אהבת ילדות עונה 2 פרק 5

הימים באילת עברו אני מצאתי עבודה בתור פקידה במשרד של חברת הובלות האהבה עם אושרי פורחת ועדיין אני חושבת על היום פיצוי שהבטחתי לו.
חזרתי הביתה אחרי יום עבודה "שלום בית" צעקתי "שלום גברת איך היה בעבודה?" ראיתי את ירין "בסדר רגיל..תגיד מה יש לאכול?" "שיר הכינה קוסקוס" "יש יאללה בוא נישב לאכול" מזגתי לנו לאכול ירין ארח את השולחן "נו אז איך העבודה בבר?" שאלתי את ירין בזמן שאכלנו "וואלה רגיל את יודעת אין משהו מיוחד" היה לי טלפון קמתי לענות וראיתי שזאת שרה "שרושש" צעקתי וירין נבהל לא הבין מה קרה וסימן לי אם היד שאני משוגעת "מה קורה יפה שלי?איך באילת?אני מקווה שאת אוכלת טוב" "חחח הכל טוב אל תדאגי,אם לא היה טוב ממזמן הייתי חוזרת לבית" "נו ברור לא חשבתי אחרת..איפה נוי איתך?" "לא עכשיו חזרתי מהעבודה נראה לי,מה שלום רועי ואבי?" "הכל בסדר איתם..אנחנו באים הסופ"ש הזה אבי סגר לנו מלון רציתי לעדכן אותך" "מה למה מלון תבואו אליינו" "גברת בתאל גם לי מגיעה קצת פינוק את לא חושבת" צחקתי "ברור ברור תבואי אני יפנק אותך" והיא צחקה "אני צריכה קצת לנוח..ויש לי עוד בשורה בשבילך" אמרה ונבהלתי "מה קרה שאלתי?דיברתי עם אמא היא אמרה שהכל בסדר אצלהם והם גם יבואו בקרוב" "חחח אל תדאגי כפרה הכל בסדר אצל כולם פשוט קיבלת מכתב מהצבא תאריך גיוס" "למתי?" אמרתי ופחדתי שזה יהיה כ"כ קרוב "עוד חודשים 1.3.12" "מהה,למה ככה מהר" "גם אושרי מתגייס בתאריך הזה לפחות תתגייסו ביחד" "כן.." אמרתי ונאנחתי "טוב אני ידבר איתך שתבואי אני מחכה לכם" "בסדר יפה שלי להתראות" אמרה וניתקנו חזרתי לירין לשולחן אוכל לא היה לי חשק לאכול "מה קרה חזרת אם פרצוף תשעה באב "קיבלתי מכתב הקדימו לי את הגיוס לעוד חודשיים למרץ" "נו זה טוב את רצית את זה לא" "כן אבל תכננתי הרבה דברים אני לא ישאר פה באילת אני יחזור לבית וההורים שאני חייבת להיות איתם לפני,ואני לא יבקש מאושרי לחזור איתי למרות שהוא גם מתגייס איתי באותו חודש" "שטיות בתאלי ממה את מפחדת את תראי לכולם בדיוק מי את ומה את ואיך את תעבירי את זה כמו גדולה ואושרי יהיה הכי גאה בך אני מבטיח לך" "איך אני יגיד לו את ירין" "רגיל שהקדימו לך את הגיוס ואת רוצה לחזור לבית לפני תאמיני לי שהוא יבין אותך" "טוב בוא תעזור לי לארגן לו את היום פיצוי שהבטחתי לו" "חחח עדיין לא עשית לו" "לא ועכשיו זאת סיבה ממש טובה" לא עברה דקה ואושרי נכנס לבית והיה נראה עייף הוא בא אלי נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים "חיים שלי יש לאכול אני רעב מת" אמר "בטח נסיך שלי שב אני ימזוג לך" אושרי ישב עם ירין דיברו בינהם ומזגתי לו לאכול "בתאבון" אמרתי לו "אכלת?" שאל "כן לפני 10 דקות עם ירין" "היא אכלה?" הוא שאל את ירין "אל תדאג אני פה אז אין מצב שלא" "התיישבתי לידם "שרה אבי ורועי באים לפה סופ"ש הם סגרו מלון" אמרתי לו "אה באמת יפה יפה להם" "יום חמישי תבקש ממוטי חופש" "למה?" אמר "כי יש לנו יום פיצויי" אמרתי וקמתי אליו "או סוף סוף אחרי שנה את עומדת במילה שלך" חחח חוצפן אתה אתה יודע עכשיו עד יום חמישי אתה לא תקבל נשיקה" "בטח את חושבת שאת מאיימת" "אני לא חושבת אני בטוחה..בוא נראה אותך יומיים בלי הנשיקות שלי" "סגרנו" אמר "מה מקבל מי שמפסיד" "מה שהוא רוצה" אמר "חחח זוג אהבלים" אמר ירין תשתוק אמר לו אושרי ונתן לי נשיקה "אבל אמרנו.." והוא השתיק אותי" זה נשיקה אחרונה לפני ההתערבות" התנשקו איזה 3 דקות יומיים בלי השפתיים שלו אמא מה עשיתי לעצמי חשבתי,"חיים שלי אני עולה להתקלח" אמר הלכתי לצד התקשרתי לאבי המנהל שלי כדי לבקש ביום חמישי יום חופש "הלו" ענה "היי אבי מה נשמע?" ?הכל בסדר מתוקה איך את?" "אני בסדר..רציתי לבקש בקשה" אמרתי "כן?" אמר "אני מקשיב" "אני יכולה יום חמישי חופש?" שאלתי "כן אין בעיה" "אני גם צריכה לדבר איתך הקדימו לי את הגיוס" אמרתי הכנתי אותו שיתחיל לחפש מישהי אחרת "תגיעי מחר תיכנסי אלי ונדבר" "אוקי תודה רבה אבי" אמרנו וניתקנו.הבנות ונוי חזרו לבית "איפה הייתם?" קפצתי עליהם "הלכנו לשופינג והראו לי את השקיות" "הבאתם לי מתנה?" שאלתי כמו ילדה קטנה "אל תדאגי נוי דאג לך" אמרה הדר ואני הלכתי אליו "אני אוהבת אותך אתה יודע" אמרתי וכולם צחקו "חחח יא נצלנית" "שרה אבי ורועי באים לפה הסופ"ש" "כן אני יודע רועי דיבר איתי אמר" "יום חמישי אני מתכננת לאושרי את היום כיף אז כולם תעזרו לי "ברור" אמרו כולם.וישבנו לתכנן את היום המיוחד שאני מכינה לו.
"בוקר טוב" אמרתי שנכנסתי למשרד והבאתי לדנית המזכירה שאיתי חיבוק נשיקה "אבי אמר שאת מגיעה תיכנסי אליו למשרד" אמרה "קרה משהו?" "אני עוזבת..הקדימו לי את הגיוס והמשפחה שלי באה סופ"ש לאילת ונראה לי אני כבר יחזור איתם" אמרתי "וואי קטנה איזה באסה..מי תישב ותצחיק אותי מהשטיות שלה ותספר לי עליה ועל אהוב ליבה כל היום אני אתגעגע" אמרה חיבקתי אותה "גם אני..והחברים שלי פה אני יבוא לבקר בכל הזדמנות שתיהיה לי אל תדאגי",הלכתי למשרד של אבי וטיקטקתי על הדלת "פתוח" הוא צעק ונכנס "בוקר טוב לנסיכה הקטנה" אמר "מה נשמע?" "הכל טוב ברוך ה'" אמרתי והתיישבתי על הכיסא "אז מה צה"ל לוקח לי אותך" אמר וצחקתי "אני יודעת שזה בא בבום יש לי עוד חצי שנה אני לא יודעת למה הקדימו לי אותו" "זה בסדר בתאל את לא צריכה לתת לי דין וחשבון..מתי את עוזבת?" "את האמת שתיכננתי שמחר זה יהיה היום האחרון" אמרתי "מחר אז מחר" אמר ויצאתי מהמשרד שלו את שאר היום העברתי אם דנית עזרתי לסדר ולקבוע ראיונות למזכירה חדשה.נוי התקשר "חיים שלי מה קורה?" "הכל טוב..סיימת לעבוד?" "כן כמה דקות אני יוצאת מהעבודה" "טוב תחכי לי למטה אני בא לאסוף אותך נילך לאכול" "טוב כפרה" אמרתי להתראות לדנית והתקשרתי לאושרי "אהבה של אושרי מה קורה" אמר "ברוך ה' חיים שלי..אני הולכת עם נוי לאכול הוא בא לאסוף אותי..איפה אתה?" "אני עוד מעט בבית..אין בעיה יפה שלי תהנו אני יראה אותך שתחזרו אוהב אותך" "גם אני" אמרתי וניתקנו,אחרי 5 דקות נוי בא נכנסתי לאוטו והיה את השיר ילדה קטנה ונוי התחיל לשיר לי,מאז אילת אני ונוי נהיינו ממש מחוברים אני כ"כ אוהבת אותו! הגענו לטיילת נכנסו לבורגרס בר הזמנו לאכול והתיישבנו "אז מה ימים אחרונים איתך" אמר "לא תחזור איתי לבית?" "טוב לי פה עכשיו אני יחזור עוד כמה חודשיים שיהיה אפשר להתחיל ללמוד" "ותבואי איתי לגיוס" "ברור אל תדאגי" אני ונוי המשכנו לדבר נכנסו לקניון הלכתי לעשות מתנה לאבי ודנית עט שרשום עליו "תודה על תקופה נפלאה בתאל" המוכר אמר שזה יקח בערך 40 דקות שזה יהיה מוכן ויצאנו לשבת על החוף,"אז מה הצבא קורא לך" אמר "אני מפחדת מזה נוי,אתה מתאר לך אותי בצבא" "אני יודע שבהתחלה יהיה לך קשה אבל בסוף את תעשי שנתיים כמו גדולה ואת תראי לכולם שהצלחת ואת יכולה" "ואושרי מה יהיה איתי ואיתו?מפחיד אותי שניפרד בגלל הצבא" "כל עוד לא תתנו לזה לקרות זה לא יקרה" אמר וחיבקתי אותו עלי "תודה נוי על הכל" אמרתי וברחה לי דמעה קטנה "את יודעת שהכל מאהבה שאני תמיד כאן איתך וגם אם קשה תמיד את יכולה להרים טלפון אני יבוא עד אלייך" "גם אם ישימו אותי בעזה או בלבנון אמרתי" "חחחח אני בטוח שאם ישימו אותך שם אם הבלאגן שאת תעשי להם שם תוך יום את כבר בדרך לאן שאת רוצה אבל אם צריך גם לשם אני יגיע" צחקנו הלכנו להביא את המתנה ונסענו לבית. "שלום" צעקנו אני ונוי "משפחה של שרוטים" כבר אמר איתי שראינו שכולם בסלון "שיא שכולם בבית" אמרתי וצחקנו "יום חופש" אמרה הדר "היום יוצאים כולם" "סבבה" אושרי בא להגיד לי שלום רק אם חיבוק כ"כ התגעגעתי לנשיקות שלו "בנות בואו לחדר שלי ושל הדר" אמרתי ועליתי למעלה לאושרי לא כ"כ התייחסתי חוץ מהשלום שאמרתי וזה היה די בכוונה.נכנסתי לחדר אם הבנות "הכל מוכן נכון?" שאלתי "אל תדאגי לחץ הכל יהיה בסדר" כ"כ רציתי שהכל ילך חלק וטוב.לקראת השעה 8 התחלנו להתארגן נאור כמובן שם שירים, נכנסתי להתקלח ושיצאתי לבשתי חולצה שיפון לבנה ארוכה מכנס ג'ינס קצר אם גרביון בצבע הגוף ונעל עקב בז האיפור הרגיל תכישטים מזהב והייתי מוכנה "איך?" שאלתי את הבנות שנכנסתי לחדר שלהו "הכי יפה" "הופה הופה" "מהממת" וככה הם החמיאו לי גם הבנות היו מעלפות כל אחת והייחדויות שלה,ירדתי לסלון וראיתי את איתי וירין כבר מוכנים "מי זאת שהולכת לסבב ראשים" אמר איתי וצחקתי "סיבבתי רק ראש אחד וזה מספיק לי לכל החיים" אמרתי ישבנו בספה חיכנו לכולם הצטלמנו ועשינו צחוקים "כוס ראבק ערס" פתאום שמענו את אושרי צועק אני יאשר קמתי "אושריי" צעקתי לא הבנתי מה קרה ורציתי על עקבים לחדר שלו "מה קרה" ראיתי שהוא כולו עצבני "כלום בתאל אני צריך להיות לבד תצאו אני יבוא אחרי זה" אמר בעצבים "נראה לך שאני משאירה אותך ככה אני נשארת איתך" "לא את לא" קבע עובדה "תלכי עם כולם אני יצטרף אחר כך" "לא את.." "אין על זה ויכוח בתאל אני צריך להיות קצת לבד וזהו אני אצטרף יותר מאוחר" יצאתי מהחדר שלו עצבנית בטירוף מה נראה לו שככה הוא מדבר עלי וצועק ליד כולם כיאלו אני לא יודעת מה אני "בואי כפרה יהיה כיף אל תתייחסי אליו יציאה אחרונה שלך איתנו לפני שאת מתגייסת" נוי ניסה לעודד אותי "וכדי לך להתחיל לחייך למה את יודעת שבעצבים אני לא רואה אותו ממטר" חייכתי באמת חיבקתי את נוי ויצאנו,הגענו למועדון ירין התקשר למישהו וישר נכנסו הבנים ישר לבר ואנחנו לרחבה לריקודים "תשכחי ממה שהיה עם אושרי בבית היום את חוגגת כמו שצריך" אמרה לי הדר "אל תדאגי יפתי" אמרתי ובתוך ליבי רצתי לברוח משם "בואו נרים צ'ייסר" אמרה דני כל הבנות הלכו לכיוון הבר לבנים ואמרו להם שיזמינו צ'ייסר שנרים לחים "תביאו אני יצלם" אמרתי "מה פתאום גם את שותה..חייב שוט אחד" אמר נאור "לא נו אני לא אוהבת" "שוט של פיג' זה לא עד כדי כך רע באמת" "אכלת לפני?" שאל אותי נוי "יא דפוק איתך" "בסדר רק שוט אחד לכבוד הגיוס וזהו" "לא יקרה לי כלום?" שאלתי את נוי "אני כאן זה בסדר" הרמנו לחיים "איכככס" צעקתי וכולם צחקו את הצ'ייסר לא סיימתי ומה שבלעתי הספיק לי "את בסדר?" שאל נוי "כן תביא לי מים קולה משהו" הוא ביקש מהברמן בקבוק מים ושתיתי "לא מבינה איך אתם שותים את הדבר הדוחה הזה" "יאללה בואו לרקוד" אמר ירין ומשך את כולנו אחרינו רקדתי עם כולם היה לי כיףף כמה אני אוהבת ריקוד כמה זה משחרר אותי מלאת אהבה את פוסעת אלי" שרנו אם המוזיקה יותר נכון צעקנו מישהו שם עלי את הידיים שלו וישר הסתובבתי להעיף לו כאפה אבל אז ראיתי שזה אושרי לא ידעתי מה לעשות איתו "סליחה" אמר וחיבק אותי "אם לא ההתערבות וזה שאני יודע שאת שונאת להתנשק במועדונים ממזן אני דופק לך נשיקה של החיים" החזרתי לו חיבוק "אתה חייב לי הסבר" "אני מבטיח אני יסביר לך לא עכשיו בואי נהנה" המשכנו לרקוד ולהנות ב3 וחצי יצאנו מהמסיבה ותפסנו מוניות לכיוון הבית "אתה יודע ששתיתי צ'ייסר" אמרתי לאושרי וצחקתי מהבעת פנים שהוא עשה "מהה?" "כן כן אבל אל תדאג נוי היה איתי שמר עלי ולא סיימתי אותו זה דוחה ירקתי כמעט חצי" אמרתי בלי נשימה ואושרי נקרע מצחוק הגענו לבית החלפתי לפיג'מה צעקתי לילה טוב בבית ונכנסתי לחדר "סיפרת לו כבר?" שאלה הדר "עוד לא יום חמישי אני יספר לו..מפחיד אותי הדרי" "אל תדאגי הוא יבין בתאלי זה צבא זה לא צחוק" "כן אני מקווה" אמרתי תוך כדי שאני נרדמת.
בבוקר קמתי שהשעון המעורר לא מפסיק לצלצל ראיתי שאני לבד בחדר הדר בטחה יצאה נכנסתי להתקלח עשיתי אירגוני בוקר ויצאתי לעבודה להיפרד מכולם "בוקר טוב" אמרתי לדנית וקפצתי עליה בחיבוק אליה הכי התחברתי במשרד עשו מין פגישה פרידה כזאת אם כולם הודתי להם על הכל הבאתי לאבי ודנית את המתנה ונפרדתי מהם לשלום והבטחתי לבוא לבקר כמובן.חזרתי התחלתי להכין את כל הדברים ליום המפנק שלי ושל אושרי כמה חיכיתי לו וזה בא.