אהבה ראשונה שמסתיימת במהרה – פרק ד'

אחרי חודשיים שהיינו ביחד:
האהבה שלנו הייתה עצומה והרגשתי שאיתו אני רוצה להתחתן, ולהיות איתו עד סוף חיי.
יום אחד ראיתי שאלכס מתרחק ממני וכבר הפסקנו להפגש, אז אחרי כמה זמן החלטתי להתקשר אליו ולשאול אותו למה אנחנו לא נפגשים ולמה אנחנו כבר לא מדברים כל כך.
אני אתקשרתי אליו ו……….הוא לא ענה!!!!!!!
חשבתי לעצמי באותו רגע:
'למה הוא לא עונה?'
'הוא מסנן אותי או שהוא עסוק?'.
אז החלטתי לבוא אליו.
תקתקתי והוא לא פתח.
אחרי כמה פעמים שהתקשרתי אליו הוא לא ענה אז החלטתי להניח לו.

אחרי כמה שבועות:
הלכתי לזרוק פח, בגשם,והנה הוא! עם עוד מישהי! הם מתנשקים????
אז באתי אליהם ואמרתי לו "אין לך בושה?" צעקתי "אתה לא עונה לטלפונים, באתי אלייך ולא פתחת לי את הדלת ועכשיו זה?"
ברחתי ישר, והוא רץ אחרי, "תעצרי!!!!!!" צעק "בבקשה!!!!!"
עצרתי והתנשפתי וניגבתי את דמעותיי, "למה עשית לי את זה? הכול היה טוב ויפה"
"אני..אני.."
"מה? אני, אני, תגיד מה אתה!"
"אני חולה בסרטן!" אמר ובכה.
"מה?" הזלתי דמעה
"אני לא יכלתי להגיד לך את זה אז פשוט התרחקתי ממך!" בכה "אני לא יכלתי להגיד לך את זה שנשאר לי רק עוד כמה חודשים לחיות!"
"מה? לא, אתה לא יכול ללכת עכשיו! לא עכשיו!!!!" אמרתי וחיבקתי אותו, ושתינו היינו רטובים מכל הגשם.