אחרי הכל עדיין- פרק 12.

פרק 12-
מנקודת המבט של דנה-
״בוקר טוב לזוג המלכותי!!״ איתי צעק לכיווננו כשהגענו למגרש המטוסים.
״מישהו פה מאושר״ מלמלתי אל דביר.
״מישהו העביר לילה אצל מור״ דביר החזיר לי. יש!! הצלחתי!
חייכתי וחיבקתי את מור, ואחרי זה את איתי. הם אחלה חיבור, זה טוב לו. כמעט כמו..
לא צריך השוואות. הם פשוט טובים אחד לשני.
״שמחה בשבילך״ לחשתי לאיתי. הוא חייך ונישק את ראשי.
״את סוג של המלאך השומר שלי את יודעת את זה?״ הוא שאל בחיוך וכרך מסביבי את ידו.
״אז מה אני?״ דביר שאל כשארבעתנו התקדמנו למטוס.
״המאהבת״ אמרתי בזלזול. איתי צחק. איזה כיף, פשוט כיף לי!
הפלאפון שלי רטט בכיס הג׳ינס שלי.
׳אנג׳וי דארלינג׳ אדם סימס לי. חייכתי.
׳טאנק יו יור היינס׳ עניתי בחיוך.
״מי זה?״ דביר שאל בחיוך והביט בפלאפון שלי.
״אדם״ אמרתי בתמימות.
״נשבע לך הגבר היחידי באוניברסיטה שלך״ הוא מלמל בחיוך. הנהנתי להסכמה, והוא המשיך אל איתי.
׳דביר מאוהב בך׳ סימסתי לו.
׳הדדי׳ הוא רשם.
׳תהני שם דן׳ הוא סימס. חייכתי.
׳אל תדאג אני אהנה, אבל איך אתה תסתדר שבוע בלעדיי?׳ שאלתי.
׳אני לא׳ הוא רשם בחזרה. הסמקתי.
׳טוב אני עולה למטוס, נדבר׳ רשמתי בלחץ והתקדמתי אל המטוס, מרגישה טיפה מסוחררת מההודעה האחרונה.

מנקודת המבט של דביר-
״אנגליה היר ווי קאם״ אמרתי בגאווה לכל הנבחרת ונשותיהם פלוס בעלו של תממי, וכולם הריעו. דנה ישבה עם מור בצד, וראיתי שאלינור מסתכלת עליהן. היא מעצבנת אותי..
אבל אני יכול לראות שהיא פגועה. אני לא אומר את זה לאף אחד כי מגיע לה. מגיע לה לסבול כמו שפלח סבל.. אבל אני חושב שהיא עוד מעט תתפוצץ. וזה יעוף לכל הכיוונים.
״תקרא לחברה שלך אלינו״ לחשתי לחגי. איתי הביט בי ובלע רוק. סימנתי לו שיירגע.
״אליני״ חגי קרא לה. הבטתי בה מתקרבת אלינו.
״מה?״ היא שאלה והסתכלה על איתי.
״שבי איתנו״ הוא אמר בחיוך וכרך את ידו מסביבה. היא חייכה ונשענה עליו, כל הזמן פוזלת לכיוון איתי. אה כן, גם את זה אני לא מתכוון לומר. פאקינג כל הזמן אני רואה אותה מסתכלת עליו בשקט.. אבל אני לא אגיד. מור טובה לו.
״אז מה איתי, אתה ומור זה רציני?״ חגי קרץ לאיתי בחיוך מתגרה. איתי כחכח בגרון והוא ואלינור הסתכלו אחד על השנייה.
״כן, די״ איתי ענה. קיבינימט, לידה הוא כזה לחוץ, גם אחרי כך כל הרבה שנים.
״אתם יפים יחד״ חגי אמר. ״כמעט כמונו״ הוא חייך והסתכל על אלינור. ראיתי את איתי מאגרף את ידיו.
״אבל בחיים לא כמונו״ התערבתי, מנסה להרגיע. ״נכון דנה?״ קראתי לה בחיוך.
״נכון!!״ היא ענתה בלי להקשיב, וחזרה לשיחה עם מור.
״אה תקשיבי שכחתי להגיד לך״ חגי אמר והסתכל על אלינור. ״אמא שלך התקשרה, היא שאלה אם אנחנו עושים את החג אצלם..״
״או..אוקיי״ היא גמגמה ופזלה לאיתי, שנראה לי מתכנן באיזה זווית לחנוק את חגי.
״אני מת על המשפחה שלך אז לא אכפת לי..״
״אני הלכתי לשתות חברים״ איתי אמר בחיוך והלך משם. חיוך שאומר ״אני הולך כדי לא להתפוצץ על כולכם״
״גם אני״ אמרתי והלכתי אחריו.
״אתה חייב להמשיך הלאה אחי״ אמרתי כשנעמדתי לידו.
״המשכתי הלאה אוקיי?״ הוא מלמל בעצבנות ומזג לעצמו משהו.
״פשוט..קיבינימט, פשוט נזכרתי בשיחה האחרונה שלנו לפני שהיא טסה״ הוא אמר בקול שבור. ״על המשפחה שלה״ הוא הוסיף. נאנחתי.
״היא אמרה שהם מאוד אהבו את ההוא שהיא הייתה איתו, ויהיה להם קשה לאהוב מישהו חדש. עבודי המשפחה שלה בכלל לא יודעת על קיומי״ הוא אמר בגיחוך.
״עדיף ככה. עזוב אותך מזה, עזוב אותך ממנה אחי״ אמרתי והחזקתי בכתף שלו.
״תסתכל על מור״ אמרתי. הוא הסתכל עליי.
״דבע, קוראים לי דביר, מור ליד דנה״ הזכרתי לו. הוא הסתכל הצידה.
״מותק של בחורה, חכמה, יפה, אוהבת אותך.. המשכת בשבילה הלאה. תמשיך להמשיך״ אמרתי בחיוך.
״ממשיך״ הוא אמר. צחקתי וחיבקתי אותו.
״יאללה אחי, מספיק עם השיחות הנשיות האלה, בסוף תלבש לי סטילטו ומחשוף ותהיה מאורס לכדורגלן..״
״מוקדם מדי בשביל לצחוק עליה אחי, אבל אוקיי״ הוא גיחך והלך אל מור ודנה. שהילד הזה יהיה מאושר, מה ביקשתי כוסאמק

מנקודת המבט של אלינור-
הגענו לחדר שלנו. ״הסוויטה הנשיאותית״
חגי הוריד אותי מידיו והעמיד אותי באמצע החדר. התבוננתי בכל צד בהתפעלות וקפצתי עליו בנשיקה.
״ממש ירח דבש״ לחשתי לו בחיוך. הוא צחק.
״ זה לא מגיע לכפכף של הרגל של הירח דבש שיהיה לנו גברת״ הוא אמר והרים את רגליי אל מסביב למותניו. חייכתי בהתגרות.
״לכפכף? מטאפורות מעניינות לכדורגלן.. מעניין״ אמרתי. הוא צחק והתקדם איתי אל המיטה.
״שיעשה לך ערב.. מעניין״ הוא אמר ועל מעליי.
״מאוד מעניין״ לחשתי בחיוך וקירבתי אותו אליי.
ואז שמענו קולות… מעניינים.
״מה זה?״ חגי צחק והביט בקיר שעמד מימיננו. הסתכלתי גם אני, בכיווץ גבות. יש שם זוג שמאוד נהנה, יותר מדי נהנה.
״מי בחדר שלידנו?״ חגי שאל אותי בגיחוך.
״אייל?״ החזקתי אצבעות. חגי קם ממני ודפק בקיר.
״ראבק מי דופק שם?!״ שמענו את הקול של איתי. כאילו שזה מפתיע שהוא זה שלא אכפת לו שיש עוד אנשם באיזור. חגי צחק.
״סליחה אחי, תמשיכו!״ חגי צעק לצד השני וחזר אליי.
״נצליח להתעלם?״ הוא לחש בחיוך ונישק אותי.
״ברור״ עניתי בעצבנות ועליתי עליו.
זה יהיה שבוע ארוך מאוד.