אהבת רחוב פרק 7

"סיארה אנחנו צריכים ללכת הביתה" "הרופאים מרשים?" "כן" אחרי שבוע שדין ואנה היו בפגייה משחררים אותנו הביתה "ניקו" "מה?" "אני מפחדת" "ממי?"שאל והסתכל עליי בחדות "מאמא שלי" לא האמנתי שאני מסוגלת להגיד דבר כזה אבל זו האמת אני מפחדת שהיא תפגע בי, בניקו והכי חשוב בדין ואנה…. הגענו הביתה יחסית בערב, נכנסו פנימה דין ואנה נרדמו אז העלתי אותם ללולים שלהם וישבתי עם ניקו בסלון וראינו טלוויזיה פתאום נשמעו דפיקות חזקות מהדלת, רציתי לראות מי דופק בשעה כזאת מאוחרת, הסתכלתי בעינית והיא הוסתרה עם משהו צעקתי "מי זה?!" "את יודעת…." "מי זה?!?!" צעקתי "את זוכרת אותי?…" "ניקו!!" "מה קרה?! הכל בסדר?!" "תצעק שנייה מי זה…" "מי זה?!?!" הוא צעק "אתה…..אני מכירה אותך….אתה לקחת אותה…." "ניקו תביא את הרובה שלך…." מי זה יכול להיות? חשבתי לעצמי "בשלוש תפתח את הדלת…1…2..ו-3…" "תרימי ידיים!!" "אמא?" הייתי בשוק "איך את יודעת איפה אני גרה?" "יש לי את הדרכים שלי…" "בואי תני חיבוק לאמא" "סיארה לא!" "תחזיקי את האקדח אני יעשה עליה בדיקה שאין עליה סכין או רובה" "למה באת?" שאלתי אותה תוך כדי שניקו בודק אותה פתאום הוא הפיל סכין על הרצפה "זאת אמא שלך?" "אמא!" התחלתי לבכות "מה את רוצה ממני?! המשכתי בחיים שלי! אני שונאת אותך! אף פעם לא אהבתי אותך ואני גם לא יאהב! האמת שניקו צדק בקשר אליך את לא באמת אמא שלי כי אני מאומצת בכלל וחבל שאבא מת כי עם הוא היה כאן הוא היה מגבה אותי!" "רק שסיארה את יודעת מה חבל?" "שאני הרגתי אותו….." "מה?!??!?!" "ועכשיו אני כאן כדי לסיים גם איתך…" ניקו שיחרר כדור ישירות ללב והיא התמוטטה על הרצפה ניקו קפא הוא רעד "היא…היא….רצתה…" "כן ניקו אני יודעת" והתחלתי לבכות "למה היא הרגה אותו?!" "אני לא יודע אבל מה שאני כן יודע הוא שצריך לשמור על דין ואנה כפול…." "וגם עלייך" "מה איתך?" שאלתי אותו והוא ניגב לי את הדמעות "אל תדאגי לי" הוא נשק לי על המצח ועלינו לחדר שלנו, לא הצלחתי להירדם כל הזמן היו לי סיוטים שהורגים את דין ואנה "ניקו" "מה?" "אני לא מצליחה להרדם" הוא חיבק אותי חזק אליו "עכשיו אני איתך, לכי לישון"