לאהוב אותך עד מוות-פרק 2
"הייה שקט, ליבי.."הוא לחש בשקט מביט בה.
כשמאוחר יותר הוא היה מוקף בחברים ומשפחה שבאו לבקר אותו.
כשהוא מתעייף מהר.
לקראת השעה שמונה בערב ביקשה האחות מכולם ללכת.
"ניר זקוק למנוחה.הוא מותש.."אמרה האחות בעלת השיער הערמוני.
לאחר שכולם הלכו הבייתה,שקט שרר בחדר.
האחות הצעירה בדקה את העירוי ולקחה מדדים.
"מה שמך?"שאל אותה ניר.
"ליאת.."היא ענתה בפניו.
"שם יפה.."הוא אמר בשקט.."אני ניר.."
"אני יודעת.."היא ענתה.."כתוב בתיק האישי שלך."
כשהוא מעט מתרווח על המיטה באי נוחות.נראה היה כי משהוא הציק לו.
"הכל בסדר?"היא שאלה אותו.
"כואב לי."הוא אמר בפניה.
"אני אגביר את מינון המורפיום בעירוי שלך.."היא אמרה,נוגעת בעירוי.
"עדיין כואב.."הוא אמר שוב.
"איפה כואב לך?"היא שאלה.שוב.
ניר תפס בכף ידה מביט בעיניה,מניח את כף ידה על החזה שלו,שהיה חבוש בתחבושת.
"פה."הוא ענה,"בלב שלי.את מרגישה אותו הולם?"
"כן."היא ענתה.."הוא הולם חזק."
"את יודעת למה הוא כואב?.."הוא שאל.
"למה כואב לך הלב?"היא שאלה,כשהוא מביט בה.
"הוא פצוע.."אמר ניר,"הלב שלי פצוע.."
"חטפת כדור בלב.."אמרה לו ליאת.
"זה לא בגלל זה..קופידון ירה חץ לתוכו כשראיתי אותך.מאז הוא לא מפסיק לדמם.."הוא אמר בפניה.
"ניר..לא."היא אמרה בפניו.."זה לא…"
"ליאת.."הוא אמר בקול רועד…"כשראיתי אותך,חשבתי שאת מלאך.."
"מלאך?"היא שאלה שוב.
"..אתה מדמם.."היא שמה לב,כשמספר רגעים לאחר מיכן היא החליפה לו את התחבושת.
כשכעבור מספר רגעים פנתה ללכת מהחדר.
"אל תלכי.."הוא ביקש ממנה.
"אני אשוב לבדוק אותך שוב בבוקר…"היא הבטיחה.
"אני אמות עד אז..מכאב בלב."בוא אמר,מביט בה.
"לילה טוב.."היא אמרה,מכבה לו את האור.
תגובות (0)