אהבת ילדות עונה 2 פרק 20

"בתאלי,בתאלי קומי" ככה שמעתי במשך כמה דקות פקחתי את העיניים וראיתי את נתי לידי "נרדמת וכבר 12 בלילה,את רוצה להישאר פה או שאני יקח אותך לבית?" שאל "בא לי להישאר פה לתמיד" אמרתי לו עם חיוך "בע"ה זה יקרה..התגעגעתי אליו אה?" "הכי שאפשר" אמרתי ודמעה זלגה לי מהעין "אתם עוד תחזרו אני מבטיח לך הכל שאלה של זמן",התרוממתי למצב ישיבה ראיתי שאפילו נרדמתי עם הנעליים סרקתי שוב את החדר שלו מבט אחרון סידרתי טיפה נכנסתי לשירותים לשטוף פנים וירדתי למטה,"למה קמת יפה שלי תמשייכ לישון אני יעיר אותך מחר בבוקר" אמרה לי איריס אמא שלהן "לא איפה מחר יש לי בסיס ואני בלי מדים וכלום עלי אני יחזור לבית גם האוטו של שרה אצלי" אמרתי לה "איך היה בביקורת?" שאלתי את אירים ונתי בתקקוה שהם יגידו שהכל בסדר איתו "תודה לאל מחר הוא משתחרר לבית ושבוע הבא צריך לחזור לביקורת לתפרים" אמרה לי איריס "אה יופי" אמרתי ובלב הודתי לה' ששמר לי עליו שלא קרה לו כלום "טוב אני יזוז לבית היה לי ממש כיף איתה היא מדהימה ד"ש לכולם" אמרתי ובאתי לצאת מהבית "רגע בתאלי קחי על זה ששמרת על עדי" אמרה איריס והושיטה לי כסף "מההה פתאום" אמרתי לה "עשיתי את זה באהבה ובכיף" איריס התווכרחה איתי כמה דקות ובסוף אמרץי לה תקנה בזה משהו מתנה ממני לעדי,יצאתי מהבית שלהם ואחרי 10 דקות הגעתי לבית ירדתי מהאוטו וקיבלתי הודעה בווצאפ תמונה שלי ישנה בחדר של אושרי עם החולצה שלו "כמה הייתי מוכן להיות איתך שם עכשיו" מאת אושרי אוחיון בטח נתי צילם "זה לא היה אמור להגיע אלייך" שלחתי לו "אבל זה הגיע..הייתי מוכן לעצור את העולם ולהיות איתך מחובק כל הזמן" הסמקתי בטירוף "תפסיקי להסמיק" שלח לי הודעה כמובן אין מישהו שמכיר אותי יותר טוב ממנו,"איך אתה מכיר אותי" שלחתי לו וסיימלי עם פרצוף קורץ עין "רק אני" שלח הודעה ולא ידעתי מה לענות לו באתי להיכנס לבית וקיבלתי ממנו עוד הודעה "אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה..לילה טוב יפה שלי מקווה לימים יותר יפים איתך" "לילה טוב מאמי" החזרתי לו,בכל זאת עדיין יש לו חברה,10 דקות אחרי שעמדתי בחוץ נכנסתי לתוך הבית שלי ראיתי את רון יושב בסלון עם חברים שלו ובינהם קובי חשכו עיניי "תעוףף מהבית שלייי" צעקתי וצרחתי עליו לא עניין אותי משם,אבי בא אלי ותפס אותי "בתאלי תירגעי" "שילךך באיזה זכות הוא בא לפה ומראה את הפרצוף שלו הכל בגללו" נתי רועי ושרה ירדו מהחדרים שלהם "מה עשיתם לה?" ישר רועי תקף אותם "היא נכנסה וישר צעקה על קובי" אמר אחד מהם שאני לא מכירהה "רועי שילך תעיף אותו מפה אני לא רוצה אותו בבית שלי",רועי הסתכל על קובי "היא אמרה משהו" אמר לו "רועיי אני באתי כי אני רוצה לדבר איתה" "אין לנו על מה לדבר תלך" הרגשתי שאני מתמוטטת כ"כ רציתי שאושרי יהיה פה שיחבק אותי שאני ירגיש מוגנת שרק ביקשתי שהוא ילך והוא כבר ידאג לזה שהוא ילך,כולם עמדו בסלון של הבית הדמעות כבר התחילו לעלות הסתכלתי על כולם משרה ואבי עד החברים של רון שבכלל לא הכרתי כולם עמדו כמו פסלים אף אחד לא צייץ השתחררתי מהאחיזה של אבי ויצאתי לבחוץ לגינה התיישבתי על הנדנדה והתפרקתי נמאס לי מהתקופה הזאת שאני כל היום בוכה,נמאס לי מזה שההורים שלי לא כאן לידי,שהבנאדם שאני כ"כ אוהבת לא לידי כדי להגן עלי זה שהבטיח לי שלא משנה מה יקרה הוא תמיד יהיה כאן,למה ה' למה אני צריכה לעבור את התקופה המסריחה הזאת,נוי בא לכיוון שלי אני והוא מאוד התקרבנו הוא לא אמר כלום רק חיבק אותי אליו "נמאס לי נוי,אני מתמוטטת התקופה הזאת זה לא בשבילי" אמרתי לו שאני ממררת בבכי נוי חיבק אותי חזק אליו "מעכשיו תיהיה תקופה טובה ושמח אני מבטיח לך" אמר והמשכנו לשבת בנדנדה מחובקים.
החודשים עברו אין יום שלא הייתי בוכה,ההורים שלי אמרו שבסוף השנה הם יחזרו לישראל לתמיד,לחבורה שלי התקרבתי אבל עדיין הייתי מרוחקת ומכונסת בתוך עצמי,בקושי יוצאת,בקושי יושבת עם המשפחה בסלון מהבסיס לחדר ומהחדר לבסיס זה היה הסדר יום שלי,אושרי ברוך ה' התאושש מהפציעה וחזר לעצמו ולגדוד שלו אחרי חודשיים הוא ורותם נפרדו בתקופה הזאת החלטתי שלא בא לי להיכנס למערכת יחסים חדשה עם מישהו אחר זה גדול עלי אני ואושרי או כלום אבל הוא היה בעולם שלו בצבא חוזר פעם ב3 שבועות לבית,נשארתי חודש אחרון בצה"ל עברו עלי שנתיים מוזרות שנתיים שאנשים לא עוברים אותם ב10 שנים.
"בוקר טוב פז"ם עולם" אמרה לי מור "רק חוד חודש ושבוע הבא חפשש" אמרתי לה וחייכתי "אני רוצה חיוך אמיתי" "זה חיוך אמיתי" אמרתי ובאמת זה היה חיוך אמיתי "היום את יוצאת איתנו" קבעה עובדה" "ואני לא מקבלת לא" אמרה ולא יכולתי להתנגד לה נתתי לה נשיקה ויצאתי לבסיס עם האוטו "בוקר טוב" אמרתי שנכנסתי למשרד וכולם החזירו לי בוקר טוב "יפה שלי יואל אמר שתיכנסי אליו למשרד" אמרה לי עדן הנחתי את התיק במקום ונכנסתי למשרד של יואל "סגרי את הדלת ושבי" אמר אף פעם הוא לא היה ככה רציני "אז מה עוד מה את משתחררת בתאל החיילת המפונקת שלי" אמר וצחקתי "כן אה.." "אני יודעת מה עברתי הייתי איתך בחלק מהמצבים ואני מקווה שתשתחררי תבוא לך תקופה יותר טובה,מבחינתי משבוע הבא את יכולה לצאת לחפשש מיום ראשון אל תגיעי לבסיס רק שאת משתחררת פלוס אוכל של דודה שלך" צחקתי "אין בעיה המפקד תודה על הכל אתה בנאדם מדהים" אמרתי לו "את השיחת סיכום נעשה את זה ביום שתשתחררי" אמר ויצאתי מהמשרד שלו מאושרת "מיום ראשון אין יותר בסיס" צעקתי להם והם נקרעו מצחוק "מברוק" בשעה טוב" "יא זבל ככה את נוטשת אותנו" אמרו עדן ומור ואני רק צחקתי את רוב היום העברתי איתם ועם עוד אנשים מהמשרד מתי כבר ייצא לי לראות אותם בשעה 3 יצאתי מהבסיס הכי מאושרת בעולם שלחתי למור הודעה שהיום אני יצא איתם ושהתחפששתי עליתי על האוטו ואחרי 25 דקות כבר הייתי בבית "אין יותר מדים" צעקתי וזרקתי את החולצה על דן "מה יש לך משוגעת" אמר וצחק "התחפששתי" אמרתי לו מחבקת אותו ונותנת לו נשיקה בלחי "בשעה טובה כפרה" אמר נכנסתי למטבח רועי נוי ושרה ישבו שם "אני מחופששת" צעקתי להם והם רק צחקו "שבי לאכול" אמרה שרה ומזגה לי שניצל וצ'יפס "היום אנחנו עושים פה ישיבה" אמר רועי "אני יודעת אני גם ירד" אמרתי מאושרת "סוף סוף את מחייכת צחקתי סיימתי לאכול ועליתי לחדר טיפה לנוח.בשעה 8 נכנסתי להתקלח אחרי מקלחת של 20 דקות יצאתי התלבשתי לקחתי לי את הזמן בכיף שלי לבשתי שמלה אדומה שבגב היא עם פתח עגול ומתחת לזה פפיון והיא גופיה בידיים ומיני משהו מהמם ונעל עקב בז של אלדו את השיער נשאר פזור וישבתי להתאפר דפקו בדלת אלה היו הבנות "יפה שליי" צעקה לי הדר והם קפצו עלי "תאפרי אותי ליני" אמרתי ללינוי ובינתיים הם כבר השתלטו לי על כל החדר לינוי איפרה אותי עדין ומהמם כמו שאני אוהבת "הכי יפה בעולם את" אמרה וצחקתי "תקראו למישהו שיצלם אותנו" צעקה אור דן נכנס וצילם אותנו העלתי לפייס ורשמתי "ככה מקבלים את החפשש ישיבה עם החבר'ה הטובים",התחילו להפעיל את המוזיקה זה אומר שאנשים כבר באו ירדנו ללמטה אמרתי שלום לאיתי שלומי נאור ירין וכל מי שבא ראו שהייתי מאושרת סוף סוף זה כיף הם התחילו לשתות ואחרי חצי שעה דניאלה שיר נתי אושרי שלום ואבי נכנסו אמרתי לכולם שלום אפילו לאושרי היה כיף אפילו שרון היה שם לא הזיז לי,כל הערב היה ביני לבין אושרי מבטים למרות שניסתי כמה שפחות להסתכל עליו לקראת 12 הם התחילו קריוקי היה מצחיק אפילו אני שרתי טיפה זיופים מפה עד לפלנד אבל היה כיף "כיף לי לראות אותך ככה" אמר לי רועי ואני רק חיבקתי אותו והודתי לו על הכל "שים לי את השיר אהבת ילדות" אמר אושרי לאיתי ואני ישר הסתלכתי עליו והוא עלי לא הורדנו אחד מהשני את העינים למשך דקה שבסוף נשברתי אושרי התחיל לשיר כל השיר לא הוצאתי מילה מהפה שהוא הסתיים חכיתי כמה דקות ועליתי לחדר שזה לא יהיה שקוף,אחרי 2 דקות הרגשתי יד נוגעת לי בכתף ישר זיהתי אותה הגוף שלי קיבל צמרומרת "תללך" אמרתי "די עם האגו והגאווה הזאת סבלנו מספיק" אמר עדיין שאני עם הגב אליו "עם כל האהבה שלי.." אמרתי אבל אושרי עצר אותי סיבב אותי אליו ודפק לי נשיקה מהסרטים,לא התנגדתי כי כל כך רציתי אותה נשיקה מטורפת.תשוקתית ועצומה רק ככה אני יכולה לתאר אותה.התנתקתי ממנו אחרי 5 דקות הסתכלנו אחד לשני בעינים "למה את השיר הזה?" שאלתי אותו "כדי שתביני כמה אני אוהב אותך,כמה אף פעם לא שחכתי ואני לא ישכח אותך ובכל מצב אני יואהב אותך" ליטפתי אותו בפנים ובראש בזיפים שלו שכל כך התגעגעתי אליהם אושרי קירב אותי לעוד נשיקה "בואי נילך מפה לדבר" אמר "אוקי" אמרתי לו ולקחתי איתי ג'קט ירדנו ללמטה ואמרתי לנוי שהלכנו לא רצינו שכולם יראו אותנו לקחתי את המפתחות של האוטו ונתתי לאושרי שינהג בו הנסיעה עבר בשקט ואחרי חצי שעה הגענו לים "לים אתה מביא אותי שאתה יודע שאני שונאת חול ואני על עקבים וקר לי" אמרתי לו צוחקת "אל תדאגי בואי" אמר יצאנו מהאוטו ואושרי הרים אותי על הכתף שלו עד לשפת הים "הבאתי אותך לכאן כדי להגיד לך דבר אחד ואמרתי את זה כבר פעם,ביום שהמים האלה יגמרו את תצאי מהלב שלי ואני יפסיק לאהוב אותך" אמר והשאיר אותי ללא מילים,נסחפנו לנשיקה עצומה כבר לא עניין אותי שמסביב יש חול וקר, הדבר היחיד שידעתי שאנחנו שוב ביחד.