אותו אחד- מים שקטים חודרים עמוק

תמיד אמרו לי שאני שקטה, טוב זה נכון.
האמת זה שאני שקטה מבחוץ לא אומר שהגל שקט אצלי גם מבפנים.
הכל רועש אצלי פשוט אף אחד לא רואה את זה, כולם חושבים שאני מושלמת, בכל מבחן מוציאה מאה בדוק מבלי להתכונן, חיה על חשבון אחרים ולא דואגת בענייני כספים פשוט כזאת שהכל בא לה ליד.
אבל זה הפוך, ביסודי היה לי קשה בלימודים לא השקעתי בעצמי מכל בחינה, הרגשתי נורא.
השנה החלטתי לקחת את עצמי בידיים וללמוד ולהשתפר.
האמת נראה לי שעברתי יותר מידי בחיים שאני פשוט מעדיפה לשתוק, בטח כולם חושבים עכשיו שאני סתם ילדה קטנה שמרחמת על עצמה. יכול להיות שזה נכון ושאני סתם מבזבזת את הנעורים שלי בשתיקה, ויש לי הרבה מה לומר על כל דבר.
האמת שאני עברתי משהו ממש קשה. הגירושים של ההורים שלי.
ברוב חיי אני זוכרת שהם רבו. ימי שבת בילדות שלי זכורים כסיוט. אני זוכרת ששנאתי את סוף השבוע, כמו שכולם שונאים את יום ראשון.
האמת יותר פחדתי מאשר ששנאתי את סוף השבוע.
העדפתי להיות בבית הספר מאשר בבית כשההורים רבים.
נראה לי שזה זכור לי כטראומה ושזה אחד הגורמים שהופך אותי לילדה שקטה.
לרוב אני מסתובבת עם "מסכות" ששומרות עליי מהעולם האכזר.
אני לא אוהבת לדבר כשכולם צופים בי, זה מביך אותי ומפחיד.
הרבה לא מבינים אותי אבל לא אכפת לי.
אז כמו שאומרים מים שקטים חודרים עמוק..