אהבה עם הצרות- פרק 19

חודשיים אחרי הלידה חזרתי לבית ספר, כולם כולל ספיר החלו לקרוא לי בשמות הנוראי מכולם היה "שרמווטה בהריון"… כל היום היו קוראים לי ככה, נשארו לי רק 3 חברים, את שיר דניאל ורום, למרות שבקשר לדניאל כבר הייתי בספק, הוא התחיל להתרחק ממני ושמתי לב שהווא התחיל לבלות שוב עם ספיר, כמו שהיה אז לפני שהוא בגד בי…
חזרנו הבייתה וכל הדרך בכיתי… שיר נשארה לנחם אותי ודניאל ורום הלכו לשבת בסלון, כבר לא אכפת לדניאל ממני כמו שזה נראה…
"את מבינה מה הולך פה שיר??? ספיר, אפילו ספיר כבר לא מדברת איתי!!!! והיא גם קוראת לי ככה…
למה זה מגיע לי??" אמרתי ולא הפסקתי לבכות.. היא לא ידעה מה להגיד אז רק חיבקה אותי..
אחרי איזה רבע שעה נרגעתי וישבנו עם אריאל…
"את מבינה שגם אבא שלה כבר לא אוהב אותי?? הוא התחבר שוב לספיר, אם הוא יבגוד בי שוב? הוא התרחק ממני מה אני יכולה לעשות בשביל שהוא יאהב אותי שוב?" אמרתי והתחלתי שוב פעם לבכות
ושיר כבר צעקה "די כבר בכיינית!! תשתלטי על עצמך! תחזרי להיות מה שהיית לפני, אותה הילדה המהממת שמתפחת את עצמה ומתלבשת יותר יפה מכולן, שלא מזיז לה מה חושבים עליה והילדה עם שיא הביטחון העצמי!!"
"את תעזרי לי?" אמרתי מנגבת את הדמעות..
היא צחקה"אז מה את אומרת על ללכת לשופינג ושינווי תדמית שלי ושלך? לא יזיק לי שינוי..
נחליף קולקציות בארון, ונלך שתינו אריאל תישאר עם רום, הוא ישמור עליה, ולדניאל אל תספרי, נדאג לו אחרי זה, קודם נדאג לך.." היא אמרה וקפצתי לחבק אותה "דיי כבר משוגעת את חונקת אותי.. עכשיו תנגבי את הדמעות ונלך, תלבשי משהו שהיה לך שדניאל אהב מאוד ללבוש ותתאפרי, ותנגבי את הדמעות…" . הנהנתי והתחלתי להתארגן, לבשתי את השמלה שדניאל אהב הצמודה הורודה שלי ועקבים לא כל כך גבוהים שחורים… התאפרתי כמו תמיד, מייק-אפ, מסקרה, איילינר, סומק, שחור בעיניים, אודם ובושם שהוא הכי אהב, סקסי וי אי פי… לקחתי את הכסף ויצאנו מהחדר.. "את מהממממת!!! כוסית!" שיר צעקה וצחקתי…
יצאנו לבחוץ ונתקלנו בדניאל ורום…
"מאמי הלכנו לקניון אני וקורל, תישאר פה עם אריאל… ותבוא אלינו יותר מאוחר בשביל לעזור לנו אוקיי, אנחנו צריכות את העזרה שלך.." היא אמרה ונתנה לו נשיקה לפני שאפילו הוא ענה לה…
"נסיכה אני רוצה לדבר איתך.." דניאל אמר והפסקתי אותו..
"לא עכשיו אנחנו דיי ממהרות יש לנו טונה דברים לעשות, תישאר עם רום ואריאל ונדבר שאני אחזור.. ביי" אמרתי לו נתתי לו נשיקה קטנה ליד הפה והלכתי.. הוא היה בשוק למה לא נתתי לו נשיקה ולמה לא הסכמתי לדבר איתו… פחדתי שהוא ירצה להיפרד ממני, אבל הוא צריך לחכות לאחרי הקניון..
הלכנו לכיוון הקניון אבל לפני זה נכנסנו למספרה שקרובה לבית שלנו "יאללה מכוערת מה את אומרת שנתחיל בתספורת? אני אקצר לי קצת אחרי הכתפיים ואעשה פוני לצד.." שיר אמרה וחייכתי..
"אוקיי קוף אני יודעת מה לעשות, אני אעשה כארה קליאופטרה, אוריד את הגבנים שיחזור לי לשיער השחור שלי ופוני בובה… מה את אומרת? יתאים לי?" אמרתי והרמתי את השיער שלי לצורת כארה.. מזל שיש לי שיער חלק.. "כן כן סתומה יהיה לך מהממם, נסתפר עכשיו, אחרי זה קוסמטיקאית, ואז בגדים ונעליים… מתאים?" היא אמרה והנהנתי..
"כמה אני אוהבת אותך!!
אני חייבת לך את החיים שלי!!" חיבקתי אותה ונכנסנו..
הסברנו לספר מה שאנחנו רוצות לעשות, ואחרי שעתיים וחצי במספרה יצאנו…כל כך התלהבנו מהתספורת..!! ואז רום ההתקשר..
"מאמי איפה את? אני מתגעגע, שעתיים וחצצי השארת אותי פה לבד…" הוא אמר בקול עצוב..
"יפה שלי אני בדיוק יצאתי מהמספרה אתה תראה אותי ולא תזהה אותי, אבל רגע.. מה זת אומרת לבד???? היית צריך להיות עם דניאל.." שיר אמרה לא מבינה..
"מה??? הסתפרת? ואפילו לא אמרת לי זבל!" הוא צחק "אבל כן דניאל נרדם, ואני משתעממם משהו טילים, אפשר לבוא אליכן?" הוא אמר מתחנן… "אני אעיר אותו ואגיד לו שאני חייב ללכת והוא ישאר עם אריאל… אז אני יכול לבוא.." הוא שאל..
עדיין לא היינו בקניון אז התאים לנו איזה טרמפ לשם.. "כן מאמי תבוא, נחכה לך ליד המספרה, ליד הבית של קורל ודניאל, כמה בתים משם, תבוא עם האוטו ומשם ניסע לקניון, אבל אתה תצטרך לסבול אותנו במדידות בגדים ובקוסמטיקאית, אבל תוכל ללכת לפני… אבל תבוא טוב? צריך חוות דעת." היא אמרה וצחקה.. היא ידעה שהוא לא יתלהב מזה…
"טוב יפה, 5 דקות אני בא!! אל תדאגי אני אעזור לך למדוד הכל.." הוא צחק וגם היא והם ניתקו…
"יופי ורק אלי דניאל לא מתקשר….. מוזר.. אבל לא אכפת לי עכשיו! אני איתכם עכשיו וזהו.." אמרתי וצחקנו ואחרי 5 דקות רום הגיע, ושהוא פתח ראיתי שגם אריאל איתו…
"ווואוווו אתן פשוט מהמממות!!" רום אמר ונתן לשיר נשיקה.."הייתי צריך להביא את אריאל איתי, דניאל התעורר אבל אמר שהוא חייב ללכת עוד מעט, והוא לא יכול לקחת אותה איתו.. אז לא יכולתי להשאיר אותה לבד.." אמר וחייך..
"מה זאת אומרת??? לאיפה הוא היה צריך ללכת?" אמרתי והתעצבנתי!! איזה צפוי שיהרס לי היום בגללו..
"לא יודע, משהו עם ספיר.." הוא אמר והתעצבנתי, כבר פחדתי, אם באמת קורה להם משהו?? אבל שום דבר לא יהרוס לי את היום הזה, ואריאל איתי אז עוד יותר טוב..
"לא נורא בקטנה.. לא מעניין אותי, אז יאללה לקניון!" אמרתי ונסענו…..
שהגענו ישר הסתכלתי על שיר, היא המחליטה על היום הזה והסדר עדיפויות שלו "אז יאללה קוף לאיפה עכשיו? רוצה קודם זארה?" אמרתי והיא צחקה….
"וואוווו תקשיבי אחרי היום הזה את לא חוזרת לקניון במשך שנה…
בואי נלך לדיווה, אחרי זה טוונטי, TNT, פול אנד ביר, זארה ונמשיך עוד ועוד… נזרום עם הכל.." היא אמרה וצחקנו חוץ מרום שהיה המום..
"רגע מאמי איבדתי אותכן, דיווה, טוונטי, ואז מה????" הוא אמר וצחקנו עליו!!!
נכנסנו לדיווה ויצאתי משם עם 4 תיקים חדשים לבית ספר, ושני תיקי יד, עגילים, ארנק, צעיף, משקפיים, טבעות, ולקים..
"וווואאאייייי שיר בחיים לא יצאתי ככה מחנות אחת! יצאתי עם 6 שקיות… ועוד העגלה תופסת את זה…
חחח קלטת איך חשבו שאני הבייביסיטר של אריאל, מזל שהם לא יודעים את האמת" אמרתי והם צחקו…
"באמת דפוקה, קוקה ממתי את קונה כל כך הרבה דברים?" רום אמר… וצחקתי..
"אני ושיר החלטנו על יום שינוי תדמית… אז נסחפנו טיפה יותר מידי, אבל תחשוב על זה ככה, אני לא אצטרך לקחת לך אותה לחצי שנה הקרובים לשופינג ענקי.." אמרתי והוא צחק..
"הבנתי את סתומה אבל עדיין אני מודה לך על זה.." הוא אמר ודחפתי אותו..
אחרי כל שאר החנויות ברשימה יצאתי עם 4 שמלות חדשות, 6 ג'ינסים, 10 חולצות קצרותת, 3 שורטים וחצאית…. 2 זוגות נעלי עקב אווינס בצבע ורוד 2 זוגות נעלי בובה, בגד ים…
"טוב די ננגמר לי הכוח… אתן נשארות פה? אני אשאר לשבת שמקדונלדס או משהו… לקחת איתי את אריאל…?" הוא שאל וראינו שהוא כבר לא יכול יותר..
"כן מאמי ברור לך תשב, בוא נשב אאיתך קצת ואז נלך הביתה, מחר כבר נחזור לעשות את השאר, אין לנו כבר זמן היום כבר כמעט 10 ועדיף שנעצור קצת להיום…" שיר אמרה והנהנתי..
הלכנו למקדונלדס ורום ושיר אכלו אבל לא היה לי מצב רוח בשביל לאכול, היום היה מהממם, בחיים לא נהניתי ככה וקניתי כל כך הרבה דברים אבל עדין הרגשתי מוזר, פחדתי בגלל דניאל, פחדתי ממה שהוא עושה עם ספיר עכשיו….
"2 דקות אני חוזרת, שמרו על אריאל שניה…
היא אמורה להתעורר אז שיר את יכולה להאכיל אותה, האוכל שלה כבר מוכן…" אמרתי והיא ראתה שמשהו מטריד אותי אבל היא הנהנה וקירבה את אריאל אליה..
הלכתי רחוק מהם והחלטתי להתקשר אל דניאל..
"היי נסיכה מה קורה?" הוא אמר שמח..
"אני מעולה מאמי מה איתך?" שאלתי אותו בקול מבואס..
"את האמת הכל מעולה!! אני חייב להראות לך משהו שתגיעי הביתה, אני אראה לך! זה חשוב…
אבל רציתי להגיד לך ממשהו…" הוא אמר יותר מידי שמח.. פחדתי שזה שהוא ירצה להיפרד ממני משמח אותו עכשיו..
"דבר.." אמרתי קרה..
"אוקיי.." הוא התחיל " אני יודע שבזמן האחרון אני הייתי נוראי, לא התנהגתי כמו בנאדם, הייתי זבל, התרחקתי ואני כל כך מצטער על זה..
אני לא יודע מה עבר עלי, אני רק רוצה להגיד לך שאני כל כך אוהב אותך!! ואני כל כך מצטער ואני מתגעגע אליך, למגע שלך, לאהבה שלך ולנשיקות שלך..
זה שנישקת אותי היום על הלחי, וביקשתם מרום שישמור על אריאל ולא ממני מאבא שלה, היה לי מוזר קלטתי שהזנחתי אותך, את הבנאדם הכי חשוב לי בעולם, זה שאני הכי אוהב בעולם.. ואני כל כך מצטער על זה.." הוא אמר וכל כך רציתי לנשק אותו באותו הרגע..
"אני כל כך אוהבת אותך, אני פחדתי שאתה רוצה להיפרד ממני, לפי מה שהיה בחודש וחצי האחרונים..
ואני לא רציתי לגמור את זה..
ומאמי שתגיע הביתה גם לי יש הפתעה בשבילך, לא נראה לי שכל כך תאהב את זה אבל עדין.." ובנתיים הלכתי לחנות של תינוקות וקניתי לאריאל 2 חליפות ואחרי זה לTNT וקניתי לדניאל ג'ינס, וחולצה שהוא ראה וממש התלהב אבל לא ממש יכל לקנות את זה… לא סיפרתי לו על כל הקניות כי הוא יחשוב שבזבזתי לו את כל הכסף, אבל מאז שחזרנו מאילת ועד שילדתי עבדתי בלי שאף אחד ידע והרווחתי הרבה כסף, והייתי חייבת לעשות אז זה לעשות לעצמי את הטוב הזה..
"אני כל כך מצטער, אני מתגעגע אלייך…
תגיעי כבר הביתה..!" הוא אמר וכבר צעק.. ואז צחקנו שנינו ואחרי כמה דקות ניתקנו את השיחה ואז הלכתי לשיר ורום שבדיוק התחילו להאכיל את אריאל שהתעוררה…
"איבדתי אותך נראה לי, לפי איך שהלכת מקודם חשבתי שהלכת להתקשר לדניאל, אבל בסוף הלכת לקנות עוד דברים?" היא אמרה וצחקתי..
"לא סתומה, את צדקת בקשר לזה שהלכתי לדבר איתו, אבל שכחתי לקנות לאריאל בגדים שהיו חסרים לה ועוד משהו של דניאל שהוא ביקש…" אמרתי וחייכתי, ולא הפסקתי, עכשיו באמת הייתי בנאדם מאושר, ומחר לבית ספר תגיע קורל שהייתה לפני הכל, שכולם אהבו… "אבל יאללה נראה לי שהגיע הזמן ללכת הביתה, לא בריא לאריאל להיות יותר מידי זמן מחוץ לבית… ועדיף לתת לה לישון במיטה ולא בעגלה.." חייכתי והם עוד אכלו "יאללה לא טוב לאכול יותר מידי, שמנמנים" הוצאתי להם לשון והם התייאשו וקמו כבר..
שהגענו לאוטו כל הפגאז' בשקיות שלי ושל שיר, העגלה הייתה איתנו מקדימה כי לא היה מקום..
שהגענו אלי הביתה הם עלו איתי, לשבת כמה דקות ולעזור לי להעלות את הדברים… שהגענו עליתי לחדר לשים את אריאל במיטה, ולקרוא לדניאל ושמעתי שיחה שלו ושל ספיר… למה היא בכלל אצלי בביתת???
"אתה…. אני יודעת שאתה מתגעגע אלי, אני יודעת שאתה רוצה לעשות את זה איתי שוב… אבל אני לא מבינה למה אתה נשאר עם קורל, אחרי זה שהיא הרסה לך עכשיו את החיים!! אתה נהיית אבא בגיל 18 ראבק! זה לא מעניין אותך?? למה אתה נשאר איתה?למה אתה לא רוצה להיות איתי?? אנחנו כל החודש וחצי הזה היינו יחד, התקרבנו ונהיינו ידידים טובים כמו שהיינו לפני מה שקרה..
למה שלא תיתן לנו צ'אנס??" היא אמרה ושמעו שהיא מתחילה לבכות… רציתי להיכנס להרוג אותה… אבל חיכיתי לדניאל שיענה לה על השאלה הזאת..
"אני…
תקשיבי אני אבהיר לך את זה ככה, חזרנו להיות ידידים טובים, זה לא אומר שמה שהיה יחזור, אני אוהב את קורל ואני מאושר איתה, ועם אריאל אני יותר מאושר ממקודם… ועכשיו אני הבנתי את זה… מה שהיה בינינו היה חד פעמי ולא יחזור על זה!!
חבל שחשבת ככה!" הוא אמר כבר בכעס..
חיכיתי שתמשיך השיחה, אבל היא פתאום נפסקה, ואז "תגידי לי את שפויה??? מה לא הבנת ממה שאמרתי?" הוא כעס והבנתי שהיא ניסתה לנשק אותו… הייתי חייבת להיכנס רעדתי מעצבים, מזל שאריאל הייתה אצלי בשביל שאני אירגע ואשתלט על עצמי…
דפקתי בדלת ואחרי שניה נכנסתי..
"אהה היי, באתי לשים את אריאל, מאמי אני יושבת למטה עם רום ושיר…
נו איך השיער שלי נראה?" שאלתי ועשיתי לו סיבוב
"את מהמממתתת!!!" הוא אמר וחיבק אותי ונתן לי נשיקה ענקית ולחש לי "אני כל כך מצטער, אני אוהב אותך כל כך וכל כך התגעגעתי אלייך, לא הגיע לך היחס שהענקתי לך" הוא הוריד את הראש… חיבקתי אותו ונתתי לו נשיקה..
"אהה היי ספיר, מה קורה?" חייכתי אליה חיוך צבוע…
"ממ הכל מעולה, בכל מקרה דני אני אדבר איתך יותר מאוחר ונמשיך את השיחה…" היא חייכה והלכה…
"טוב אני יורדת למטה," אמרתי "שיר ורום מחכים לי וקניתי טונה דברים וזאת בעיה להעלות את הכל, אתה מוזמן לרדת לשבת איתנו אנחנו בסלון.." אמרתי לו והסתובבתי ללכת הוא תפס אותי
"חכי רגע" אמר והוריד את ראשו "היא באה עכשיו לדבר איתי בקשר ל.." הוא התחיל להגיד אבל עצרתי אותו בנשיקה
"אני יודעת הכל…
אני שמעתי את זה בטעות, אני מצטערת שצוטטתי לכם, זה לא היה בסדר, אבל שמחתי ממה שאמרת לה.." קפצתי עליו לחיבוק.. "אז יאללה מאמי אתה יורד איתי או נשאר פה עם אריאל… נראה לי שתאהב את כל מה שקניתי… בו!!" אמרתי ומשכתי אותו איתי למטה לפני שהספיק לומר משהו..
"חכי!" הוא צעק לי… "אני רציתי להביא לך משהו.. אני יודע כמה את אוהבת את האיפור שלך, אז לקחתי את החברה המספר והכל ו.." הוא הוציא לי חבילה ענקית של איפור, כל מה שאני אוהבת היה שם בפנים, כל כך אהבתי את זה "וחכי קניתי לך עוד משהו.." הוא הוציא עוד מתנה קטנה והיתה שם טבעת יהלום ..
"מאמי מה זה?" שאלתי אותו..
"זאת טבעת, היא תסמל את האהבה שלנו אחד לשניה… פשוט אני כל כך מצטער על מה שעשיתי, ואני יודע שמתנות לא יגרמו לך לסלוח לי אבל עדין.." הוא אמר ושם לי אותה על היד…
"מאמי תודה כל כך תודה על הכל…
אני כל כך אוהבת אותך, למרות החודש וחצי האלו, שכל כך נעלבתי מזה, אבל עדין אני אוהבת אותך כל כך ואני סולחת…" אמרתי וקפצתי אליו וקשרתי את רגלי סביבו והוא הצמיד אותי אל הקיר והתחיל לנשק אותי… והעיף אותי למיטה ועלה עלי.. "מאמי זה לא מתאים עכשיו! מחכים לנו למטה, וזה לא יפה !" אמרתי והוא חייך..
"אוקיי.." אמר עם פרצוף עצוב "אבל רק בשביל שתדעי את מהממת ככה!! אין מילים להגיד על התספורת הזאת, היא ממש מתאימה לך" אמר, הרים אותי מהמיטה ועד למטה ירדנו מחובקים לא התנתקנו אחד מהשניה, חודש וחצי אנחנו היינו מרוחקים כל כך שבקושי חיבוק היה לנו… "את לא מבינה כמה התגעגעתי לחיבוק שלך!!" הוא לחש לי תוך כדי חיבוק מתי שהגענו אל שיר ורום שישבו בסלון עם כל השקיות ואז הוא עמד המום "מאמי אמרת שהלכת לקניון אבל לא אמרת שהבאת אותו איתך… מה נסגר?" הוא שאל וצחקתי..
"מממ כן רציתי לחזור להיות מה שהייתי לפני הכל, קורל שאהבו, לפני ההריון ולפני החרם הזה שעושים לי והשמות האלו שקוראים לי.. רציתי להראות שאני אותו בנאדם.. אז הלכתי לעשות שינוי תדממית ומחר אני אחזור בנאדם חדש…" אמרתי וכולם צחקו..
"כן אהה…" הוא אמר "אהה שכחתי לומר לך, ההורים אמרו לי היום שהם נוסעים ליומיים מדיל של הדקה ה90 אז לפני שעתיים הם לקחו מזוודה ונסעו.. יש לנו בית ריק ליומיים…" הוא שמח…
"מעולה!!! אז יש לי בקששה .. שיר ורום יוכלו לישון פה ואז בבוקר שיר תעזור לי להתארגן?" אמרתי מחייכת בתקווה שיסכים..
"אוווךךך רציתי לילה איתך לבד, אבל אם מרשים לכם אז בכיף.." הוא חייך אבל ראו שהוא מבואס.. "עכשיו בא לך להראות לי מה קנית?" הוא שאל וצחקנו…
"תלוי יש לך איזה שעה להקדיש לי? אז אם כן בכיף.." אמרתי והמשכנו בצחוק…
אאחרי שהראיתי לו הראיתי לו גם את המתנה שקניתי לו והוא קפץ עלי מאושר " וווואי אני לא מאמין זה מה שרציתי ובגלל המחיר לא קניתי!!! תודה אהובה שלי!" הוא אמר ונישק אותי..
"בכיף אהוב!" צעקתי לו… אני ושיר עלינו לסדר את הקניות, ומפה הכל נהיה בלתי נשכח!