אהבה מחצי מבט – פרק 2 (שיניתי את השם)

בס"ד

מהפרק הקודם:
"אני חייבת להגיע הביתה לפני שאבא שלי יגיע" אמרה לעצמה אביה ודרכה בטעות על ענף שהיה
בדרך והחליקה על הרצפה שהייתה מכוסה בבוץ "איי" אמרה לעצמה בשקט,
"מה אני עושה עכשיו?" חשבה ,
"מה זה היה?" אמר לעצמו רן כששמע את רעש הענף שנשבר והחל ללכת אחורה,
הוא הלך אחורה בלי להסתכל אחורה במשך כמה שניות עד שנתקע במישהי שישבה על הרצפה
ונפל עליה…..

פרק 2:
"אההה…" צעקה אביה בבהלה "מה אתה עושה?" אמרה
"א.. אנ…אני מצטער" אמר רן בעודו קם במבוכה ומבוהל לא פחות מאביה
"מי אתה?" שאלה אביה מבוהלת
רן התבונן באביה, היה לה שיער שחור, חלק וארוך, עיניה היו בגוון ירוק יפיפה, והיא לבשה שמלה
חצי שחורה חצי לבנה, רן בהה בה במשך דקות אחדות "היא יפיפייה" חשב לעצמו "אבל היא לא נראית מהצד העני של העיר, ייתכן שאני בצד העשיר? אני מקווה שאני טועה" חשב לעצמו
"מי אתה?" חזרה אביה על שאלתה בכעס שקטעה את רן ממחשבותיו
"מה אה..אההה כן, רן" אמר והושיט לה את ידו כדי ללחוץ את ידה של אביה,
יתכן שלומר לה את שמו היה מעשה מטופש שעלול היה לעלות לו ביוקר בעתיד
אבל רן היה כה מהופנט מיופייה של אביה כך שלא שם לב מה אמר,
"רן, זה שם מהאזור העני, מה אתה עושה פה?" שאלה אביה בחשדנות
"אני הגעתי הנא בטעות, בבקשה אל תקראי למשטרה" אמר רן כשהוא נעלב מעט מכך שאביה לא לחצה לו את היד בחזרה, אך הוא לא העז לומר כלום מכיוון שהוא ידע שאם תקרא למשטרה
סופו יהיה רע, החוק קובע שאנשים מהאזור העני של העיר לא יכנסו לאזור העשיר של העיר אלה רק למטרות עבודה בלבד, העבריין יתלה!,
"לא אקרא למשטרה, אבל אני צריכה שתעזור לי לחזור לביתי" אמרה אביה בקול רך
שהמס את ליבו של רן,
"את לא יודעת איפה את גרה?" שאל רן מבולבל"
"אני עיוורת, ואני צריכה להגיע לביתי במהירות" אמרה אביה
"טוב אעזור לך, אבל איך אדע איפה את גרה" שאל כשהוא עוזר לאביה לקום על רגליה
"סוף סוף" חשבה לעצמה אביה "אני לא התרחקתי כל כך מביתי, אני יודעת שקרוב לשער החצר
של האחוזה שלי יש עץ צהוב גדול, הוא היחיד בכול השכונה, אתה רואה אותו?"
רן התבונן מסביבו ולפתע לכד את מבטו עץ צהוב ארוך, שבצבץ לו בין עצי הפארק,
"אני רואה אותו" אמר
"יופי עכשיו קח אותי אליו, אני בר אמצא את הדרך על לבית לבד" אמרה אביה והושיטה
את ידה העדינה לעבר רן,
רן תפס בעדינות בידה של אביה והחל ללכת ביחד עם אביה,
אביה חשה גל חום עובר בגופה ויכלה להרגיש את ליבה שמאץ את פעמיו "מה קורה לי?" חשבה
כעבור כמה רגעים של שקט אביה פתחה את פיה ואמרה "סליחה שהייתי כה קשה אלייך,
הייתי כל כך מבוהלת" אמרה בשקט והרכינה את ראשה,
"את לא צריכה לבקש סליחה, אני זה שפגע בך" אמר רן,
לאחר כמה דקות של שקט אמרה אביה לפתע "איך הגעת הנא?" שאלה
"בטעות, כבר אמרתי לך" אמר רן לאביה
"כן, אבל למה?" אמרה אביה
רן לא ענה ולאחר שתיקה ארוכה ומעיקה אמר "איך קוראים לך?"
"אביה" ענתה אביה
"שם יפה" אמר
"תודה" ענתה אביה והסמיקה
"הגענו" אמר רן
"תודה על העזרה, כמה אני חייבת לך?" שאלה
"בבקשה, אבל את לא חייבת לי כלום מספיק שלא קראת למשטרה" אמר רן
"אבל אם אני משלמת לך זה נחשב עבודה" אמרה אביה
"תודה אבל לא" אמר רן והתחיל ללכת
"תודה" צעקה אליו אביה
רן הסתובב לכיוונה של אביה וחייך הוא ראה אותה הולכת עם המקל שלה
ודבר זה גרם לליבו להלום חזק, הוא המשיך ללכת בתקווה למצוא את האזור שלו,
"היי אתה?" אמר קול מאחוריו
רן הסתובב באיטיות וראה שוטר רץ לכיוונו במהירות…..

המשך יבוא………