'אהובה שלי את לי האושר שחיפשתי בחיי' פרק 5
"מה אתה עושה?" דחפתי את אושר ממני אחרי כמה שניות שבהם ההלם השתלט עליי,
"שום מילה לאבא שלך ממה שקרה" אמר באיום,
"אתה לא בדיוק במצב של לאיים ובטח לא עליי" גיחכתי בזלזול
"דיר באלק את פותחת את הפה ליד אבא שלך" אמר
"מה תעשה?תרביץ לי?כי אם זכור לי אתה צריך לשמור עליי" אמרתי בניצחון
"תירגעי כבר רק ניסיתי להשתיק אותך,את מדברת בלי סוף" אמר בשעשוע
"יכולת לבחור בדרך פחות מגעילה" אמרתי באותו טון.
אדיוט
בן זונה
לא לרמה של אף אחד…שונאת אותו.
נכנסתי לאמבטייה מנקה ממני את היום המגעיל הזה,התלבשתי זריז ונכנסתי למיטה החמימה מרשה לעצמי להירדם סופסוף.
התעוררתי ששמעתי רעשים מהסלון,כבר היה חשוך בחוץ ופחד החל להציף אותי,
התקדמתי מחוץ לחדר בצעדים שקטים והדלקתי את האור בסלון,אושר שכב על הספה עם איזה אחת עם מכנס קצר וגופייה דקיקה.
"בא לכם להיות בשקט?" אמרתי בעצבים
"מפריע לך?" אושר שאל בעוקצנות,
"כן,הרעש שאתם עושים מפריע" החזרתי באותו טון
"את יכולה ללכת אם לא טוב לך" הבלונדה אמרה
"זה הבית שלי ככה שהיחידה שתלך זאת את" אמרתי
"קמת על צד שמאל?" שאלה בהתגרות
"זה מה שקורה שאנשים כמוך נמצאים בסביבה שלי" אמרתי
"תתקשר אליי" אמרה לאושר ויצאה.
"למה עשית את זה?" שאל בעצבים
"כי בא לי לעשות את זה" אמרתי ופניתי לכיוון החדר אבל הוא תפס אותי ודחף אותי לדלת,
"עוד לא סיימנו" אמר
"אני סיימתי" אמרתי
"ואני לא" צעק.
"מי אתה שתצעק עליי?" צעקתי בחזרה
"חאלס כבר" צעק ותפס בידי בחזקה,הוא ממש הפחיד אותי.
"למה את מנסה לשגע אותי?היית חייבת להרוס?" צעק
"דיי" מלמלתי בשקט מרגישה איך הדמעות זולגות,
"עכשיו את בוכה?" הוא שאל בייאוש והעביר את ידו על הלחי שלי,מנגב את הדמעות
"תפסיק להתנהג ככה" אמרתי
"אני…סליחה את לפעמים יכולה לשגע לי את השכל" אמר בשקט והתקרב אליי מצמיד את הפנים שלו לשלי,שפתיו מרפרפות מעל שפתיי
"לא" מלמלתי והתרחקתי קצת
"לילה טוב" מלמלתי והלכתי לחדר…
תגובות (3)
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!
את כותבת יפה, תמשיכי :) יהיה נחמד אם תעשי פרקים טיפה יותר ארוכים.
ואני מצטערת בשבילך בקשר לחברים שלך ):
תמשיכי