אהובת הקצין- פרק 17

אנג'ל 12/08/2011 866 צפיות 2 תגובות

ניק שכב במיטתו בלילה..כשמעות זולגות מעייניו.הוא התייסר.
פיזית,הכל היה בסדר איתו.מנטלית,הוא היה הרוס.הוא סבל משיברון לב.כאב לב בלתי פוסק.הוא לא הפסיק לחשוב אלייה.
"לא הייתה לי הזדמנות להפרד ממך.."הוא לחש..
"למי אתה מדבר?"נשמע קולה,לפתע..היא נגשה אליו..
"לא. זה לא יכול להיות..אני בוודאי חולם.."הוא אמר בקול רועד.
אני באמת כאן.."היא אמרה..מתיישבת לידו..
"אבל..את מתה."הוא אמר..כשהיא,מניחה את היד שלה על החזה שלו.
"אני פה.הלב שלי,פועם בחזה שלך."היא אמרה..כשברגע הבא,נישקה אותו..כשהיא קמה והולכת הרחק ממנו..כשהו מתחנן לקחת את האקדח שלו ולירות בעצמו למוות.
"הלב שלי כואב.הוא כל כך פצוע.!"הוא קרא.."אני רוצה להיות איתך.איני מסוגל לחיות בלעדייך….אני רוצה למות."
הוא החליט..מוסיף לחשוב מחשבות אובדניות.
כשאז..עיניו נפקחו..הוא יצא מהתרדמת..
שכן, אל היה זה אלא חלום בלהות..שהוא פשוט נשאב אל תוכו..
"ליסה.."הוא קרא בשמה..כשמצבו הולך ומתדרדר..הלב שלו כבר היה כל כך חלש.ספג את אותה מכה פעמיים.
"עברת התקף לב חמור מאוד.."אמרה בדמעות.."הרופאים חוששים כי לא תעבור את הלילה.אתה גוסס."
"עדיף לי למות מלאבד אותך…"הוא לחש,כשדמעות זולגות מעיניו.
לאחר מיכן..אחזה בידו.כל כך חוששת לאבד אותו.
"אל תלכי.."ביקש ממנה..
"אני חופשיה..לא שמעת?"קראה בפניו.."אני לא חוזרת לכלא.אני נשארת איתך."
ניק שמח כל כך לשמוע זאת..היא הסבה לו אושר כאשר בישרה לו על כך.הם השלימו פערים,מבלים את הערב הזה ביחד.במחלקת טיפול נמרץ.היא רצתה כל כך שכבר ייצא מישם..שכן,גם הוא חש שהוא כלוא שם.
ליסה נרדמה לצידו במיטה..כשהוא ואחז בה כה קרוב לגופו..כשהוא מנשק את ראשה.עד אשר בבוקר, "בוקר טוב!"נישקה אותו..
מנסה להעירו בנשיקה..
"ניק..ניק!"קראה..מנסה להעיר אותו שוב..
.מייד ניגש אליו צוות רפואי..שבדק אותו בקפידה.הם הוציאו אותה מהחדר..
"דום לב! אין לו דופק!"קראה אחת מאנשי הצוות..כשהם מנסים להנשים ולהחיות אותו.במשך כ15 דקות.
"הוא בסדר?" שאלה ליסה ניגשת אל הרופא שיצא מישם..
"אני מצטער..ניסינו הכל.."אמר בעצב..
"למה אתה מתכוון:"ניסינו הכל?"היא ניסתה לעכל..
"הוא איננו."בישר לה.."הוא נפטר.הלב שלו,כבר היה כל כך חלש.הוא לא החזיק מעמד.ליבו נכנע."
"לא!!!!!!!!!"פרצה בדמעות..כשהרופא מחבק אותה.."לא!!"
ניק נקבר בחלקה הצבאית.כלוחם..
לוחם שלא פחד ונלחם במערכת..אוליי,לא נלחם כמו חבריו בשדה קרב מדמם..אבל,היה אמיץ דיו בכדי להלחם במערכת.והצליח להציל את חייה,של ליסה,שהייתה חשובה לו..יותר מחייו.

.


תגובות (2)

וואו, מדהיים ! אהבתתיי ביותר!

13/08/2011 23:18

וואו ! את כותבת פשוט וואו אין מילים לתאר את הכתיבה שלך !:) אהבתי מאוד =)

14/10/2011 10:05
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך