו, שירי.
היתי בדרך לכיתה כי היה צלצול. נכנסתי לכיתה ודרכינו נפרדו… הוא אפילו לא הביט בי. חחח…. אני מדברת כמו מישהי שהתאהבה… או! אוקיי, זה האמת לא מצחיק… אני חייבת להפסיק זאת.
נבהלתי. זו היתה הרגשה. וזה היה לי משהו זר… הרי 12 שנה הייתי ילדה ללא רגשות…
פתאום, בלי שום התראה מוקדמת, היו לי מין פרפרים בבטן וליבי דפק במהירות… אמא'לה! יואווו! אני לא מצליחה להדוף את התופעה המוזרה והלא מוכרת שהתרחשה בתוך גופי…
לא לא! די! שמישהו יעזור לי להתמודד עם זה! אני לא יכולה! כנראה שזה רגש. אוי לא! אוי לא! זהו. אני חייבת לבקש עזרה או שיתנפץ לי החלום.
תגובות (4)
מה את אומרת על הפרק, ניצן?
וגם כל השאר, מה אתם חושבים?
(עומר)
הפרק מקסים,עומר!!!!
קראתי כבר אותו…
תודה ניצן!
בבקשה :)