אולי זה יהיה סיפור סינדרלה

הכל התחיל בתחילת שנה, הגעתי לבית ספר חדש, וגדול פי כמה מהבית ספר הקודם שלי. הגעתי לכיתה וראיתי אותו, בהתחלה לא ממש הסתכלתי לכיוונו.. עד שבאיזה שהוא שלב התחלתי להסתכל עליו יותר ויותר ולחשוב עליו יותר, ופתאום לחלום עליו, לפנטז שאנחנו זוג ולקוות לכך.
הייתי בטוחה שעד סוף שנה משהו יקרה, שאולי נתחבר, שנהפוך לידידים טובים, אבל כלום לא קרה. וכבר הגיע אמצע שנה, היו כמה פעמים שדיברנו וצחקנו ביחד, ראיתי אותו במסיבה וישר רציתי לרקוד ולהיות איתו. הייתי בטוחה שאחרי זה אולי יקרה משהו, אבל לא.. כבר נגמרה השנה ואת עם תחושת פיספוס, שאולי כן היית צריכה יותר לרמוז, יותר להיות איתו ויותר לנסות לדבר. הגיע החופש הגדול, ולא ראיתם אחד את השני הרבה זמן ופתאום ראית אותו, בין כל האנשים חיפשת את העיינים שלו שיסתכל עליך ויקלוט אותך, ופתאום ראיתם אחד את השני, הוא ניגש להגיד שלום וחיבק אותך והרגשת כמו ילדה קטנה מתרגשת מכל דבר ועוד מחיבוק.. פתאום הכל לא היה לך אכפת ושחכת את כל הפעמים שהיית עצובה שחשבת שהוא היה עם מישהי אחרת, פתאום זה לא היה לך אכפת רק רצית לחבק אותו ושיקרה כבר משהו, ומי יודע. אולי עוד יקרה…