אהבה עם הצרות 2- פרק 3

ופתאום הייתה דפיקה בדלת… דפיקה מלחיצה, שלא נגמרת… רצתי אל הדלת, לחוצה ופתחתי אותה… מחוץ לדלת עמדה לא אחרת מאשר… שיר!!!
"יפה שלי!!" אמרה וקפצה עלי לחיבוק ונשיקה!!!
"מה את עושה פה?" שאלתי אותה..
"סליחה, ככה את מקבלת אותי? אחרי חודשיים שלא ראית אותי?" שאלה אותי עצבנית וצחקנו..
ישבנו ביחד עם ניר במשך שעה וחצי ואז אריאל הגיעה, והיא ישר רצה לחדר.. והביאה את סיסי הנסיכה, ואז ישר רצה אלי..
"סליחה ילדונת, לי את לא מביאה חיבוק ונשיקה?" שיר אמרה לה..
"שיררר!!!" קפצה עליה לחיבוק… ואז הלכה וישבה על דניאל, עם סיסי.
"תגידו מה דעתכם ללכת למסעדה יותר מאוחר? אנחנו בכל מקרה צריכים ללכת לסדר כמה עניינים, ואחרי זה… בסביבות 10 ככה?" ניר נכנס לעניינים פתאום..
"מממ כן בכיף, אם נמצא לאריאל בייביסיטר, אז אין בעיה!" דניאל התערב…
ואני ושיר רק חייכנו…
"אבא אני לא יכולה לבוא?" אריאל שאלה..
"ילדונת בשעה 10 קטנטנים ישנים… אז גם את וגם סיסי.." עניתי אני… והיא עשתה פרצוף עצוב…
אחרי 10 דקות שיר וניר הלכו, ונישארנו שלושתינו..
"טוב חמודות, השעה 5, מה אתן אומרות, רוצות לעשות משהו, או שלהישאר בבית?"
"אבא, אני רוצה ללכת לסבתא, אני יכולה?" ודני הסתכל עלי…
"אווךך, אני אתקשר לאמא שלי.."
"ייייששש אני וסיסי הולכות לסבתא!" היא אמרה וחיבקה את סיסי חזק אליה..
"קטנטונת, אני לא בטוח שסיסי יכולה לצאת מהבית עדיין, היא קטנה… היא יכולה להיות חולה, ואת לא רוצה את זה נכון?"
"אבל אני רוצה!!" אריאל צעקה
"אריאל לא זה לא!!"
"אבל אני רוצההה!!" לא הפסיקה לצעוק והתחילה לבכות..
"אני חושבת שאבא אמר לך משהו!
סיסי לא יוצאת מהבית עדיין,
ואם תמשיכי עם הצעקות גם את לא תצאי!!! את מבינה אותי?" אמרתי כועסת.
"לאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלא!!! אמא!!!" היא כעסה..
לקחתי אותה אל החדר.. "את לא יוצאת מפה בשעה הקרובה!! את תצאי מפה שתירגעי, ותלמדי שלא זה לא!" אמרתי וסגרתי אחריה את הדלת… היא התחילה לצרוח ולבכות..
אבל לא התייחסתי, והלכתי לשבת ליד דניאל.
"אל תתיחסי אליה קטנה!
היא צריכה ללמוד איך להתנהג!! אנחנו מפנקים אותה יותר מידי!" אמר ונישק אותי..
"יכול להיות שאתה צודק!" אמרתי ונשאבתי אל תוך שפתיו, ולא עזבתי אותו….
"את יודעת שאני אוהב אותך!!
אני באמת שכל כך אוהב אותך!!!!" אמר ונמסתי…
רציתי לספר לו, אבל לא יכולתי, לא חשבתי על זה עד עכשיו… בגלל כל מה שקרה בזמן האחרון… רציתי לספר לו שאני בהריון. אבל איך אני יכולה???
"גם אני!!! אני כל כך אוהבת אותך!" אמרתי לו ושמתי את ראשי בין רגליו, וחשבתי… איך אפשר לספר דבר כזה ככה, זאת בשורה כזאת משמחת! והייתי חייבת לספר לו על זה, אבל בשקט… לבד, לא היום, אלא שנהייה לבד..
"תגיד, יש מצב השבוע להוציא אותך לדייט, על חשבוני!" אמרתי וחייכתי.
"רק תגידי מתי! אהה ואל תשכחי להביא את הזר ליד, אחרת אני לא אכנס אל המכונית! אם דייט אז עד הסוף!" אמר ונתתי לו מכה
"עליי! סמן לך ביומן!!" אמרתי והוצאתי לו לשון..
"את יודעת… את ממיסה אותי כל פעם מחדש!" אמר ונישק אותי.. והמשיך והמשיך.
"טוב, רוצה לבוא לשכב לידי, נראה סרט? הספה מספיק גדולה לשניים" זזתי קצת בשביל לתת לשמן שלי להיכנס על ידי.הוא נתן לי עוד נשיקה ועוד נשיקה… ושם את ידו עלי ולא הפסקנו להתנשק..
"אמא?" אריאל פתאום יצאה מהחדר… וישר העפתי את דניאל ממני..
"כן."
"אני יכולה לצאת מהחדר? משעמם לי לבד!"
"חשבת על מה שעשית?"
"אני מצטערת.."
"כל הכבוד, עכשיו, לכי לחדר, עוד 5 דקות אני אקרא לך, אמרנו שעה וזאת תהיה שעה" יכול להיות שהתנהגתי כמוו מכשפה, אבל אני מכירה את הילדה שלי! וגם אם היא אומרת שהיא מצטערת, היא לא, פשוט משעמם לה לבד… והגיע הזמן שהיא תלמד איך להתנהג!!
"לא רוצה אמא! אין לי מה לעשות בחדר לבד!!!" זה היה ברור שככה היא תגיב.
"אני חושבת שאמרתי לך משהו! אריאל, אני ביקשתי ממך ללכת לחדר, ואני אקרא לך,.. ועכשיו, לפי ההתנהגות שלך את לא תישארי 5 דקות, ואת לא תצאי מהבית היום… אני חושבת שאמרתי לך ללכת לחדר… אז קדימה!" אמרתי בעצבים ודניאל החזיק את ידי.
"אבל אני לא רוצה!! אני רוצה ללכת לסבתא!"
"אריאל לחדר עכשיו!" אמרתי ולקחתי אותה לחדר
היא המשיכה לבכות ולצרוח, אבל חזרתי אל דניאל.. "אז איפה היינו?"
דניאל תפס אותי והתחיל לנשק אותי, ולא הפסיק, ידעעתי כבר לאיפה הוא מנסה לזרום האידיוט, לפעמם הוא שוכח שיש לו פה ילדה חדר לידו.
"בייב זה לא מתאים עכשיו, היא עוד ערה אל תשכח את זה! עכשיו אני צריכה ללכת, אל תתן לה לצאת מהחדר עד שאני אגיע….. אני צריכה לקחת את סיסי איתי..איפה היא?" שאלתי והוא הצביע עליה..
נתתי לו נשיקה והלכתי.
ואז…. בום