אחד עשר חוקי ידידות – פרק 11

ליאור , האקסית של גבריאל חיכתה לו בשדה התעופה , גבריאל נסע לשם כדי להיפגש איתה.
בסתר ליבו הוא קצת חשש מהמפגש איתה כאילו העובדה שלא ראה אותה לפני שמונה שנים ביום שהם נפרדו.
הוא החליט לא לספר לאביטל על כך שהוא נפגש מחדש עם האקסית שלו, ליאור.
לליאור עדיין היו רגשות חזקים אליו.
כשהיא ראתה אותו מתקרב לעברה , היא רצה אליו והדביקה לשפתיו נשיקה.
" ליאור.." הוסיף גבריאל בבלבול , לא ידע מה היא רצתה ממנו .
" ששש.. גבי , כל כך רציתי לראות אותך שוב. חשבתי המון על הפרידה הקשה שהייתה לנו ואני שמחה שהחלטת לחזור אליי שוב," היא כרכרה את ידיה סביב צווארו והחזיקה את פניו בשתיי ידיה ונישקה אותו באריכות.
" ליאור.. זה לא בדיוק הזמן המתאים לדבר עלינו." אמר לה והרחיק אותה ממנו.
ליאור לטשה בו עיני עגל.
" אל תגיד לי שלא התגעגעת לנשיקות שלי. ביחד נהיה זוג מנצח. אני מבטיחה לך , שמהיום אנחנו לא ניפרד." אמרה לו בחיוך והדביקה לשפתיו נשיקה אחרת.
" בסדר , אני מסכים לכך. בואי נלך מפה." אמר ועזר לה לקחת כמה דברים מחפציה.
כאשר הם הגיעו לארץ , ליאור ביקשה מגבריאל שהם ייעצרו לאכול במסעדה היוקרתית.
שם חיכתה לגבריאל הפתעה נוספת מליאור. ליאור החביאה בתיקה קופסה ובה טבעת אירוסין כדי להציע לו נישואין.
" ליאור, מה זה? לאן הבאת אותי?" שאל גבריאל בבלבול. הוא לא ידע מה היא רצתה ממנו, או חצי ממה שהיא תיכננה בשבילו.
" תכף תגלה." אמרה ליאור בחיוך ונתנה לו נשיקה על שפתיו.
ליאור כרעה על ברכיה ואחזה בידה את טבעת האירוסין.
גבריאל היה בהלם. " מה הטבעת הזאת?" שאל בפליאה.
ליאור הביטה בו מוקסמת.
" גבריאל , האם אתה רוצה להתחתן איתי?" שאלה את גבריאל בחיוך וגבריאל היה מוכה בתדהמה.
" כן!!" הוא שמע את עצמו אומר. אני אשכח את אביטל ואתאהב בליאור, ניסה לשכנע את עצמו.
" אהוב שלי!" היא קפצה עליו ונישקה אותו. " אני כל כך אוהבת אותך!" הוסיפה בשמחה . היא אחזה בשתי ידיה בפניו ונישקה אותו באריכות.
בסתר ליבו , גבריאל חשב על אביטל. מעניין מה היא עושה עכשיו.
בסוף הערב , גבריאל הקפיץ את ליאור בחזרה לביתה .
" איך היה לך הערב?" שאלה אותו ליאור ברכות.
" בסדר גמור. היה ערב מרגש בשבילי!" ענה גבריאל בעייפות.
" כן?" אמרה ליאור בהתרגשות , נצמדה אליו ונישקה אותו.
גבריאל קם ממקומו ופתח לליאור את הדלת האחורית בשביל שתוכל לצאת לעבר ביתה.
" נתראה מחר?" שאל אותה והיא הנהנה בראשה לאות חיוב.
ליאור חייכה אליו.
גבריאל ידע שמחכה לו שיחה לא קלה עם אביטל והוא לא ידע איך להתכונן לקראת השיחה ביניהם.
אביטל בילתה את כל הערב האחרון לצד ירמיהו , שניסה ללכוד את תשומת ליבה לשווא.
אביטל חשבה על גבריאל ולא יכלה להוציא אותו מראשה.
איך היא הפכה להיות החברה שלו אם אין לה אפילו רגשות לגביו.
היא אהבה רק את גבריאל ויכלה לדמיין איך הם יהיו ביחד . אך היא לא רצתה להרוס את הידידות ביניהם.
" מה קרה?" שאל ירמיהו בקול רך.
" סתם חושבת. מעניין מה ידיד שלי עושה ברגע זה!" הוסיפה אביטל בחיוך סקרן.
" עלינו את לא חושבת ככה?" שאל ירמיהו ולא הסתיר את אכזבתו מאביטל.
" מה זה ככה? אני מתגעגעת לגבריאל. הרבה זמן לא ראיתי אותו! מה , אסור לחשוב עליו כשאני איתך?" שאלה אביטל במבוכה והשפילה את ראשה .
" מותר. בטח שמותר. רק אל תתני למחשבות האלה להשתלט עלייך." הוסיף בחיוך מאולץ.
אביטל הביטה עליו בפליאה.
" טוב , כי אנחנו זוג מתחיל . עדיין לא למדנו כלום אחד על השנייה. מוטב שנתן לזמן לעשות את שלו." קראה אביטל בידענות.
" בסדר. כבר מאוחר. בואי אני אקח אותך לבית." חתם ירמיהו ולקח את אביטל לביתה.
ברגע שהיא עצרה בביתה. היא פגשה בליאור, האקסית של גבריאל.
ליאור שהבחינה בה, רצה לעברה במהירות ועמדה מולה בחיוך מתגרה " את יודעת שגבריאל מנשק מעולה?" אמרה כדי להתגרות באביטל.
" מה?" אמרה אביטל , אחוזת הלם.
" כן , הוא מנשק כל כך טוב. מה קרה , פגעתי בך?" הוסיפה בחיוך מצועצע .
אביטל לא ידעה את נפשה.
היא התבוננה בה בפליאה ולא הייתה מסוגלת להוציא מפיה מילה. איך גבריאל שיקר לה ככה? למה הוא לא סיפר לה על האקסית שלו, ליאור? למה היא הרגישה שהיא לא הכירה אותו מעולם?
ועכשיו , אביטל נמלטה משם בבכי סוער לעבר ביתה.
ליאור המשיכה הלאה מבלי להפנות את מבטה לעברה.
אביטל שכבה על מיטתה ולא רצתה להאמין במה שקרה לפני כמה דקות ספורות. נדמה היה שהיא איבדה את הידיד הכי טוב שהיה לה והיא כבר לא תוכל להרגיש שאפשר לסמוך עליו עוד לעולם.
היא כבשה את פניה בכר ובכתה חרש על אהבה שלעולם לא תתגשם. אביטל שמעה את הפלאפון מצלצל ולא רצתה לענות.
" למה היא לא עונה?" תמה גבריאל בקול לעצמו. הוא לא ידע שליאור גילתה לאביטל בעצמה.
גבריאל השתגע מדאגה ולא ידע מאיפה להתחיל לחפש את אביטל. עם עלות השחר , הוא יצא לחפש אותה בביתה. אביטל התכוננה לצאת לטיול בוקר ביחד עם ירמיהו.
גבריאל פגש בה ועצר אותה בצד. " למה את לא מדברת איתי? מה קרה? השתגעתי מדאגה אחרייך ואת אפילו לא ענית לי! מה קורה , אביטל?" שאל אותה בקול רך וכשהוא ניגש ללטף את שערה , היא נרתעה לאחור.
" מה שקורה , שאתה שקרן מושלם. לך לחברה שלך ותחבק אותה. אותי תעזוב בשקט כי אני ואתה כבר לא יכולים להיות ידידים." אמרה בהתפרצות זעם.
גבריאל הביט במבט מוכה תדהמה ולא הבין למה היא כעסה עליו.
" מה? מי אמר לך שיש לי חברה?" היתמם גבריאל וניסה להכחיש, אך אביטל לא האמינה לו.
" השם ליאור אומר לך משהו? היא אמרה לי שאתה מנשק מעולה ושהנשיקות שלך טובות. איך שיקרת לי ככה , גבריאל! חשבתי שאנחנו מספרים סודות אחד לשנייה אבל כנראה שטעיתי." קראה אביטל באכזבה.
" חכי , אני יכול להסביר לך אביטל , לא התכוונתי לשקר לך , תאמיני לי . היא חיכתה לי בשדה התעופה והציעה לי נישואין, איך יכולתי להיות אכזר כלפיה ולומר לא אז פשוט שאני מתחתן איתה . אני מצטער , אני מבטיח לך שרציתי לספר לך אבל לא מצאתי את הזמן הנכון." גבריאל ניסה לדבר על ליבה.
" אני לא מאמינה לך , גבריאל . יודע מה? זה טוב שליאור הזאת פקחה לי את העיניים וגרמה לי להבין מי אתה באמת. כי מעכשיו והלאה אני לא ידידה שלך." הוסיפה ברוגז והמשיכה בדרכה.