'אהובה שלי את לי האושר שחיפשתי בחיי' פרק 7

מנקודת מבט אושר
בת של זונה…היא קשה אינעל העולם שלה.
הייתי חייב להירגע…פעם ראשונה שמישהי לא רוצה אותי ועוד אחת שבאמת בא לי עליה.
נסעתי למועדון של חבר טוב שלי כדיי לשכוח את מה שקרה ולהשתחרר קצת.
"אלי כפרה עליך תביא משהו לשתות" צעקתי לו והתיישבתי בבר
"אהלן כמה זמן שלא רואים אותך" אמר
"איווה אני פה כבר איזה שבוע…שומר על הבת של הבוס שלי" אמרתי,
"כוסית או ממש כוסית?" שאל בחיוך תחמני
"רד רד מהעץ,אם שמעון ידע שהתקרבת אליה" אמרתי,
"שמעון לא צריך לדעת" אמר בחיוך
"אל תתקרב אליה שמעת?!" אמרתי בעצבים
"וואי וואי דפקה לך את המוח..אתה מת עליה אה?" אמר
"שום דבר" אמרתי בעצבים,
"טוב שתחרר יש פה בחורות שמזילות עליך ריר מאז שנכנסת" אמר והלך.
וואלה…למה לא?

מנקודת מבט ענבר
אני פשוט שונאת אותו…הוא כזה מגעיל לפעמים…אבל אני שונאת את עצמי יותר כי התאהבתי בו.
לפחות הוא יצא היה לי קצת שקט,
ישבתי בסלון מול הטלויזיה עם שמיכה וכוס תה…קפוא בחוץ
בשעה 12 וחצי בלילה אושר הגיע…שיכור מת,
"זוזי" אושר מלמל ונשכב על הספה,רק עכשיו קלטתי שיורד לו דם מהכתף
"מה קרה לך?" שאלתי
"כלום" אמר
"תוריד את החולצה" אמרתי
"לא קרה לי כלום אומרים לך" אמר בעצבים
"תוריד כבר את החולצה" הרמתי את הקול
הוא מלמל לעצמו משהו ולבסוף הוריד את החולצה,
"הרביצו לך? שאלתי בעצבים
"זאת לא פעם ראשונה שאני רב מכות" מלמל
"אתה חולה נפש" אמרתי לו בעצבים
טיפלתי לו בפצעים וחבשתי לו את הכתף.
"אבא שלי ביקש שאתה תשמור עליי?אתה צריך ללמוד לשמור על עצמך קודם" אמרתי
"הנה הילדה אומרת לי מה לעשות,מה השלב הבא תלמדי אותי איך לחצות את הכביש?" אמר בזלזול.
"נמאס לי ממך,אתה חייב להתנהג מגעיל תמיד?קשה לך להתנהג נורמלי לפעמים?" אמרתי בעצבים
"אל תשחקי לי אותה נעלבת עכשיו" אמר
"אתה פשוט מפגר,אתה לא קולט כלום הא?" שאלתי
"לא קולט מה?" שאל
"שאני…לא משנה" מלמלתי וקמתי מהספה הולכת לחדר
"מה אני לא קולט?" שאל ונעמד מולי
"כלום תן לי לעבור" מלמלתי
"לא עד שתדברי" אמר
"זה לא משנה עכשיו" אמרתי לו
"למה את חייבת לעצבן,תגידי לי" אמר
"שאני אוהבת אותך" צעקתי…