אהבה שנייה -פרק 8-

"תגיד טים" ראיין אמר כשלקח את חברו הטוב הצידה בסוף המשמרת, "מה?" כחול העיניים שאל, מבויש מעצם העובדה שהוא וראיין נמצאים לבד בצד, קרובים זה לזה, "ביום שני אני רוצה ללכת עם קריסטין לראות סרט, אז רציתי לבקש ממך טובה" הוא אמר וטים הביט עליו בשאלה, "אני והיא נעזוב את המסעדה מוקדם, זה יהיה אפשרי שאתה זה שתסגור אותה?" הבלונדיני שאל וטים הנהן בחיוך, מנסה להתעלם מליבו הכואב, "תודה, ידעתי שאין עלייך" ראיין אמר וחיבק אותו לפתע, וטים קפא באחת, לא מחבק אותו בחזרה- לא כי הוא לא רצה, אלא כי הוא לא באמת יכל לזוז מרוב ההתרגשות שהציפה את גופו.

"רוצה שאקפיץ אותך לבית?" ראיין שאל כשהתרחק מהחיבוק וטים הנהן, "א-אשמח" הוא גמגם ואז כחכח בגרונו וראיין צחקק וטפח על כתפו לפני שחזר לקריסטין, עוזר לה ולעובדים האחרים לנקות את המקום וטים בלע את רוקו ונשם עמוק לפני שחזר גם כן לנקות את המקום, סערת רגשות מתחוללת בתוכו והוא לא באמת ידע מה להרגיש.
—

הוא ישב במושב האחורי, מסתכל על ראיין וקריסטין שישבו מקדימה, זורקים זה לזו חיוכים קטנים בעוד שמדי פעם קריסטין שלחה לראיין ליטוף לזרועו או ברכו, מצחקקים בניהם על בדיחות פרטיות שכנראה טים לעולם לא ידע.

וטים הביט מחוץ לחלון, מחליט לא להתרכז בהם יותר מדי, זה רק יכאיב לו, ואת האמת שאין לו כוח לעוד כאב לב, אין לו עוד כוח לרצון למגע, ובמיוחד שאין לו כוח כרגע גם לליאם, ככה שעדיף שלא יכאב לו כרגע.
—

"הגענו" ראיין אמר כשחנה למול הבית של טים והאחר חייך והתכוון לצאת החוצה, "אולי נקפוץ פנימה לשתות משהו? ממזמן לא היינו שלושתינו ביחד, אפשר גם לקרוא לאליסון" קריסטין אמרה לפתע וטים בלע את רוקו בחשש, "אתם לא רוצים להיות לבד?" הוא שאל, מנסה להוריד אותה מהנושא הזה, "יש לנו מספיק זמן להיות לבד" ראיין אמר בחיוך והביט על חברו, "באמת שמזמן לא ישבנו ביחד, אתה לא רוצה שנכנס פנימה?" ראיין הוסיף, עושה פרצוף עצוב וטים נאנח, "מה פתאום" הצעיר אמר בחיוך, "הייתי שמח שתכנסו" הוא הוסיף ושני האחרים הנהנו בחיוב לפני שיצאו מהרכב וטים יצא לבסוף גם כן, מוביל אותם בחוסר רצון אל ביתו.
—

"רוצים לשתות משהו חם?" הוא שאל כשהם נכנסו לביתו, "קפה" ראיין אמר, "גם אני" קריסטין אמרה בחיוך וטים הנהן והלך אל המטבח, יודע איזה קפה הם אוהבים, "אליסון תבוא?" קריסטין שאלה לפתע, "כן, אני אגיד לה לבוא" טים אמר, מסתכל על איך שהזוג הולך להתיישב בסלון ביתו, ראיין כבר הרגיש בבית והדליק את הטלוויזיה בעצמו וטים חייך קלות וחזר אל הקפה, מסמס על הדרך לאליסון, מבקש את העזרה שלה בדחיפות רבה והיא כמובן נענתה בחיוב, ממהרת אליו.
—

"אתה מסתדר לבד?" ראיין שאל כשטים התיישב לידם בסלון אחרי שהניח לפניהם את כוסות הקפה, "כן" טים מלמל בחיוך, "אתה ואליסון לא רוצים לעבור לגור ביחד?" קריסטין שאלה בחיוך, "כרגע לא, יש גם את השותפה שלה אביגייל, היא לא תרצה לעזוב אותה לבד" טים אמר וראיין הנהן בהבנה ולגם מהקפה, "לפחות אתם רואים אחד את השנייה לא מעט באוניברסיטה" חום העיניים אמר וקריסטין הנהנה בחיוך, "נכון, תמיד חשבתי שזה רומנטי ללמוד ביחד, הזוגיות שלכם מקסימה" היא אמרה וטים חייך ולגם מהקפה שלו, "אני יודע" הוא אמר, מתחנן בכל ליבו שאליסון כבר תגיע.

"הכרת חברים באוניברסיטה חוץ מליאם?" ראיין שאל לפתע וטים כחכח בגרונו, "לא ממש, אני ואליסון תמיד ביחד וזה הכי חשוב לי כרגע" טים מלמל וקריסטין הביטה עליו בחיוך מרוצה, "אוי כמה שאתה אוהב את אליסון, זה פשוט מדהים" היא אמרה בחולמניות וראיין צחקק, "ואת לא חושבת שאני אוהב אותך באופן מדהים גם כן?" הוא שאל והיא צחקקה והביטה עליו באהבה, "ברור שאני חושבת" היא אמרה ונשקה לשפתיו וטים במהירות הזיז את פניו מהם, שומע את צלילי הנשיקה והוא הבין שהם העמיקו את המגע בניהם.
—

"בובי~" אליסון אמרה כשנכנסה פנימה וטים נאנח בהקלה והתרומם מהסלון, הולך אליה והיא חייכה אליו בעצב לפני שחיבקה אותו בחוזקה, "היה לך קשה, נכון?" היא לחשה והוא הנהן, "מאוד" הוא השיב בקול שבור והיא נאנחה בכאב, ממשיכה לחבק אותו לפני שנשקה לראשו והתרחקה ממנו, עוטפת את זרועותיהם, "חיוך" היא לחשה והוא הביט עליה לפני שחייך באילוץ והיא חייכה אחריו, לוקחת אותו אל הסלון- שם היא ראתה את קריסטין וראיין שישבו והביטו עליה בחיוך.

"שלום לכם" היא אמרה ולקחה את טים ביחד איתה לסלון, מחבקת את שני האחרים לפני שהתיישבה לצידו של בן זוגה המזויף, "איזה כיף שהחלטתם לבוא" היא אמרה והניחה את ראשה על כתפו של טים, "היינו חייבים להיכנס, ממזמן לא היינו כאן" קריסטין אמרה ואליסון חייכה אליה, "נכון" שחורת השיער אמרה והרימה את ראשה רק בשביל להסתכל על טים, "אבל זה נתן לנו גם כמה זמני איכות" היא אמרה בערמומיות ונשקה ללחיו בעוד שראיין וקריסטין גיחכו לעצמם.

"תתנשקו כבר כמו שצריך" קריסטין אמרה ברצינות, "כן, אתם לא מתנשקים הרבה" ראיין אמר ברצינות גם כן וטים פער קלות את עיניו, מסתכל על אליסון, "זה כי אנחנו משאירים את הנשיקות הלוהטות שלנו לעצמנו" אליסון אמרה והביטה על הזוג הלא מרוצה, "אני רוצה לראות אתכם מתנשקים" קריסטין ייבבה ואליסון הביטה על טים ונאנחה לפני שאחזה באחורי ראשו, "תעצום עיניים" היא מלמלה בלחש, ועוד לפני שהוא הבין מה הולך לקרות- שפתיה נופצו על שלו והוא מהר עצם את עיניו, מרגיש את תזוזות שפתיה עליו והוא התחיל להניע את שפתיו גם כן לפני שהיא החדירה את לשונה לתוך פיו והוא השתנק קלות- מה שגרם לה לצבוט את מותנו בחוזקה והוא הבין שהוא צריך לזרום איתה ולשונו התחילה לזוז גם כן.
–

"ואוו" קריסטין אמרה והביטה על ראיין בחיוך לפני שהיא נשקה לשפתיו גם כן, "רוצה גם?" הוא שאל והיא הנהנה ושניהם התחילו להתנשק, מה שגרם לשני החברים הטובים לנתק את מגע השפתיים ולהביט על הזוג האמיתי, "אני מניחה לעצמי שאתם תרצו ללכת הביתה, לא ככה?" אליסון אמרה, מנגבת את פיה לפני שחיבקה את טים, "את האמת שאני והוא נשמח לעשות משהו כרגע" היא הוסיפה וראיין וקריסטין ניתקו את הנשיקה בניהם, "א-או" קריסטין מלמלה בזמן שהסמיקה, מבינה מה אליסון רומזת והיא הנהנה והתרוממה, "שמחנו להיות כאן" הבלונדינית אמרה ואחזה בידו של ראיין שנעמד גם כן, "תשתדלו ליהנות, כי אנחנו לחלוטין נהנה" הבלונדיני אמר ונשק לעורפה של קריסטין, "להתראות" אליסון אמרה, "ביי" טים מלמל והביט על איך שהזוג יוצא מביתו לפני הוא ניגב את שפתיו והביט על אליסון.
–
"תבכה" היא לחשה, ולא עברו מספר רגעים לפני שטים פרץ בבכי, מחבק אותה בחוזקה והיא נאנחה לעצמה וחיבקה אותו בחזרה, "יפה שלי" היא מלמלה, טופחת על גבו ומאפשרת לו לבכות לה את כאב ליבו, "הם לא שווים את הדמעות שלך" היא אמרה, "ראיין לא שווה את זה" היא הוסיפה והוא הניע את ראשו לשלילה, "הוא לא אשם שאני אוהב אותו, אני לא יכול לקבוע לו לאהוב אותי" הוא לחש בזמן הבכי והיא נאנחה לעצמה, "אני יודעת" היא אמרה, "אבל אני לא יכולה שלא לכעוס עליו בשבילך" היא מלמלה והוא המשיך לבכות, "הוא אוהב אותה יותר מדי" הוא מלמל, "וגם היא אותו" הוא הוסיף והיא רק שתקה, מאפשרת לו לדבר, "אני בחיים לא אהיה שלו" טים אמר בעצבות, אומנם הוא כבר הצליח להשלים עם העובדה הזאת, אבל בכל פעם שהוא נזכר בה, זה רק מקשה עליו עוד יותר.

"אתה רוצה שנעשה משהו? אתה רוצה שאקרא לליאם?" אליסון שאלה לפתע, "אל תקראי לליאם" הוא אמר, "לא היום" הוא הוסיף והיא הנהנה, "אז רוצה שאביגייל תבוא לפה ונעשה יום כיף כאן ביחד?" היא שאלה והתרחקה מהחיבוק רק בשביל להביט בפניו הלחות של האחר, מנגבת את עיניו ופרצופו של טים, "ט-טוב" הוא לחש והיא הנהנה בחיוך, "נעשה כיף ונהנה ביחד כמו שצריך" היא אמרה ונשקה ללחיו, מסמסת לאביגייל להגיע וורודת השיער כמובן שנענתה בחיוב, הולכת גם היא מהר אל ביתו של טים.
—-

"תראו מה הבאתי" אביגייל אמרה כשנכנסה אל תוך הבית השקט, הולכת מהר לסלון ומראה לשני הישובים את קופסת עוגת השוקולד, "מהקפה של מגי?" אליסון שאלה בחיוך ואביגייל הנהנה במהירות, "ברור! היא מכינה את העוגות הכי טעימות!" ורודת השיער אמרה והלכה להתיישב לצידו של טים, מחבקת אותו בחוזקה, "עוגת גבינה כמו שאתה אוהב" היא לחשה ונשקה למצחו, מניחה את הקופסה על השולחן ופותחת אותה, "יאמי~" אליסון זימרה, מחבקת את טים גם כן, "תאכל הרבה והכל יהיה בסדר" היא אמרה בחיוך לפני שנעמדה, הולכת להביא להם כפיות.
—

"מחר יום ראשון, בואו נעשה משהו" אביגייל הציעה, הם גם ככה לא עובדים ולא לומדים ביום הזה, "רוצה טים?" אליסון שאלה בזמן שטים אכל באיטיות את עוגת הגבינה, לא באמת היה לו תיאבון, אבל העוגה הייתה מוצלחת וגם לא היה לו נעים מאביגייל.

"לא אכפת לי" הוא מלמל, "יופי" אליסון אמרה בחיוך, "אפשר ללכת לראות סרט ואפשר ללכת לשבת לאכול במסעדה, וגם אפשר ללכת לעשות קניות או ללכת לפארק שעשועים" אליסון הציעה בחיוך, "מה אתם רוצים?" היא הוסיפה, "לא אכפת לי" טים מלמל ואליסון הסתכלה על אביגייל מבקשת ממנה עזרה, "אז נלך לסרט ואחר כך נלך לאכול משהו טעים" ורודת השיער אמרה ואליסון הנהנה במרץ, "נשמע לי טוב" שחורת השיער אמרה בחיוך.

"אנחנו נישן אצלך היום ואז בבוקר תתארגן וניסע אלינו ואחר כך נלך לטייל, טוב? מחר יהיה יום נעים" אליסון אמרה וליטפה את שיערו של טים, "טוב" הוא לחש, נוגס בשפתו התחתונה לפני שהמשיך לאכול מהעוגה ואליסון ואביגייל הביטו זו על זו, לא באמת יודעות מה לעשות, למרות שהן מכירות את הסיטואציה הזאת לא מעט שנים, הן עדיין לא מצאו לה פתרון ראוי.
—
"אתה צריך כסף?" אביו של ליאם שאל לטלפון, "אין צורך, אני מסתדר לבד" ליאם אמר, "בטוח? לי ולאמא יש כסף לתת לך" המבוגר אמר, "כבר אמרתי שאין צורך, יש לי כסף" הצעיר אמר, עומד במסדרון אחרי שסיים להרצות מספר פעמים, לוקח הפסקה קצרה לפני שהוא יחזור להרצות לעוד מספר קבוצות.

"אתה בסדר?" האב שאל בדאגה, "כן, אני בסדר גמור" ליאם השיב, "מה עם חבר, אין לך?" המבוגר שאל, "לא" ליאם מלמל, "אתה לא מתכוון להתחתן בקרוב?" המבוגר שאל ברצינות, "לא" ליאם השיב והאב נאנח, "אתה כבר בן 25", "אני רק בן 25" ליאם תיקן והאב צחקק, לא יכול לנצח כנגד בנו, אחרי הכל הוא קיבל את הגנים של אישתו.

"איפה אמא?" ליאם שאל, "אצל אח שלך" האב אמר וליאם הנהן בהבנה, "מה איתו, הוא מצא עבודה?" ליאם שאל, רוצה לדעת מה עם אחיו הגדול למרות שהם לא באמת בקשר, "לא, הוא עדיין מחפש" המבוגר מלמל, "מממ" הבן מלמל, "מה אתה חושב על זה שהוא יעבור לגור אצלך?", "לא, מה פתאום" ירוק העיניים אמר במהירות, "זה יכול לעזור לו, הוא יכול למצוא אזור אחר וככה אולי למצוא עבודה", "לא עכשיו אבא, אני מעדיף לגור לבד, " ליאם אמר ברצינות, אחרי הכל טים מגיע אליו כשהוא צריך אותו, אם אח שלו יגור איתו, אז יהיה בלתי אפשרי, במיוחד כשאחיו עדיין מתקשה לקבל את המיניות שלו.

"תחשוב על זה" האב אמר, "אחשוב" ליאם אמר, "אני צריך ללכת לעבוד" הצעיר הוסיף, "אוקיי, בהצלחה" האב אמר לפני שליאם ניתק את הטלפון ונאנח לעצמו, מסרק את שיערו החום עם אצבעותיו לפני שנכנס אל חדר המנוחה, מחייך אל המרצים האחרים לפני שהלך להכין לעצמו קפה, צריך להיות ערני ומרוכז מספיק בשביל לעודד נערים גאים ונערות גאות.
—-

"היי" מרצה אחד אמר בחיוך וניגש לעמוד לצידו של ליאם, "היי" ליאם אמר ולגם מהקפה שלו, "אתה מרצה הרבה זמן כבר, נכון?" המרצה הצעיר שאל וליאם הנהן, "נחמד…" המרצה מלמל והשרירי הנהן ולגם מהקפה שלו, "יש לך חבר?" הוא שאל לפתע וליאם הרים גבה והסתכל עליו בשאלה, "למה אתה שואל?" הוא בירר וראה את הסומק בלחייו של האחר והוא הבין כבר שהוא כנראה מעוניין בו.

"אני לא מעוניין בזוגיות כרגע" ליאם אמר בכנות והאחר כחכח בגרונו בחוסר נעימות, "ומה עם רק סקס?" המרצה האחר לחש, לא רוצה שהמרצים האחרים ישמעו אותו, "יש לי כבר מישהו שתפס את התפקיד הזה" ליאם אמר לו בחיוך, "רק אחד? אתה לא מתכוון להוסיף עוד מישהו לרשימה?" הצעיר שאל וקרץ לו בחיוך, "לא" ליאם ענה מבלי באמת לחשוב יותר מדי והמרצה האחר הביט עליו לכמה רגעים, "אז אתה דלוק עליו" הוא מלמל לעצמו, לא שואל, "מה אמרת?" ליאם שאל והאחר חייך, "אתה דלוק עליו, לא ככה?" הוא שאל וליאם נאנח וחזר לקפה שלו, "לא" הוא מלמל והצעיר גיחך וטפח על כתפו של האחר, "אם הוא ישעמם אותך, אתה יודע למי לפנות" הוא אמר לפני שהלך ממנו וליאם הסתכל עליו לכמה רגעים לפני שגיחך לעצמו והניע קלות את ראשו לשלילה, "פתטי" הוא לחש והמשיך לשתות מהקפה שלו לפני שהסתכל על הטלפון שלו, אם כבר מדברים על פתטי, יומיים עברו מאז שטים יצר איתו קשר.

"הוא בסדר?" הוא שאל את עצמו ונגס בשפתו התחתונה לפני ששלח לאביגייל הודעה, יותר נכון סימן שאלה, אבל כשורודת השיער ראתה את הסימן היא חייכה לעצמה, יודעת שליאם רוצה לדעת מה עם טים.
–

'הוא בסדר, לפחות עכשיו, הבנתי שראיין וקריסטין היו אצלו והוא זכה לראות אותם מתנשקים עמוקות' הוא קרא את ההודעה שלה ונאנח לעצמו, "פתטי שכמותו" הוא לחש לעצמו, 'מחר אנחנו הולכים לראות סרט בצהריים, מוזמן להיות באזור באופן מקרי לחלוטין' הוא קרא את ההודעה שלה ולאחר מכן את ההודעה הבאה שבה היא שלחה לו את השעות ואת הסרט שהם הולכים אליו והוא חייך לעצמו, מתכוון לחלוטין להיות שם במקריות מוחלטת.