אהבת אמת תתגבר על כל מכשול-פרק 1
"מתי כבר תמצאי אהבה?" מיטל רטנה, נסיתי לא לחשוב על המילה "אהבה",אהבה אמורה להיות כיפית,מהנה ,מרגשת אבל בשבילי זה עוד סתם מילה חסרת משמעות שגורמת סבל בחיים.
הייתה לי פעם אהבה, סמכתי עליו חשבתי שזה יהיה נצחי, לידו לא הרגשתי עצמי, הרגשתי את הפרפרים בבטני משתוללים וגורמים להנאה חשבתי שזה ישאר ככה לנצח! ויתרתי על כל חלומתיי למענו אבל בסוף הוא עזב אותי הלך רחוק ממני שבר את לבי.
"אין דבר כזה אהבה" אמרתי למיטל ומתוך הרגל המעצבן התחלתי לשרוט את ידי מתוך לחץ,
"ברור שיש מה היה לך עם לידור?" היא שאלה מופתעת
"אולי בעיניים שלו ראו שהוא אוהב אותי אבל מאחורי המבט הוא לא הרגיש אלי כלום,והכי מצחיק שהאמנתי לכל מילת אהבה שיוצאת מהפה המגעיל שלו אני כזאת תמימה." אמרתי ונסיתי לא לקרוע לי את כל העור, "עבר מלא זמן תמשיכי הלאה" היא אמרה ואני רק נסיתי לא לאבד את עשתונותי, "יש כאב שגם הזמן לא מרפה" אמרתי חסרת סבלנות והלכתי לעבר בניין בית הספר, "אוי אלוהים, חכי אבישג" היא צעקה לי מאחורה,נעמדתי בחוסר חשק והבטתי בעננים האפורים,הגעגוע חזר אלי,הגעגוע לסבתי למבטה האוהב,לידייה המלטפות והגורמות שלווה בכל הגוף,לצמות שסבתי הייתה קולעת לי מדי בוקר ולאוכל שלה שהייתה מכינה עם חיוך והשקעה,תמיד אמרו לי שהשם לוקח את מוקדם את הטובים ביותר,אבל למה את סבתי? למה כל כך מוקדם,כשאני אהיה בת שמונה עשרה יעברו שש שנים מאז שהיא מתה,היא מתה יום לפני הבת מצווה שלי היום הכי חשוב בחיי.
**
"סבתא מחר בת מצווה" צעקתי בשמחה וחיפשתי את סבתי,היא שכבה בחדרה עייפה ולא נראתה טוב "סבתא הכל בסדר?" שאלתי בהלם וניגשתי אליה,עינייה נראו קטנות ועייפות וידה ליטפה את ידי ברוך "הכל בסדר אבישה שלי,את בת שתיים עשרה את נערה ותראי איזה יפייפיה את" היא אמרה והעבירה את ידה על פניי "את תהיי מחר נכון?" שאלתי את סבתי שנראתה חלשה
"אני תמיד אהיה איתך" היא לחשה לי..
**
אבל היא לא קיימה את ההבטחה היא מתה בלילה.אולי היא תמיד איתי מלמעלה אבל זה לא אותו דבר, "אבישג צאי מהחלום" מיטל צרחה לי,הסתכלתי עליה בעצבים והתקדמנו לכיוון הכיתה בלי להוציא מילה. "סעמק" נתנאל אמר כשהתנגשתי בו
"סליחה"מילמלתי ומבטי לא זז מעינייו הירוקות והמדהימות כאילו הושתקתי בכל גופי
"סתכלי לאן את הולכת" הוא אמר וחבריו צחקו, "אבישג מה יש?" מיטל שאלה כשנכנסו לכיתה
"נתנאל והחבורה שלו זה מה יש" אמרתי וגילגלתי את עיניי
"נתנאל הלוהט?" היא אמרה ועינייה החומות נצצו "הוא כאילו כזה מושלם" היא אמרה בטון חולמני "מה שאהבה יכולה לעשות" מילמלתי והסתכלתי על מיטל שרק גילגלה את עינייה בגלל מה שאמרתי.שיעור מתימטום (שיעור מתמטיקה) עובר לאט כל כך, "למען השם מה זה התרגיל המזדיין הזה?" מילמלתי למיטל שציחקקה, 'את באה למסיבה?' מיטל שלחה לי פתק
'לא הזמינו אותי אבל לא מזיז לי אין לי כוח' כתבתי לה בחזרה
'תתמודדי את באה' היא כתבה וחייכה.הלכתי הביתה ברגל רציתי קצת שלווה לא היה לי כוח לחפירות של מיטל על המסיבה ועל נתנאל, המחשבות הציפו את ראשי עד כאב בחיים לא האמנתי שאפשר להתגעגע ככה לאדם, נזכרתי בנשיקה הראשונה עם לידור ובחיבוקים שלו שהרגשתי מוגנת ומלכת העולם "למה לעזאזל אני חושבת עליו" …
תגובות (0)