אויבים בדם-פרק 6

לילה.
סורן שכב במיטה.הוא ישן.
למרות שהפצע כבר היה בשלבי החלמה,סורן נשאר עדיין בביתה של נארה.
בחדר האפלולי.הוא ישן שינה עמוקה.
כאשר היא ישבה לידו,מביטה בו.
אוחזת במזרק מלא ברעל.
הייה במזרק הזה רעל קטלני מאוד.
רעל שמסוגל להרוג מלאכים.ולגרום אפילו למותו של החזק ביותר מהם.
היא זממה לגרום לו לדום לב.להרוג אותו.
כשהיא אוחזת בכף ידו,מתכוונת לנעוץ בו את המחט,כשלפתע היא הרגישה את הדופק.
היא חשה בזרימת הדם בעורקיו.
מצד אחד הוא רוצח אכזרי שעליה לחסל מבעוד מועד ומצד שני,יש בו גם כעת משהו,מעט פגיע.
מלאך רוצח.מלאך אפל,הוא עדיין,מלאך.הוא בכל זאת,צורת חיים.
גבר יפה תואר.מראה עיניים עלול לבלבל ואף להיות בוגדני.
לא משהו בה מנע ממנה לקחת לו את החיים.אלא,שהוא האויב האכזרי ביותר.
"נארה.."הוא נעור מחלומו,כשהיא שומטת את המזרק מידה.
"סורן,"היא קראה מופתעת,"אתה ער.."
"מה את עושה?"הוא שאל.
"בודקת שאתה בסדר..שכשתבריא,אני אוכל לחסל אותך."היא אמרה,כשהוא מביט בה,שותק.
הוא עדיין חשב על הנשיקה הלוהטת הארורה שחלק עימה.
"זממת לנעוץ בי מזרק ולהרוג אותי.."הוא הבחין במזרק על הריצפה.
"..חזרתי בי.לא מגיע לך מוות נעים.מגיע לך מוות אכזרי על מה שעוללת!"היא התרעמה עליו.
"..אני מודה באשמה."הוא אמר.."תיצלבי אותי אם את רוצה."
"אני אפצע אותך כל כך קשה שתתחנן למותך."היא איימה.
כשמייד לאחר מיכן השתרר שקט מוחלט.
סורן הביט בה והיא בו.
"הנשיקה אתמול..אני..זו הייתה טעות."הוא אמר מכחיש.
"אני מסכימה איתך."היא אמרה,כשהוא שולח מבט נוקב.