אהבה על הסוס- פרק 3

הוא הוציא את הסוסים לבחוץ, אחרי שהכין אותם… והעלה אותם לקרון שלהם…
ונכנס למכונית.. "אז מה מיילי, מוכנה לנסיעה?"
"כן ברור!!!" אמרתי ונתתי לו נשיקה והוא התחיל לנסוע.
"את יודעת שאני חושב על זה, עד עכשיו לא היה לי את האומץ, לקחת את הצעד הזה בשביל להיות איתך, פתאום עכשיו עשיתי את זה, ועוד אצל החברים של המשפחה בבית… וזה הכי לא מתאים לי! אבל אני עדיין שמח שעשיתי את זה!!"
"אני גם שמחה שעשיתי את זה!!! אתה יודע כמה פעמים עצרתי את עצמי מלנשק אותך? כמה רציתי לחוש אותך??? את השפתיים שלך? ואת הידיים שלך שיחבקו אותי?" החזקתי את ידו בחוזקה..
"אני אוהב אותך!"
"גם אני!!" חיוך עלה לשנינו על הפנים..
"יתנו לי לבוא אלייך אחרי זה? או שהאחים שלך יהרגו אותי?"
"אני הייתי הולכת על האפשרות השניה, אבל הם אחרי זה יצטערו על זה… כי הם יהרגו אותי בדרך!"
"אני בחיים לא אתן לזה לקרות! נשבע לך!!
אף אחד לא יפגע בךך!"
חייכתי אליו ושמתי מוזיקה…
והיה את השיר של הזמרת האהובה עליי מיילי סיירוס, ולא בגלל שהשם שלי אותו הדבר כמו שלה, אני פשוט אוהבת אותה.. ועוד השיר האהוב עליי "when i look at you"
"איך אני אוהבת את השיר הזה!!! ואותה בכלל!"
"אני שמח!! לעומתך אני לא יכול לשמוע אותה… היא מעצבנת אותי!" ונתתי לו אגרוף בכתף..
הגענו אל הים, הוצאנו את הסוסים מהקרון, והסלסלה… ועלינו עליהם…
"יאללה, תבוא אחריי" התחלנו לרכב לאורך החוף… היא באמת יום בלתי נשכח, ופתאום בלונדי, נפל על רגלו… זה לא מתאים לו… עזבתי את סטארלייט, סוסו של אחי, ורצתי אל בלונדי ועומר…
הוצאתי משם את עומר… " אתה בסדר?" והוא הנהן..
"אבל בלונדי שלך, הוא בסדר?"
"אני לא יודעת… בו תנסה לקום" הקמתי את בלונדי… והולכתי אותו אבל הוא צלע על רגלו…
"למה זה קרה? למה נפלתם?"
"אני לא יודע… רכבתי עליו, ופתאום הוא נפל, ולא היה כלום על הריצפה שיגרום לו ליפול.."
"זה ממש מוזר!" נתנו לו לנוח על הרגל, ואכלנו…
"הכל מושלם! אני נשבע לך, אבל אני מצטער על בלונדי!"
"זה בסדר… הוא גיבור, הכל בסדר איתו.." ופתאום בלונדי התקרב אלי… הסתכלתי על רגלו, הפרסה שלו נישברה וחתכה את רגלו…
"מאמי, אני חייבת להחזיר אותו הביתה… תסתכל!"
"חכי, חכי שניה… מיילי שבי רגע… תאכלי ותרגעי אני אטפל בו.. אני אוציא לו את הפרסה… ושתסיימי את האוכל, תישארי פה ואני אביא את המכונית… בסדר" חייך… והנהנתי..
הוא הוציא לו את הפרסה… וחלק שלה היה תקוע בתוך הרגל שלו, ופצעה אותה… אחרי שהוציא אותו, ירד לבלונדי דםם… ועומר לקח חתיכה מהסדין וחבש את רגלו… עד שנגיע הביתה ונטפל בו.
"אני כל כך גאה בך… תודה על הכל!" קפצתי עליו וחיבקתי אותו..
"בשבילך הכל נסיכה!" ונישקתי אותו.
חזרנו הביתה, וטיפלנו בבלונדי.. הסתבר שהוא שבר את רגלו, ואסור יהיה להוציא אותו לרכיבה במשך חודשיים וחצי… עד שרגלו תחלים לחלוטין וגם אז רק לרכיבות קצרות… לאחר מכן, אני ועומר עלינו לחדר שלי..
"אני מצטער, הכל קרה בגללי!"
"מה פתאום משוגע… אני רכבתי עליו יותר מידי היום, וכנראה זה קרה בגלל זה, הפרסה כנראה כבר התנתקה במקצת… ועכשיו היא בכלל השתחררה ופצעה אותו.." אמרתי וחייכתי.. "אז מה אני יכולה לעשות בשביל לשמח אותך עכשיו?"
"אני יכול לחשוב על כמה דברים…" אמר והפיל אותי עליו
"מה אתה עושה?"
"אני מנשק אותך… את חברה שלי ומותר לי!"
"אז אוקיי" שכבנו על המיטה, והתנשקנו בלי הפסקה.. ואז נשמעה דפיקה בדלת… לא התייחסנו לזה בפעם הראשונה אבל היא המשיכה… התנתקתי וקמתי ממנו..
פתחתי את הדלת וזה היה אמיר בפתח..
"אהה מאמי?"
"אני מפריע?"
"חחח למה אתה צריך להפריע… אני ועומר סתם דיברנו וחשבנו על שנזמין סרט… רוצה לראות איתנו?" עומר הסתכל עלי, בתקווה שהוא לא יצטרף..
"עזבי לא משנה… מחר בבוקר את רוצה לבוא איתי ועם אבא? אבא רוצה להביא משהו חדש לחווה… לשפר אותה קצת… איזה חיה או משהו… את רוצה לבוא לעזור לנו?"
"כן למה לא!" חייכתי אליו והוא יצא מהחדר… "אל תסתכל עלי, אין לי מושג מה הלך פה.. אבל קום, נזמין סרט… ואולי תישאר פה הלילה.."
"מממ זה יכול להתאים לי.. בואי נבחר סרט…"
קמנו ובחרנו סרט… בחרנו בסרט ישן, הטיטניק… אויש כזה סרט מושלם…
שכבנו שנינו על המיטה, שנינו מכוסים בשמיכה ומחובקים… בסוף הסרט אני רואה שעומר נרדם… אז שלחתי ממנו הודעה לאימו שלא תדאג ושהוא יושן אצל אמיר אחי… ונרדמתי גם אני.
_________________________________________________________________

"בוקר טוב.." עומר נתן לי נשיקה
"בוקר טוב מלאך… מה השעה?"
"מ לדעתי 10 וחצי.. התעוררתי גם עכשיו, רציתי להגיד לך ביי לפני שאני הולך הביתה."
"מה הביתה תישאר איתי קצת" אמרתי והצמדתי אותו אליי.."
"חחח משוגעת את צריכה ללכת עם אחיך ואביך, הבטחת להם… ואני בכל מקרה מפחד לצאת מפה עכשיו, שלא יהרגו אותי האחים שלך, על זה שישנתי פה!"
"טוב טוב, אבל בא לך לחכות כמה דקות, אני אתארגן, ונאכל ארוחת בוקר?"
"ברור נסיכה… יאללה תתארגני.."
לקחתי בגדים מהארון והלכתי לאמבטיה בחדרי להתלבש..
סיימתי להתרגן ירדנו למטה לאכול… אכלנו פנקייקים עם קצפת, ושתינו, הוא קפה ואני שוקו…
אחרי חצי שעה אבא ואמיר אמרו לי שהם רוצים לזוז, ויאללה כבר… נפרדתי מעומר בנשיקה בלחי, בכל מקרה לכבד את ההורים שלי…
"אני אדבר איתך בערב… ביי" אמרתי ונכנסתי למכונית שלי והוא לשלו..
"אז מה… חבר שלך?"
"לא… כאילו סוג של… טוב כן…
אבל סתם ישבנו בחדר, ראינו סרט, ונרדמנו… זה לא היה בכוונה שהוא ישן פה.."
"מיילי הכל בסדר… אני לא כועס עלייך!" אני לי אבי.. "רק הורג אותי שהילדה שלי גדלה כל כך"
"אבא אני עדיין הילדה שלך!"
"אז מה לאן הולכים עכשיו??? ולמה הבאנו איתנו את הקרון של הסוסים?"
"אוקייי, יש לנו יום ארוך לפנינו…. אני הסברתי לך אתמול חלק…
דבר ראשון, אנחנו רוצים לשפץ את החווה כנראה קצת… אז לחפש כל מיני דברים מיוחדים, ולהכניס חיות נוספות חוץ מסוסים…
ודבר שני, טוב יש לנו רק זכרים באורוות חוץ מפטל, אז אנחנו רוצים להביא נקבה, כבר ביררנו הכל… קוראים לה סראטוגה והיא סוסה ערביה, יפה מאוד… בצבע שחור, גם גבוהה. אז נלך לראות אותה… ולקבל פרטים עליה, היא למסירה כי זה בעיה להחזיק אותה… משהו כזה.. ואנחנו רוצים לקחת אותה."
"יואו איזה כיייף!! מביאים עוד סוסה הביתה!!!!!!!"
"כן ולא סיפרנו לך את החלק הכי טוב, אנחנו רוצים להרביע אותה, עם בלונדי…. עוד כמה זמן… שהיא כבר תתאקלם בחווה"
"אווייי זהו זה מושלם.. בלונדי יהיה אבא! איזה כיף!!"
הלכנו והבאנו קופיף קטן לחווה, מי יודע מאיפה הקריצו את הרעיון הזה..
ואז הבאנו את סראטוגה, וואו היא הייתה מושלמת!!!
היא הייתה בדיוק כמו בלונדי רק שחורה, וגבוהה הרבה יותר… אני כבר רוצה לנסות לרכב עליה..
"אפשר יהיה לקחת אותה לרכיבה קצרה? פה ברחבה?"
"כן ברור, אני אביא לכם את כל הציוד שלה… אתם מקבלים אותו ביחד איתה.."
"אוקיי תודה רבה.." עליתי עליה בלי אוכף ובלי כלום והולכתי אותה… היא הייתה כל כך נוחה לרכיבה.. ואחרי כמה דקות כבר דהרנו… היה כל כך כיף איתה… הסוסים האלו פשוט גורמים לי לשכוח מכל הצרות.
"לוקחים אותה נכון?"
"תכניסי אותה לקרון, לוקחים אותה" אמר וקפצתי עלי שמחה…
"יש עוד משהו שצריך לדעת עליה?"
"לא הכל בסדר אצלה… היא לא מסורסת, אין לה בעיה בהרבעה… אתם תהנו מכל רגע איתה" הם לחצו ידיים ונסענו..
"אבא היא מושלמת!! ובלונדי יאהב אותה… חייבים לחבר ביניהם כבר!"
"אנחנו צריכים להפגיש בין כל הסוסים, שכולם יתחברו יחד, שלא יהיו בלגאנים על כולם…
ואחרי זה נראה כבר מה יהיה…"
"צודק.. אני עושה א זה… היום!"
"מיילי את לא עושה את זה לבד.. אבל אם את רוצה, את יכולה לארגן לה את האורווה החדשה שלה, ולעזור לי לארגן לקופיף החדש שלנו מקום חדש.. הוא אמור להגיע מחר, אחרי כל החיסונים והבדיקות."
"אתה יכול להסביר לי איך החלטת על קופיף פתאום???!"
"מה מיילי הוא מושלם!!! ואמרנו שמכניסים עוד סוג של חיה לחווה!"
"אבל דווקא שימפנזה?"
"הוא היה מתוק, היה חייב להביא אותו.."
"אווף איתך! טוב אני אגיד לאביתר שיבוא לעזור לי, הוא אוהב את השטויות האלו… "
"חחח טוב.. תקשרי אליו" התקשרתי אליו הביתה… ומי ענה אם לא עומר..
"הלו?"
"היי"
"מאמי מה קורה?"
"הכל טוב מאמי מה איתך?"
"מתגעגע אלייך."
"כן גם אני, תקשיב אני צריכה לשניונת את אביתר, ואחרי זה נמשיך את השיחה.."
"אווףףף איתך, טוב שניה! אביתר מיילי רוצה אותך בטלפון!"
"אני בא!! אני בא!!"
"טוב נראה לי ששמעת אותו… הוא בא! הוא בא! חחח" וצחק
"אתה אידיוט" אביתר אמר לו ולקח את הטלפון..
"מאמיי!!!"
"כפרוני מה קורה חיים?" עניתי לו חזרה
"חחחח הכל בסדר עכשיו! אבל משתעמם בבית… ואת?"
"בדיוק רציתי להגיד לך לבוא אלי, קיבלנו סוסה חדשה… ואתה אוהב את השטויות האלו, אז בא לך??"
"ברור, את יודעת שאני אוהב את כל השטויות האלו!! אני מתלבש ובא… כמה זמן אתם בבית?"
"אנחנו עוד חמש דקות עוברים ליד הבית שלך בדרך הביתה… אתה תהיה בחוץ או שתצטרף אחרי זה??"
"אני עוד שתי דקות מוכן, אני מתלבש ונועל נעליים"
"טוב טוב יאללה צא"
"חחח 2 דקות… אני אהיה מוכן." והחזיר לעומר את הטלפון.
"את לא מתביישת להזמין את אביתר אלייך לבד? מה אני עז???!" אמר נעלב..
"חח לא מאמי, אתה תבוא אלי בערב, ותראה הכל, זאת הפתעה בשבילך גם… והפתעות לא מגלים לפני שיגיע הזמן!"
"אווךךך אני שונא אותך!"
"אאוץ מעליב,"
"מה אני אעשה שאת גורמת לי להתגעגע??!"
"אידיוט! טוב מאמי, אני באוטו, נמשיך את השיחה הזאת אחרי זה!"
"יאללה ביי יפה! ואביתר אמר לי להגיד לך שהוא מחכה בחוץ!"
"מעולה בדיוק באתי להגיד לך שאני נכנסת לרחוב שלכם אז שתגיד לו לצאת.."
"אז אני יכול לבוא להגיד שלום?"
"אתה רואה אותי עוד מעט קרציה!"
"את לא פיירית את יודעת?"
"ולמרות זאת אתה אוהב אותי, אתה תסתדר עם זה"
"טוב צודקת… יאללה אני אבוא יותר מאוחר.. ביי"
"ביוש" וניתקתי
אביתר נכנס לאוטו ונסענו…
"אז מה הבאתם הביתה עכשיו? כמה סוסים עוד אתם צריכים??" וצחקנו כולם..
"מה נעשה, הפעם נקבה, והיא גם בשביל בלונדי.. אהה לא אמרתי לך בלונדי נפצע… אסור לרכוב עליו חודשיים וחצי.."
"אין אתם פשוט מוכשרים… איך זה קרה?"
"זה לא אני זה אחיך, טוב וגם הרבה אני"
"אמרתי זוג סתומים חחחחח" דחפתי אותו קצת, ואז החנינו את האוטו…
"טוב מאמי תכיר סראטוגה" והיא ירדה, מושלמת ביופייה, שחורה מבריקה, וגבוהה… "היא מושלמת נכון?"
"ווואו!! באמת שהיא מהממת!"
"טוב, בוא נסדר לה מקום… ואז שכולם ישנו ניקח אותה לסיבוב, אחרי שנשים לה פרסות וניתן לה לאכול ונכין הכל…"
"ווואו יש לנו יום המוס ו.."
"שלוש שעות עד שעומר בא ואז הוא יעזור לנו…"
"אז למה לא אמרת לו ולשני לבו עכשיו? זה היה מצחיק עם היינו עושים את זה יחד!"
"כן צודק… אבל רציתי זמן לבד עם האידיוט שאני הכי אוהבת בעולם, מותר לי לא???!"
"אהה אז אני אלך, ואני אקרא לעומר"
"חכה אידיוט, אף אחד לא יושווה אלייך!! אתה בנאדם מושלם! ואתה החבר הכי הכי הכי שלי!!! אבל בוא נתקשר לשני, ולעומר… הם יבואו עוד מעט, ובנתיים אתה באחריותי, אתה בנאדם מסכן!"
"יאללה בואי נתקתק את זה…
איפה האורווה שלה?" הצבעתי על החווה האחרונה, אבל הגדולה ביותר… היא האחרונה שנשארה לבינתיים.
"אתה תתחיל לסדר קש על הריצפה של האורווה, ואני אביא את הכלים של האוכל והשתיה..
כמה דקות אני באה… אתה תסתדר לבד נכון?"
"כן כן ברור, לכי.."
אחרי כמה דקות שחזרתי עם כל הדברים הכבדים האלו, ושלוש סיבובים של הליכות למחסן וחזרה, הבאתי הכל, והייתי צריכה להעמיד אותם במקומם, ובנתיים אביתר כבר סיים את הכל.
"אז את צריכה עזרה בלהרכיב דברים?"
"חחח לא, מגיע לך לנוח קצת…
הכל בסדר" קרצתי לו והתחלתי לסדר את הדברים במקומם, ולמלא אוכל ושתיה להכל…
"יאללה בוא נביא את סראטוגה"
"את רוצה לשטוף אותה קודם?"
"טוב יאללה… אני עם הצינור… אחרי זה נלך להחליף בגדים!"
הבאנו את הסוסה ומחוץ לאורווה שלה שטפנו אותה, ונהיינו מיים, חצי מהזמן של השטיפה, היה מלחמת מיים בין שנינו…
"אנחנו מפריעים?" עומר ושני הגיעו.. התקרבתי אל עומר הוא חשב שבאתי להגיד לו שלום, ואז השפרצתי עליו ועל שני!
"יואו מיילי את הולכת למות!!"
"חכה חכה שניה!!! שתראה את ההפתעה לא תרצה להרוג אותי!"
"אני לא יכול להבטיח לך, ואני גם לך יכול לשלוט בשני.. אבל אני אנסה" והסתכל על שני והם חייכו ואחרי שניה לקחו ממני את הצינור והשפריצו עלי ועל אביתר…
"אני שונאת אותכם!!!" ושניהם הוציאו לי לשון..
"יופי סתומים אני עם חולצה לבנה, שנהפכה עוד יותר להיות שקופה… עכשיו אני צריכה להחליף אותה"
"תרגעי, עוד כמה דקות אנחנו נסיים ונעלה כולם ונחליף בגדים, אנחנו גם סחוטים מיים להזכירך!"
"טוווב" אמרתי והמשכנו לשתוף את סראטוגה, ושמנו לה פרסות, ואז הלכתי להחליף לבגדי רכיבה שאני הכי אוהבת.. והכנתי אותה לרכיבה..
והוצאתי עוד שלושה סוסים, והכנתי אותם גם… מוזר לי פעם ראשונה להיות בלי בלונדי… אבל אני אהיה איתו פה תמיד…
"תעלו.."
יצאנו אל האגם… וישבנו שמה, היה ממש כיף.. אני ועומר ישבנו יחד ולא עזבנו אחד את השני, ואביתר ושני נראו גם כמו זוג..
"אז מה אתה אומר על הסוסה?"
"היא מהממת!"
"אני יכולה לבקש ממך משהו? אתה רוצה להיות האחראי עליה?? סוסה משלך! ראיתי כמה נהנית אתמול מגיע לך! מה אתה אומר?"
"אני אשמח!" אמר והצמיד אותי אליו לחיבוק עוד יותר חזק.
"אני יכולה נשיקה כתודה?"
"אפילו שתיים!" והתנשקנו… היה לנו כל כך כיף יחד, ולא רציתי שזה יגמר..