אהבה

ואני תוהה לעצמי מתי זה קרה, מתי כל אחד הרשה לעצמו להשתמש במושג אהבה, להדביק אותו ולחבר אותו בכוח למונחים שונים, ולעשות בכך עוול לעולם כולו…
אני הולכת ברחוב ואני רוצה לצרוח, מתי נעשינו כל כך כנועים? משועבדים כל כך ליצרים שלנו? חסרי שליטה, עובדים לפי אינסטינקטים כמו בהמות.
אני הולכת ברחוב ואני רוצה לבכות, איך הכוח הגדול ביותר הפך לבזוי ביותר, גלוי לעיניי כל על שלטי חוצות, במסכים השחורים שרוב הזמן דולקים בבתים הקודרים.
אהבה.
מה עשו לך? אנשים שאין להם שום מושג בך, הוציאו ממך את התוכן והשאירו רק כלי ריק ושבור, משוטט מדם.
נעשינו כל כך לא יציבים, מחליפים דברים כמו גרבים, מחפשים בקוצר רוח אחר הריגוש הבא, וכשמרגישים 'מסופקים' זורקים אותו ורצים אל ריגוש יותר גדול. וזה דיי עצוב, זה עוד איכשהו בסדר כשמדובר בניידים או עוד דברים דוממים, אבל כשמדובר באנשים? פה הגזמנו. מה אנחנו? רק גוף המורכב משומן ועצמות?!
אנשים חושבים שאת הדברים החשובים צריך לפרסם, להבליט, רק תראו אותי! אבל ההפך הוא הנכון! את הדברים החשובים ביותר שומרים בכספת, כמו סוד כמוס.
חטאנו. חטאנו במגע. עינינו כבר ראו הכל.
אפשר לראות מגע אינטימי של אנשים בלחיצת כפתור, ועוד אנשים קוראים לתוכניות האלו 'יצירות מופת'…
הם עובדים עליכם, עושים לכם שטיפת מוח.
אנחנו כותבים פה סיפורי אהבה, הוא אוהב אותה והיא אוהבת אותו וכל השדר שעובר בין הדמיות שלנו הוא משיכה מינית. הוא מסתכל עליה וכל מה שרשום אחר כך זה תיאורים גופניים בוטים, הכל מתחיל בכמה דקות בודדות ומסתיים בכמה דקות כשהיא גונחת.
אז תגידו לי, מה את רוצה אביה?! ככה העולם עובד.
אז כאן אתם טועים.
יש בנו הרבה רובדים מעבר לבשר ועצמות, וכמו שריר אם מאמנים אותם הם נעשים חזקים יותר.
וכשאני מגדירה את עצמי אני מעדיפה להתייחס אליהם, כי אם לא אני פשוט יכולה ללכת לי ולבלוס דשא בשדה הקרוב, כי מה אני שונה מהבהמה שלצידי? חוץ מזה שאני יכולה לדבר.
אז מה היא באמת אהבה?
אהבה היא ידיעה. לדעת מישהו, להכיר אותו, להתחבר אליו.
ואנשים הם היצורים המורכבים ביותר, אז אתם מבינים? זה לא לוקח בתוך שנייה, זה לוקח זמן.
אהבה היא נתינה. לצאת מגבולות עצמך אל השני, לא רק להעביר איתו את הלילה על מנת הסיפוק העצמי שלך. שניכם ערומים ודבוקים אחד בשני אך עם זאת כל כך מפורדים.
אהבה היא כוח אדיר, היא לא יכולה להתפזר למקומות שונים. אתה צריך להשקיע בה ולטפח אותה, כן גם כשלא ממש בא לך. בשביל לחוות אהבה צריך להיות נאמן.
אהבה היא בנייה.
לא הרס.
ובנאדם אנחנו כל כך הרוסים היום,
אז נתתי טיפת חומר למחשבה,
מה תעשו איתה?
טוב, זה רק בידיים שלכם…