אהבה עם הצרות- פרק 27, פרק סיום

ירדתי למטה לסופר, לא ידעתי שזאת תהייה כזאת טעות.
מישהו מחוץ למלון תפס אותי ביד וסובב אותי אליו בחוזקה… "אני יכולה לעזור לך?" שאלתי אותו.
"ממממ את האמת שיכול להיות, איך קוראים לך?" הוא שאל אותי וחייך חיוך כזה כובש!
"קורל, ולך?" שאלתי וחייכתי אליו.
"היי קוראים לי מתן, לאיפה את הולכת?" שאל מתעניין.
"את האמת אני הולכת לסופר," אמרתי והוא משך אותי אליו שוב עד שיכולתי להרגיש את נשימותיו…
"צירוף מקרים גם אני.." אמר והתחלנו ללכת.
המשכנו לדבר, והוא ליווה אותי לחדר… "אז, רגע, לא ענית לי על השאלה, יש לך חבר?" שאל.
"מממ כן יש לי" אמרתי…. "אבל הכל בסדר, אתה רוצה להיכנס? אנחנו פה עם חברים…" אמרתי לו וראו עליו שהוא מבוא, נתתי לו נשיקה קטנה על הלחי ומשכתי אותו לחדר…
דניאל רום ושיר ישבו במרפסת של החדר… "ווואו איזה חדר ענקי!" מתן אמר…
"כן…" אמרתי וחייכתי אליו.. "אז רוצה לשתות משהו?" שאלתי אותו והוא קירב אותי אליו שוב…
"אני יכול לעשות משהו שרציתי לעשות כבר כמה זמן?" אמר וחייך… הנהנתי לא ידעתי מה הוא רוצה ממני.. יכול להיות גם שכן ידעתי אבל שיחקתי אותה את התמימה…
הוא התתקרב אלי לאט לאט, עד שהרגשתי את נשימותיו… "הטיקט של החולצה, הוא נישאר לך תלוי עוד." אמר וצחקנו… ואז הוא לחש לי באוזן… "את לא יודעת כמה אני מת לנשק אותך, אבל אני לא בקטע של לקבל מכות" אמר וצחקנו…
"מאמי, נראה לי שעדיין לא הבנת אבל יש לי חבר, ואני לא מתכוונת להרוס את זה…" אמרתי וחייכתי…
ואז גררתי אותו אחרי למרפסת והכרתי אותו לכולם, דניאל הסתכל עליו בצורה מוזרה אבל לחץ את ידו…
ישבנו כמה דקות כולם, ואז קמתי בשביל לעשות שיחת טלפון…
"אמא, כמה אני צריכה את העצה שלך עכשיו! יותר מתמיד… אני נשבעת לך!" אמרתי לה וירדו לי דמעות
"ספרי לי קטנה, הכל בסדר…" אמרה
"הרבה יותר חשוב אמא, אריאל היא בסדר נכון? אני כל כך מתגעגעת אליה, אין לך מושג עד כמה…" אמרתי וירדה לה דמעה..
"כן בובה לא לדאוג… היא לא הרגישה טוב אבל לקחנו אותה לרופא ועכשיו היא כבר הרבה יותר טוב.. עכשיו את יכולה לספר לי?"
"אני… אני לא יודעת…
חזרתי לדניאל, ואני באמת שאוהבת אותו יותר מכל דבר בעולם,
אבל עדיין, אני מבולבלת… הכרתי עכשיו מישהו בדרך לסופר, ודיברנו והיה את המתח הזה….. לא יודעת למה! אני לא רוצה להרוס את מה שיש לי עם דניאל!!!
אמא מה אני יכולה לעשות????!" אמרתי ובכיתי לה בטלפון…
"דייי אהובה שלי! יש לך את דניאל, טוב לך איתו? כמו פעם? או שכבר אין לך את זה… את איתו רק כי את רגילה אליו?" אמרה.. וחשבתי… אני כן אוהבת אותו, וקשה לי בלעדיו, הוא השיגרה שלי…. "אני לא יכולה להיות בלעדיו רגע אחד! אבל עדיין זה מבלבל אותי ואני לא יודעת למה!! אולי כי הוא באמת הקשיב לי?" אמרתי לה…
"אני לא יודעת, אבל אם את עם דניאל, וכיף לך איתו ואת לא יכולה בלעדיו, תשארי איתו… אל תתני לו לחמוק ממך! טוב קטנה! אני סומכת עלייך שתעשי את ההחלטה הנכונה!" אמרה וחייכתי..
"אמא אני אוהבת אותך!" אמרתי לה כמה רציתי לחבק אותה עכשיו…
"גם אני אהובה שלי, גם אני!" אמרה ובכיתי.. "לכי תשטפי פנים ותשתי מים, תרגעי ותחזרי אל דניאל, תחזרי לחבר שלך!" אמרה וניתקתי..
היא צודקת, אני בחיים לא אהרוס את הדבר הכי טהור שקרה לי בחיים!!!! עשיתי את מה שאמא אמרה לי, שתיתי מים ושטפתי פנים… ויצאתי אל דניאל..
התיישבתי עליו, ונתתי לו נשיקה בלחיי… "הכל בסדר, קטנה?" לחש באוזני…
"כן מאמי, סתם דיברתי עם אמא, ושמעתי את אריאל בוכה והתחלתי גם אני לבכות…" אמרתי והוא הנהן… ראיתי ששיר לא קנתה את זה, היא הסתכלה עלי במבט מוזר…
ישבנו עוד 10 דקות עם מתן, ואז הוא הלך וכל אחד הלך לישון… דניאל כמעט נרדם, ועליתי עליו ולחשתי לו באוזן… "אני מודה לאלוהים על שיש לי בנאדם מושלם לידי כמוך!! אין עוד אנשים כמוך בעולם!!" ונישקתי אותו נשיקה חזקה, ונכנסתי בין ידיו ועצמתי את עיניי "גם אני אוהב אותך נסיכה שלי…" אמר והצמיד אותי אליו חזק חזק בשביל שלא אברח לו ונרדמנו….
פתאום קפץ אל חלומי מתן… לא יודעת למה, הוא רק אמר לי שהוא מצטער שאנחנו לא יחד ונעלם… לא הספקתי להגיד לו כלום…. להגיד לו שגם אני אבל יש לי חבר ואני אוהבת אותו כל כך ואני לא אפרד ממנו לעולם!! ירדו לי דמעות מתוך שינה, ולא הפסיקו… "מאמי?" דניאל שאל אותי… התעוררתי לאט לאט.. "הכל בסדר אהובה?" שאל אותי וניגב לי את הדמעות…
"כן מאמי ברור, אל תדאג לי!" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה ורצתי לשירותים!!" למה אני מטומטמת????? לה אני לא יכולה להיות עם בנאדם אחד, בלי שיפריעו לנו! מתן צא לי מהראש אמרתי לעצמי והרבצתי לי… דניאל דפק על הדלת.. "קורל אני יכול להיכנס?" שאל..
"שניה מאמי אני רוצה להיכנס להתקלח…" אמרתי לו, והורדתי את הבגדים, אבל הוא נכנס בכל מקרה, ומצא אותי עם תחתונים וחזיה… "ועכשיו את תגידי לי מה כל הסיפור?? מי זה המתן הזה?" אמר והיה טיפה כעוס..
"על מה אתה מדבר מאמי?" התקרבתי אליו ותפסתי במותניו "מה מתן קשור אלינו? יש לנו סיפור אהבה מיוחד, והוא לא קשור אליו, אף אחד לא קשור אליו רק אני ואתה נמצאים בו…" אמרתי ונישקתי אותו, כל מה שחשבתי על מתן, כל מה שהדאיג אותי התמוגג לי מהראש לא חשבתי יותר על כלום… רק על הסיפור אהבה המיוחד שלנו, שמחזיק מעמד למרות כל הצרות!
"אני אוהב אותך נוני שלי!" אמר וחייך
"גם אני אותך, נוני קטן!" אמרתי לו… ונישקתי אותו נשיקה ארוכה ומתוקה..
_______________________________________________________________________

טוב מתוקים זאת הייתה העונה הראשונה, כאן היא נגמרה…. העונה השניה כבר כתובה! תגיבו ואני אעלה אותה! :)
אוהבת אותכם מאוד <3