אחרי הכל ננצח- פרק 25 חלק א'

נקודת מבט יהב:
אוריאן נכנסה לבפנים, המוזיקה התחילה להישמע באוזניי הרבה יותר חזק ממקודם.
עקבתי אחריה.
מכירים את ההרגשה שאתם דואגים למישהו עד כדי כך שאתם מוכנים להקריב הכל בשבילו? אז זה מה שאני מרגיש כלפייה. אני מוכן להקריב את כל העולם למענה.
הבעיה שהיא לא נותת לי להתקרב אליה, היא סוגרת בפניי בכל פעם חלק אחר ממנה.

נקודת מבט אוריאן:
נכנסתי לבפנים, לא מאמינה, לפני שהגענו החלטתי שאני נותת לו הזדמנות ועכשיו ברחתי ממנו. מה לא בסדר אצלי?!
נכנסתי לתוך הבית של נתנאל, חיפשתי את ירין.
המוזיקה הרועשת הפריעה לי לחפש את ירין, המקום הסריח עוד יותר מהאלכוהול והסיגריות. המקום הצחין מהסירחון פשוט.
"אוריאן" שמעתי את קולה של אלין, ממזמן שלא דיברנו, לא הלכתי לבית הספר הרבה וכשהלכתי התחמקתי ממנה המון
"אלין.." אמרתי בשקט והסתובבתי אליה. היא עמדה שם מחובקת בזרועותיו של נתנאל, היא הייתה נראית לי מחוייכת עוד יותר מתמיד.
"את מתעלמת ממני?" אלין שאלה כשהחיוך מתחיל להימחק מפנייה.
"לא, פשוט אם כל מה שקרה לקחתי פסק זמן מהכל" אמרתי והתקרבתי אליה, כוכב צודקת אסור לי להאשים אותה באח המפגר שלה. היא חברה אמיתית אסור לי להפסיד אותה.
"אורי תביאי לי חיבוק לפני שאני הורגת אותך" אלין אמרה בחיוך ודמעות בעיניים.
גיחכתי לכמה עדינה היא יכולה להיות. האצבע המזהירה שלה הופנתה כלפיי.
"בואי לפה" אמרתי וחיבקתי אותה, כמה זמן לא הרחתי את ריח התותי פרוטי שלה. הילדה היחידה שמכורה לריח הזה ולא יכולה להפסיק לחפוף בשמפו הזה.
"התגעגעתי אלייך"אלין מלמלה וחיבקה אותי שוב.
"את מנסה להרוג אותי או משהו כי את לא נותת לי לנשום" אמרתי בקול חנוק, אלין גיחכה והתנתקה מהחיבוק.
"אני הולכת לחפש את ירין נדבר טוב?" שאלתי את אלין והנהנה בראשה.
הרגשתי הרבה יותר אחריי שהשלמתי איתה, כאילו החור בלב שלי התמלא שוב.
"אוריאן חכי שנייה" יהב קרא בשמי. נעצרתי. לא יכולתי לזוז יותר.
יד גברית החזיקה בזרועי וסובבה אותי אליו. הוא נראה מודאג מהרגיל, כמו כשמישהו רואה משהו שאסור לראות.
הסתובבתי שוב פעם, כשגבי מופנה ליהב והרמתי את מבטי.
"אוריאן את בסדר?" יהב שאל שוב. הרגשתי את הדמעות בעיניים, ניסיתי להתנגד.
"לא" מלמלתי בשקט, מנסה לא לתת לדמעות לפרוץ החוצה.
שיחררתי את ידי מהאחיזה של יהב והתקדמתי לאט לאט. פוחדת מהצעדים שלי.
התחלתי לאהוב אותו, יותר מידיד. נתתי לו את הלב שלי והוא שיחק בו. אני פשוט שונאת אותו כרגע, והשנאה הזאת הולכת וגדלה בכל צעד שלי.
נעמדתי מולם, משותקת. ראיתי את יהב, אלין, נתנאל וליעד מתקרבים אליי. יהב בטח אמר לאלין ונתנאל.
ירין הסתכל עלי אחרי כמה דקות, שיכור. הוא הסריח מהשתייה, והבחורה הזולה לידו הייתה בלבוש חושפני מידי לדעתי.
"למה ירין?" שאלתי בבכי, הרגשתי את הדמעות זולגות במורד לחי, התמונה משוחזרת שוב ושוב בראשי, הנשיקה של ירין והבחורה הזאת.
"את טובה מידי אוריאן, את פשוט ליגה אחרת, תביני אני לא אוהב אותך, אבל בשביל אח שלך הייתי מוכן לשחק את עצמי מאוהב בך, להיות שם בשבילך לחבק אותך כשצריך אבל זה לא אומר שאני אוהב אותך" ירין אמר בצחקוקים מזלזלים. המוזיקה הפסיקה וכולם הסתכלו עלינו, הזוג המיוחד שרב בפעם הראשונה. כולם יודעים עלינו הכל, וכרגע כולם עדים לריב הזה, לפגיעה הזאת, לכאב הזה.
יהב התקדם והחזיק בידי. זה הרגיש כמו יד שמושכת אותי מהכאב הזה לעולם אחר, טוב יותר.
ליעד נעמד לצידי והסתכל על ירין במבט כעוס. אלין וכוכב חיבקו אותי מהצד, לא נותנות לי לרגע להישבר ולהתמוטט מול כולם.
"אני לא רוצה לשמוע שהתקרבת לאחותי אתה מבין את זה? כי זאת האזהרה הנחמדה, אני לא אהיה נחמד יותר. אני נשבע" ליעד אמר ודחף את ירין.
יהב, כוכב ואלין הוציאו אותי החוצה.
"עכשיו זה בסדר מותר לך לבכות" אלין אמרה וליטפה את ידי.כוכב הניחה יד על כתפי. מחיתי את הדמעות, אני די בטוחה שנראיתי נורא.
יהב עמד מולי בחיוך מנחם. הדבר שהכי ניחם אותי באמת.
"אל תבכי כי זה כואב זה שובר לי את הלב" יהב שר לי כשאלין וכוכב הלכו להביא לי לשתות.
"תפסיק לחייך אתה מכער את העולם" אמרתי בצחקוק.
"ככה אוריאן לא רוצה לדבר איתך יותר" יהב אמר בפרצוף נעלב.
"לא יהב אם לא תדבר איתי מי יצחיק אותי?" אמרתי בחיוך ונישקתי אותו בלחי, הייתי מופתעת מהאומץ בכלל כשבזמן האחרון לא העזתי להתקרב אליו.
הוא חייך והחזיק בידי.
"אז זאת התחלה של משהו חדש?" יהב שאל בחיוך, הנדתי לשלילה.
"אסור לנו" אמרתי בשקט. שוב הכאב והמועקה השתלטו עליי.
"נגרום להם לתת לנו להיות ביחד. לא נוותר הפעם אני נשבע" יהב אמר ונישק אותי בלי.
"הפסדנו משהו?" כוכב ואלין שאלו בחיוך. הסתכלתי על יהב וחייכתי. הרבה זמן שלא הייתי מאושרת ככה.
מפחיד איך החיוך שלו גורם לי לחייך גם.