אהבת ילדות עונה 2 פרק 8

הדלת הייתה סגורה פתחתי אותה ראיתי אותו יושב על המיטה נכנסתי סגרתי את הדלת וקפצתי על המיטה שלו.
לא האמנתי שוב פעם הצבא רוצה לקחת מישהו ליחידה מובחרת שוב פעם 17/4 הלב שלי יעמוד בזה? בכל הלחץ הזה שאני ידע שהוא שם נמצא באיזה גבול,לקח לי כמה דקות להתעשת על עצמי "אז בכל זאת תביא לי את הכומתה הסגולה שאני כ"כ אוהבת סיירת גבעתי" אמרתי לו אחרי שקראתי את המכתב שבו הודיעו לו שהוא התקבל לסיירת המובחרת של חטיבת גבעתי. "אני לא צריך סיירת אני ילך ליחידה קרבית רגילה וזהו" "ממש לא אושרי,מאז ומתמיד אמרת שתיהיה בצבא תיהיה ביחידה מובחרת והנה עכשיו הגיע הרגע אז למה לא?" ניסתי להראות לו שאני רגועה ושהכל בבסדר לא לבכות לידו כ"כ תמכתי בזה שהוא ילך לקרבי שיהיה לי את הבן זוג הכי מושלם בעולם שכל פעם שהוא יגיע לבית אני יפנק אותו וידאג לו תמיד,כנראה שאושרי מכיר אותי יותר מידי טוב "אני יודע מי את,אני מכיר את הלב הענק שיש לך פה בפנים ואני לא יודע איך את תתמודדי אם כל הדאגה שלך" "אבל אושרי גם אם תלך ליחידה קרבית אחרת אני ידאג זה לא משנה" "זה כן יפה שלי סיירת זה אחרת" אמר וחיבק אותי אליו שהראש שלי על החזה שלו "זה החלום שלך מגיל קטן כמו שאתה עוזר לי להגשים חלומות גם אני יעזור לך זה החלום שלך ואני ממש לא מתכוונת לוותר לך שתלך ותגשים אותו" לא היה צריך להגיד כלום באותו רגע רק חיבוק אחד גדול שאמר את הכל "חודש מהיום ואנחנו שניינו מגוייסים מבטיח לך שזה יהיה לך החודש הכי כיפי בחיים" אמר והתנשקנו "מי אלה חחזרוו" נתי נכנס בדלת באמצע הנשיקה ולא הפריע לו בכלל "אחחח שלייי" צעק לאושרי זזתי הצידה והם התחבקו "היידה גיסתיי גם את פה" אמר בציניות צחקתי וחיבקתי אותו אחרי איזה רבע שעה מצאנו את עצמנו יושבים עם נתי בחדר מספרים לו דברים ושטיות על אילת "אז מה הכל השתנה פה" אמר לו אושרי "חלק כן וחלק לא" "הגיעו אנשים חדשים?" "איזה כמה שחושבים את עצמם מי הם" חחחח צחקתי "כיאלו מישהו פה יכול לקחת את המקום שלנו" אמרתי "תתפלאי בתאלי,קובי מאוד השתנה הוא הביא אותם לפה,הוא בכלל לא מדבר איתנו לא איתי לא עם ליאור רועי אבי שלום אפילו עם רומי ונטע הוא לא בקשר" "בגלל זאת שעובדת אצלו?" שאלתי את נתי ואושרי הסתכל במבט לא מבין "איך כבר הספקת להכיר אותה?" "הלכתי היום למרכז להגיד שלום לכולם נכנסתי לחנות שלו והיא הייתה שם" "היא אמרה לך משהו" "שאלה מי אני ושבאתי להיכנס למחסן היא צעקה עלי,אז יצאתי שלחתי לו הודעה שאני בפיצה אצל אבי ושלום והוא בא אחרי כמה דקות ראיתי שהיא הסתכלה עלינו במבט כזה עצבני אז רק אמרתי לו שלום וישר באתי לפה" "מזה צעקה עלייך" התעצבן אושרי "מי זאת הבת זונה הזאת שתבוא ותצעק עלייך,אני ידבר על זה עם קובי" "חיים שליי שדואג לי ככה" צעקתי לו והוא ונתי נקרעו "שרוף עלייכם" אמר נתי "הלכתי להשתין" אמר אושרי ויצא ונשארתי עם נתי "אז מה גיסתי איך הולך עם אחי?" חמסה חמסה חמסה" אמרתי ודפקתי חיוך מליון דולר "איך אני שמח שאתם ככה אמר" "כן,אוף אבל נתי אתה חייב לשכנע אותו שילך לסיירת של גבעתי הוא לא רוצה ואין מצב שאני יתן לו לפספס את זה","אל תדאגי לו בתאל זה אושרי אין משהו שהוא לא רוצה והוא לא השיג או עשה" אמר איריס קראה לנו לאכול ובדיוק ליאל שלח לי הודעה שאני אתחבר לסקייפ אמרתי לו שאני ידבר איתו דרך הסקייפ של אושרי וטסתי למחשב אחרי 2 דקות כבר ראיתי אותם על המסך אמא אבא ליאל ונויה האוויר לנשימה שלי "אהוביים שלי" צעקתי והם ישר אם השאלות איךך היה?איפה אושרי? ומה קורה איתי? צחקתי איך הם דאגו לי "אתם תבואו לגיוס שלי נכון?" "אין מצב שלא" אמר ליאל והציב עובדה ושליאל אומר משהו אז זה קורה "אני כ"כ מתגעגעת,בא לי שתחזרו לתמיד" ונהיה שקט אושרי נכנס לחדר שלו והם ישר התלהבו שמחתי שהם אוהבים אותו תמיד זה היה חשוב לי שהגבר שאני יביא לבית יהיה חייב שהם יאוהבו אותו כי אם לא לא שווה כלום.דיברנו איתם עוד קצת וניתקנו הדמעות לא איחרו להגיע "אני כ"כ מתגעגעת אליהם אתה יודע כמה שיש לי את שרה ורועי ואבי אין כמו ההורים שלי אף פעם לא יהיה ולא היה להם תחליף תראה איזה הקרבה הם עושים בשביל ליאל לא מכירה עוד אנשים שהיו עושים כזה הקרבה בא לי שאבא שלי יחבק אותי בזרועות הכ"כ גדולות שלו ושהוא פה אני יודעת שאף אחד לא יכול לעשות לי כלום ולספר לאמא שלי את הסודות הכי שמורים שיש ושיהיה לי אם מי לחלוק אותם" התפרקתי לאושרי כ"כ רציתי את ההורים שלי שהיו איתי יותר מיום ויומיים לפני שאני מתגייסת ואז ה' יודע באמת מתי אני יראה אותם "חיים שלי,מיוחדת שלי אני כאן בשביל הכל,בשביל שתחלקי איתי בשביל להגן עלייך מכל דבר ולחבק אותך הכי חזק שיש,לתת ולעשות בשבילך רק מה שתרצי,תזכרי שלא משנה מה יהיה אני תמיד כאן איתך לא משנה מה יקרה" חיבקתי את אושרי קרוב אלי לא רציתי לצאת מהחיבוק הזה שבחוץ קר גשם ברקים ורעמים ובחדר שלו כ"כ חם וכיף "אתה בין הדברים הכי יקרים לי בעולם" אמרתי ושמתי עליו ראש ונרדמתי.
נק.מבט אושרי
"אתה בין הדברים הכי יקרים לי בעולם" אמרה ונרדמה כיסתי אותה בשתי שמיכות ויצאתי מהחדר לתת לה לישון וירדתי לסלון "איפה בתאל למה היא לא באה לאכול" שאלה אותי אמא "היא נרדמה אל תעשו רעש היא צריכה לישון" נכנסתי למטבח לקחת לשתות ואמא באה אחרי "הכל בסדר אושרי?" אמא שאלה כפרה עליה תמיד רואה שמשהו לא טוב "היא דיברה עם ההורים שלה ואחרי זה התפרקה לי בחדר אני לא יכול שהיא ככה אמא" "אתה באמת אוהב אותה אה?" "כמו שלא אהבתי מעולם" אמרתי בבטחון מלא "זאת בתאל מאז ומתמיד היא הייתה ככה אני מכירה אותה מאז שיאיר וסיגי הביאו אותה ואין ספק שהם חסרים לה הם ההורים שלה גם היא לפעמיים רוצה את אמא שלה ולא את דודה שלה זה אחרת אבל היא תיהיה בסדר היא דיברה איתם אחרי מלא זמן והיא מתרגשת טבעי",לפחות היא אכלה משהו שישבתם למעלה?" "כן עוגיות,היא בקושי אוכלת לא יודע מה יש לה אולי היא מתרגשת".."אני ישאיר את המרק שהיא תקום היא תיהיה חייבת לאכול למה יהיה לה עסק איתי" נישקתי את אמא בראש "תגידי לנתי שלקחתי לו את האוטו אני יוצא סיבוב הייתי חייב לברר מה קרה פה בחצי שנה שלא הייתי פה,ומי זאת בכלל הפוסטמה הזאת שצעקה על בתאל שלי אני יראה לה מזה,אחרי 3 דקות כבר הייתי במרכז בדרך לפיצה לאבי ושלום בפיצה היה אנשים חלק הכרתי וחלק לא אמרתי שלום לכל מי שאני מכיר "אושרי מה עם בתאל מתי תתחתנו? צעק לי אביחי ילד בן 15 מת עליו "חחח בע"ה אחרי הצבא שנסיים אתה השושבין" אמר ידתע שכאן בתאל ואני סוג של חיקוי לילדים האלה שהם כמו אחים שלנו כאן זה כולם ביחד מאז ומתמיד כולם מכירים את כולם ויש כבוד ואף אחד לא יבוא ויהרוס את זה אבי ושלום ראו אותי סימנתי להם שאני פה והתיישבתי עם אביחי וחברים שלו חיכיתי להם "מה חדש איתכם צוציקים?הכל בסדר בשכונה?" "בערך.." "בא לך לספר לי מזה בערך" אמרתי ובדיוק היה לי טלפון מרועי "אה אחי?" "אושרי בתאל איתך?" שאל הבנתי שהוא לחוץי לפי הדיבור "היא אצלי בבית נרדמה באתי להביא פיצה,קרה משהו?" "משוגעת היא לא ענתה לטלפון לא הבנתי מה יש לה ושרה נלחצה אמרתי נראה אם אתה יודע משהו,אז מה היא תישן אצלך?" "כן אחי אני לא יתן לה לצאת בקור הזה והיא גם עכשיו ישנה לך תדע מתי היא תקום היא דיברה עם יאיר וסיגי אני יעדכן אותך אבל היא אצלי בבית תתקשר לנתי או אמא שלי אם אתה צריך משהו" "טוב אחי דבר איתי" וניתקנו ראיתי את שלום מתיישב לידי הפיצה התחילה להתרוקן מרוב הקור והגשם אנשים ברחו לבית "אה כפרההה" אמר והתחבקנו חיבוק של גברים "איך היה?" "למה חזרתם עכשיו?" שאל "עוד חודש אני ובתאל מתגייסים והיא רצתה לחזור ואתה יודע אני יש לי פה יום גיבוש פה שבוע אז אמרתי נחזור איתה" "ולאן שיבצו אותך" "סיירת גבעתי" אמרתי ותקעתי לו מבט של אני לא יודע מה לעשות "יהיה בסדר אחי" "רצה לאוזן שלי שמועה" אמרתי לו "והיא?" "שיש חדשים שמנסים לקחת פה את המקום של השכונה ולתפוס איזה שם?" "עזוב כפרה אתה לפני גיוס אין לך מה להיכנס לזה" "אחרי שצעקו על בתאל שלי נראה לך שאני לא יכנס לזה מי אלה הבני זונות האלה שיבואו ויעשו פה רעש וצלצולים" "הם עושים רש על עצמם אל תדאג נתי הכל טוב,כן היא באה אלי היום אם דמעות בעיניים ממתי היא רגילה שצועקים עליה ועוד אצל קובי" התעצבנתי רתחתי מכעס גם צעקו עליה וגם ירדו לה דמעות זה עבר כל גבול "טוב אח שלי תבואו אלינו שתוכלו אני זז מפה" "אושרי כפרה בלי שטיות אל תסתבך" "הם אלה שהסתבכו איתי" אמרתי לשלום ואבי להתראות ויצאתי לכיוון החנות של קובי,נכנסתי לחנות וראיתי אותו יושב אם כמה אנשים ועוד מישהי "אושריי כפרה" ראה אותי אמר וקם לחבק אותי הבאתי לו חיבוק אבל ישר התנתקתי ממנו "מה הולך קובי?" "וואלה אחי מה איתך?מה קרה חזרתם?" "צבא וזה אתה יודע.." ראיתי איך כולם שם בוחנים אותי ומסתכלים עלי בא לי לפוצץ אחד אחד מהם" "רצה לאוזן שלי שמועה היום שלא כ"כ שמחתי לשמוע" אמרתי הוא לא הבבין מאיפה נפלתי עליו "מה קרה?" שאל "בתאל הגיעה היום לחנות שלך כדי להגיד לך שלום ואיזה מישהי פה צעקה עלייה,תגיד לי נשמע לך הגיוני שמישהו בשכונה שלנו ובטח בחנותת שלך יצעק עליה?" שאלתי עצבני והסתכלתי על אותה בחורה והיא מלמלה איזה משהו "כן מה מלמלת שגם אני ישמע" יצאתי עליה "הלו הלו תרגיע אם הדיבור שלך" איזה אחד מהם אמר לי"תירגעו כולכם" אמר קובי בעצבנות "ליטל היום בתאל באה לפה?" שאל אותה כמו לא יודע מה "כן היא רצתה להיכנס למחסן אבל לא נתתי לה היא לא עובדת פה מזה להיכנס למחסן ועוד לבוא אלייך אתה חבר שלי לא שלה" "בואנה יא כלבה" צעקתי עליה "מי את שתגידי לה אם להיכנס לפה או למחסן או בכלל תגידי לה מה לעשות בשכונה שלה את בכלל מכירה אותה" הדם שלי רתח ראו את זה עלי "יא בן זונה מי אתה בכלל שתבוא לפה ותעשה רעש ובלאגן" איזה אחד קם עלי לא יודע אם הוא התעסק "מי אני?בוא ניצא אחד על אחד בחוץ אני יראה לך בדיוק מי אני" ויצאתי לבחוץ בגשם חיכתי לגבר הזה שיבוא וינסה לגעת בי קובי יצא אחרי "מה אושרי ישר לבוא ולעשות בלאגן" "מי אלה?" "את מי הבאת עלינו אה?" שאלתי אותו "חברים,וזאת שצעקת עליה היא ליטל הבת זוג שלי,על החברה שלי אתה צועק?" "אני יצעק עליה כי מי שתצעק על בתאל" "די כבר עם בתאל כל היום בתאל בתאל בתאל מה יש לך סבבה הבנו אתה חבר שלה אבל לא כל פיפס שקורה לה אתה צריך לבוא ולהתנהג ככה" ראיתי כבר שמרוב הצעקות כל מי שהיה באזור המרכז בא גם אבי ושלום עזבו את הפיצה באתי להרים עליו יד חברים שלו גם יצאו פתאום שיחקו אותה גבר אבל שלום תפס אותי "אושרי הוא לא שווה את זה הוא לא שווה את הסוליה של הנעליים שלכם" אמר ראיתי את נתי ורועי מתקרבים וידעתי שכדי כן ועכשיו לעצור את זה למה אם רועי ישמע מזה הוא בכלל התהפך עליו ויהיה שישו ושימחו "אתה חתיכת בן זונה גדול קובי ואתה תשלם על זה אני מבטיח לך" ירקתי לידו והלכתי לכיוון הפיצה "מה קרה אושרי למה הלכת אליו?" שאל נתי בעצבים "אתה יודע בדיוק למה" לא רציתי להגיד ליד רועי מה קרה עם בתאל בצהריים "אושרי אנחנו כולם פה ביחד ואתה לא צריך להיכנס לצרות לפני הצבא אנחנו פה כדי לשמור עלייכם אל תדאג אמר אבי" "תודה אח שלי,אני זז לבית אתה בא?" שאלתי את נתי "לא כפרה אנחנו עושים ישיבה רוצה לבוא?" "לא לא אני צריך לנוח תעדכנו אותי אם קורה משהו עם החראות האלה" יצאתי לכיוון האוטו אחרי 4 דקות כבר הייתי בבית אמא סימנה לי להיות בשקט ולעלות למעלה וזה מה שעשיתי חשבתי שבתאל עדיין ישנה אבל שמעתי את הקול שלה מהחדר של עדי הלכתי להציץ עליהם "היא לא את אני יודע אבל כשאני נשבר שאני מתגעגע" הסתכלתי עליהם שרות וצוחקות והיא שמה את עדי על הכתפיים ומלמדת אותה כל מיני דברים אוטומטית עלה לי חיוך,לא משנה מה יקרה היא תיהיה האמא של הילדים שלי.