אהבה שנייה -פרק 54-

עיניו של טים דמעו, ליאם לחלוטין היה יכול לראות את זה, גם כשהוא עמד רחוק מטים, מביט על הצעיר שעמד על הבמה ביחד עם כל תלמידים. מסיימים את למידת הבישול בהצטיינות.
ליאם הביט בחיוך על הצעיר, מסתכל לאחר מכן על ראיין ואליסון שעמדו לידו גם כן, שניהם היו היחידים שהגיעו. שניהם הגיעו כבר אתמול לפריז, לא מקשיבים לטים שהפציר בכולם לא לבוא, לא רוצה שהם יבזבזו כסף מיותר ויעזבו את העבודה שלהם למספר ימים, הוא גם ככה חוזר מחר לארץ. אבל הם לא יכלו שלא לבוא, החבר הכי טוב שלהם הגשים חלום.
–
ליאם ניגב דמעה קטנה כשטים קיבל את התעודה שלו, ראיין ואליסון צעקו באושר, מריעים לו, מברכים אותו. ראיין צילם את המאורע בעוד שאליסון בכתה ללא שליטה. הצעיר נשם עמוק, לוקח את התעודה הממוסגרת, לא מאמין שזהו, השנתיים נגמרו, הוא שף.
טים הסתכל על ליאם בשקט, מחייך אליו באור בזמן שנגע בשתי סיכות הזהב שעל שיערו, מקבל חיוך מאושר בחזרה מליאם לפני שהוא חזר לאחור, עומד לצד חבריו ללימודים.
"הוא כל כך יפה" אליסון מלמלה בבכי, לא מפסיקה לבכות, מתרגשת כל כך בשביל חברה הטוב. "אני יודע" ליאם השיב בחיוך, לא מפסיק להסתכל על טים שניגב את עיניו והסתכל עליו גם כן, מקבל מליאם את מירב האנרגיות, בוהה בו בשתיקה מהבמה.
ראיין חייך, ממשיך לצלם, יודע שכל מי שנשאר בארץ ישמח לראות את הסרטון. שנתיים עברו מאז שליאם וטים טסו, שנתיים שלמות שהסתיימו להן בסרטון אחד ואין ספור זיכרונות.
—
טים ירד במדרגות מהבמה, מסתכל על ליאם שחיכה לו שם והוא צחק באושר לפני שהוא קפץ על גופו של השרירי שאחז בו בחוזקה, מסובב אותו מספר פעמים בזמן ששניהם צחקו, כל כך שמחים.
"אני לא מאמין" טים אמר לפני שנשק לשפתיו של ליאם. "אני כל כך שמח, אני לא יודע מה לעשות" טים הוסיף, לא יודע איך להתמודד עם כל האושר הזה וליאם גיחך, נושק שוב לשפתיו של טים. "אתה לא צריך לעשות כלום, תהיה מאושר כמה שאתה יכול" ליאם לחש לפני שחיבק את טים, מאפשר לצעיר לעצום את עיניו ולהניח את סנטרו על הכתף של אהובו, נושם עמוק, ממשיך לחייך.
–
"אפשר בבקשה לזוז ממנו!" אליסון הפצירה, וטים פקח את עיניו, מחייך אליה. "לא הספיק לך לישון איתו כפיות?" ליאם השיב, מסובב אותו ואת טים, מביט על אליסון במבט רושף. ליאם שמר לה טינה קטנה על זה שהיא העיפה אותו לישון על מזרון ברצפה ביחד עם ראיין, בעוד שהיא ישנה מחובקת עם טים כל הלילה. טים צחק לפני שהתרחק מהחיבוק, מסתכל על ליאם וגונב נשיקה נוספת לפני שירד לקרקע והסתובב לחברתו הטובה, מאפשר לאליסון לחבק אותו בחוזקה.
"אני שמחה בשבילך" היא אמרה באושר, אוחזת בו בחוזקה וטים המשיך לחייך, מחבק את חברתו הטובה בחוזקה, אוהב אותה כל כך שרק המגע החברי שלה גרם לליבו להתמלא בשלווה.
"טימי" ראיין אמר בחיוך, נעמד מאחורי אליסון, למול פניו של טים שחייך אליו. "ראיין" טים לחש, והבלונדיני חייך אליו בזמן ששלח את ידו אל שיערו, מבלגן את השיער השחור, מזיז את הסיכות מעט ממקומן. "מזל טוב" חום העיניים לחש וכחול העיניים נאנח בהקלה לפני שהתרחק מהחיבוק, הולך אל ראיין ומחבק אותו ללא מילים, מפתיע את ראיין שגיחך וטפח על גבו. "אני מבין שאתה ממש שמח" ראיין אמר וטים הנהן, ממשיך לחבק את ראיין בעוד שאליסון הסתכלה על ליאם, רואה שהוא מחייך והיא נאנחה בהקלה, מבינה שליאם כבר הבין שאין טעם לקנא או לחשוש, הוא וטים עברו כל כך הרבה ביחד בשביל שזה ישפיע עליו.
—-
"נפרדת מהתלמידים?" טים שאל את בן זוגו כשהם המשיכו לסדר את הדברים שלהם בחדר, נעזרים באליסון וראיין. "כן, הם מקסימים ממש, הם עשו לי מסיבת פרידה" ליאם מלמל, "חלק מהם גם בכו" הוא הוסיף וטים הסתכל עליו בעצב, "הם ממש נקשרו אלייך" הוא אמר וירוק העיניים הנהן, "גם אני נקשרתי אליהם, אני אבוא לבקר אותם מדי פעם" ליאם מלמל וטים הנהן, יודע שגם הוא ירצה לחזור לכאן לבקר את החברים שיישארו באזור ואת המורה שלו שליוותה אותו לאורך כל הדרך.
"החלטתם מה אתם הולכים לעשות כשתחזרו לארץ?" ראיין שאל, מסתכל על בני הזוג. "אני עדיין לא יודע מה לעשות" טים אמר בכנות, לא באמת יודע מאיפה להתחיל. "אני אחזור לעבוד כמרצה, שלשום דיברתי עם המנהלים" ליאם אמר, וראיין הנהן בהבנה, "אם אתה צריך עזרה במשהו תגיד לי" הוא אמר לטים שחייך אליו בתודה, "יש לך גם אותי" אליסון אמרה, רצינית, "אני יודע" טים השיב, "יהיה בסדר, אני אהיה איתו ואעזור לו" ליאם מלמל, מלטף את גבו של טים שחייך אליו באהבה, ממשיכים לסדר.
—
"קדימה הגיע הזמן לחגוג!" חן דפקה בחוזקה על דלת החדר של טים וליאם. "קדימה!" אליסון אמרה באושר, פותחת את הדלת. כולם התלבשו יפה, הולכים לחגוג את סיום הלימודים של טים.
–
סלון הקומה הפך להיות רועש במוזיקה, אלכוהול מילא את שולחן האוכל וחטיפים היו מונחים שם גם כן בעוד שכולם רקדו באושר, קופצים ושרים. נהנים מהסוף, מרגישים את ההקלה, מאושרים שהם הצליחו, שהם התמודדו, שהם עברו.
–
"אני אוהב אותך" ליאם לחש בזמן שחיבק את טים המרקד מאחור, אוחז בו צמוד אליו, מסניף את עורפו. "אני אוהב אותך גם" טים השיב, מרגיש את הנשיקות החמימות של ליאם על עורפו והוא חייך, מניח את ידיו על הידיים המחבקות של ליאם, ממשיך לרקוד צמוד ביחד איתו.
"קח" חן אמרה בחיוך, מגישה לטים המחובק כוס שתייה חריפה, "תודה" טים לחש, קורץ לה בחיוך לפני ששתה קצת מהשתייה החזקה. "אל תשתה יותר מדי" ליאם אמר, "אל תדאג" טים מלמל בשקט, ממשיך לשתות מהשתייה, מלטף את ידיו של האחר עם ידו הפנויה.

"כדאי שגם אתה תשתה קצת" אליסון אמרה, מגישה לליאם כוס עם שתייה חריפה, מביטה בו בערמומיות, "זה הלילה האחרון שלכם כאן" היא לחשה לו והוא כחכח בגרונו, מנתק יד אחת מגופו של טים רק בשביל לקחת את הכוס ולשתות ממנה באחת לפני שהוא החזיר את הכוס לאליסון, חוזר לחבק את טים במלואו, זזים לצלילי המוזיקה.
—
השכרות התחילה להשפיע וטים שחרר את החיבוק של ליאם רק בשביל להסתובב אליו, מחבק את עורפו של ליאם עם זרועותיו. "אני אוהב אותך, אתה יודע את זה, נכון?" טים שאל בחולמניות וליאם חייך והנהן, "אני יודע" ליאם השיב, מחבק את גבו התחתון של טים, מצמיד אותו אליו. "אתה יודע מה הדבר שאני הכי אוהב בצרפתית?" ליאם שאל לפתע, "מילה שאתה אוהב?" טים שאל וליאם הניע את ראשו לשלילה, "נשיקה צרפתית" הוא לחש לפני שרכן מטה, נושק לשפתיו של טים שצחקק מעט לפני ששקע לנשיקה, מתנשקים ביחד נשיקה צרפתית חמימה ואוהבת, שיכורים מאהבה יותר מאשר מאלכוהול.
—
המוזיקה הפסיקה, כולם היו מספיק שיכורים, עייפים מדי בשביל להמשיך לרקוד, חלק מהתלמידים נרדמו בסלון, בניהם היו חן וג'רי שנתנו לאליסון וראיין מפתחות לחדרים שלהם, יודעים שטים וליאם ירצו להיות לבד הלילה.
–
"נלך לחדר?" טים שאל בנשיכת שפתיים את ליאם כשהם ישבו בשולחן האוכל, נחים לרגע, "כן" ליאם השיב בחיוך, מלטף את פניו של טים, "נלך לישון" ליאם אמר וטים הנהן, "בטח" הוא השיב בלחישה וליאם חייך בערמומיות שקטה, נעמד ביחד עם טים, הולכים בחוסר יציבות אל חדרם.
—
טים סגר את הדלת, נועל אותה לפני שהסתובב למול ליאם שעמד מאחוריו. הצעיר נשען עם גבו על הדלת, מסתכלת עמוק אל תוך עיניו של ליאם. השרירי גיחך והתקדם אליו, שולח את ידו אליו, מלטף את שיערו של טים ומוציא את שתי הסיכות, אוחז בהן לפני שהוא נשק למצחו של טים, מתרחק ומסתובב, הולך לכיוון המיטה, מניח את הסיכות על השידה לפני שהוא הסתובב שוב אל טים שעוד נשען על הדלת, מנסה להיראות סקסי, וגם כשהוא היה שיכור וחסר יכולת שיווי משקל, ליאם מצא אותו סקסי.
ליאם הוריד את החולצה שלו, מאפשר לטים להביט עליו מרחוק. "קניתי לנו למחר כרטיסים למגדל אייפל" ליאם מלמל, "באמת?" טים שאל בהפתעה וליאם הנהן, פותח את מכנס הג'ינס שלו, מוריד את הבד מרגליו, "א-איזה יופי" טים מלמל בחולמניות, בוהה בגופו של ליאם.
"אתה בא לישון?" ליאם שאל וטים הנהן, פושט את החולצה שלו, מוריד את המכנס שלו גם כן, מסתכל על ליאם בחיוך לפני שהוא הוריד את הבוקסר שלו. "א-אופס" הוא מלמל בהשתובבות, "אופס" ליאם מלמל, חוקר את גופו העירום של טים. "בוא נישן" טים לחש והתקדם במהירות אל ליאם לפני שהוא זינק ללא אזהרה מוקדמת על שפתיו של ליאם, מנשק אותו ברעב וליאם הצמיד את טים אליו לפני שהוא הפיל את שניהם לשכיבה על המיטה. טים שכב על המיטה בעוד שליאם היה מעליו, מנשק אותו ברצון.
"אני אוהב אותך" ליאם לחש בצרפתית לנשיקה, "אני אוהב אותך יותר" טים השיב, לוחש את מילות האהבה בצרפתית לפני שהם המשיכו את משחק השינה שלהם אל תוך הלילה, אוהבים זה את זה בצרפתית, באנגלית, בשפת הסימנים, במגע אין סופי, לילה אחרון בפריז.
—-
"מממ" טים מלמל ברוגז מתוך עייפות כשדפיקות בדלת נשמעו. "מי זה?" הוא שאל בלחש, נצמד לגופו החשוף של ליאם שעוד המשיך לישון, לא באמת יודע שלא שומעים אותו מחוץ לדלת. "קדימה לקום! כבר ארבע בערב ויש לנו עוד שבע שעות עד לטיסה, שזה אומר שיש לנו רק ארבע שעות להישאר כאן בפריז!" קולה של אליסון נשמע, מעירה את ליאם שהתעורר בבהלה קטנה, מקפיץ את טים החולמני שהביט עליו בשקט.

"תקום!" ליאם אמר במהירות, "מ-מה?" טים מלמל, מתמתח, "קדימה טים, אנחנו צריכים להיות בעוד שעה במגדל" ליאם אמר וקם מהמיטה, מקפיץ את טים שנזכר במה שליאם אמר לו אתמול, "נכון" טים אמר.
"אנחנו קמנו" טים אמר בקול, "מעולה" אליסון השיבה, חוזרת לשבת בסלון עם ראיין ועם מספר תלמידים מאוששים, בעוד שליאם וטים נכנסו מהר להתקלח ביחד, מוצאים זמן לאינטימיות מאוהבת גם בלחץ הזמנים.
—
"אנחנו חייבים ללכת!" טים אמר במהירות לאליסון וראיין שהסתכלו עליהם בחוסר הבנה, "לאן?" אליסון שאלה בבלבול, "אנחנו צריכים להיות עוד חצי שעה במגדל אייפל" ליאם הסביר, "אתם נוטשים אותנו?" ראיין שאל בשעשוע, "אפשר להגיד שזה מה שהם עושים" חן אמרה בחיוך. "מתי תחזרו?" אליסון שאלה, "שבע, שעה לפני שאנחנו נצטרך להיות בשדה" ליאם אמר ואליסון הנהנה, "תהנו לכם" היא אמרה בחיוך, "אני מצטער" טים אמר לראיין ואליסון, לא נעים לו שהם יישארו מאחור. "אתה לא צריך להצטער בובי, אתה הולך להיות שלי ורק שלי מהטיסה והלאה" אליסון אמרה בצחקוק ערמומי, מרימה גבה מתגרה לליאם שגיחך, אוחז בצידו של טים, מצמיד אותו אליו, "בחלומות שלך" ליאם לחש בהתגרות ואליסון רק חייכה, מתגרה בליאם ללא מילים.
"אני חושב שכדאי לכם ללכת לפני שתאחרו" ראיין נדחף לריב המבטים, "כן, שלא נאחר" טים אמר, "תעשו גם משהו בינתיים" הוא הוסיף ושני חבריו הנהנו, "אני אטפל בהם טוב" הבלונדינית אמרה בחיוך וטים קרץ לה בחיוך לפני שהוא נופף להם לשלום, הולך ביחד עם ליאם למעלית. אייפל מחכה להם.
—
טים נשם עמוק בחיוך, מסתכל על המגדל, "לא משנה כמה פעמים אני אהיה פה, אני אתאהב בו בכל פעם מחדש" טים מלמל וליאם חייך, נושק ללחיו של אהובו. "בדיוק כמו שאני מתאהב בך בכל פעם מחדש?" ליאם שאל, "אוי, כמה קיטשיות" טים מלמל, מסמיק ממילותיו של ליאם שצחקק והוביל אותם אל התור, הפעם הם לא היו צריכים לחכות כל כך הרבה.
—
ליאם צילם את טים כשהם נכנסו פנימה, וטים שם לב לכך, מה שגרם לו לחייך למצלמה, עושה לאחר מכן מבטים מצחיקים, גורם לליאם לצחוק לפני שהוא חיבק אותו אליו, מקבל נשיקות חמות על הקרקפת שלו מליאם.
—
הם נכנסו למסעדה, הולכים אחרי המלצרית שהובילה אותם אל השולחן המתאים, וטים בהה בנוף בזמן שהתיישב בכיסאו. ליאם התיישב מולו, מסתכל עליו בשקט, אהבת חייו יושב מולו והוא הוריד את מבטו מטה, מסתכל על כיס מכנסו שהיה מעט בולט, שולח את ידו אליו, מרגיש את הקופסה ומחייך לעצמו ברוגע.
"ליאם?" קולו של טים נשמע וליאם הרים את עיניו אל שחור השיער שחייך אליו. "מה?" ליאם שאל, "שאלתי מה אתה רוצה שנזמין" טים השיב וליאם לקח את התפריט, מתחיל לעיין בו בזמן שטים הסתכל עליו בחיוך, בוהה בגבר שלו שחשב מה להזמין.
—
"מממ~" טים מלל באושר כשהכניס את האוכל לפיו, מתענג על המזון המפואר. "אני עדיין אוהב את האוכל שלך יותר" ליאם אמר, מזכיר לטים נשכחות והצעיר חייך אליו, "חסר לך שלא" הוא אמר וליאם גיחך, שולח את ידו הפנויה אל הידו הפנויה של האחר, אוחז בה ומושך אותה אל שפתיו, מנקר אותה בחום. "אני אוהב אותך" ליאם לחש בשקט, נושק שוב לכף ידו של טים, "אני אוהב אותך גם" טים השיב, מושך את הידיים אליו, מנשק את כף ידו של ליאם למספר רגעים לפני שהוא חייך אליו באהבה, חוזר לאכול.
"אתה הכל בשבילי" ליאם אמר לפתע, גורם לליבו של טים להחסיר פעימה בזמן שהוא הסתכל בהפתעה על ליאם, "ליאם" טים לחש וליאם חייך אליו, מלטף עם אגודלו את כף היד של טים.
"תחזור לאכול" הוא אמר ברוגע וטים נשך את שפתו התחתונה והנהן באיטיות, חוזר לאכול כשחיוך מלא באושר הציף את פניו, עדיין נרגש ממילותיו של ליאם.
—-
"ואוו" טים הביט על הנוף כשהם עלו מעלה לעמדת התצפית, עומדים למול נוף השקיעה, מסתכלים על השמיים האדומים והכתומים, מחבק את צידו של ליאם.
"אנחנו מסיימים את המסע שלנו פה כמו שהתחלנו אותו" ליאם לחש וטים הנהן והסתכל עליו, "בדרך עברנו הרבה" טים אמר וליאם הנהן, נוגע בכיס שלו, מתלבט אם לעשות את זה עכשיו.
"אבל אני רוצה לחזור הביתה" טים מלמל, עיניו מתחילות לדמוע, "הגיע הזמן לחזור הביתה" הוא הוסיף, מרגיש עצוב ושמח בו זמנית, וליאם הזיז את היד מכיסו, מחבק את טים בחוזקה, מאפשר לצעיר לבכות לו, יודע שטים מלא ברגשות שונים.

ליאם הבין, זה לא הזמן המתאים לעשות את זה, טים צריך להתרכז כרגע בדברים אחרים מאשר בלהיות מאורס, זה יכול להסיח את דעתו, ליאם יעשה את זה בזמן מתאים יותר, כשכל האנשים הנכונים יהיו שם, לא זרים, אלא המשפחה והחברים, בזמן הזה הוא יציע לו.