איימי (סיפור על וואן דיירקשן) 2 פרק ט"ז חלק ב': שמלת הכלה

#מנקודת מבטו של נייל:

"אז הארי ולואי שמרו עליכם או אתם עליהם?" שאלתי את הילדים שלי, אני פשוט נהנה להגיד את שני המילים שלו. 'הילדים שלי', כמה שאני אוהב אותם.
"אנחנו עליהם" סת' חייך.
"סת'!" לואי היה מבוהל.
"הארי שמר עלינו" הוא תיקן את עצמו וצחק, לואי עשה פנטומימה של נעלב.
"עד שהתלתלים שלו נתקעו במסמר, לואי סחב את האוכל והשתייה" היילי אמרה, "זה יותר חשוב".
"איך רואים שהיא הבת שלך נייל" ג'סטין פתאום אמר, "הגן הרעב נשאר במשפחה". הוא הקליד משהו בטלפון שלו, נראה היה שהוא שולח הודעה.
"מה שנכון נכון, איפה לשים אותך ג'סטין?" איימי שאלה. שפתיה כל-כך מפתות, אני לא מבין איך לא שמתי לב אליה לפני מות-הוריה.
"פה" עצרנו ליד בית-קפה, "קבעתי עם סלינה".
"תמסור לה ד"ש מאיימי" איימי אמרה וחייכה, "תגיד לה איימי ממסיבת-הבריכה". נכון, איך שכחתי את מסיבת-הבריכה שהייתה לנו פעם? היה לילה קסום. לרקוד איתה כל הלילה, לנשק אותה ורשמית למשוך את תשומת-ליבה.
"בבקשה" עצרתי בצד וחייכתי אליו.
"תודה, ניפגש כן?" הוא ענה ופתח את הדלת ויצא מהמכונית.
"ברור, תתקשר ונקבע משהו" הנהנתי והגברתי את הרדיו- היה את השיר החדש שלנו. התחלתי לשיר ואיימי הצטרפה- נשענת על כתפי.
"אתה שר הרבה יותר טוב במציאות" היא לחשה והנמיכה קצת את הרדיו. אני כל-כך מאוהב בה, אפילו עכשיו, אפילו אם לא היו לנו ילדים- אך יש לנו, ואני אוהב אותם יותר מהחיים.
"אז קבעתי למחר שנלך לבחור לי שמלה, רוצים לבוא?" איימי אמרה לפתע.
"ושושבינים אתם צריכים" לואי אמר, מלטף את ברכיו בהתרגשות.
"ליז וג'סי גם באות, למרות שג'סי נראה לי שהיא עסוקה מידי בזמן האחרון" איימי נאנחה.
"באמת לא רואים אותה הרבה" הארי הסתקרן.
"היא לוקחת שיעורי ריקוד מקצועיים, ממש כל יום בלי ימי מנוחה- אולי מידי פעם יש איזושהי שעה חופשית" איימי הסבירה וכולנו הבנו.
"אז בואי נלך מחר, אני רוצה לבוא" אמרתי.
"מזל רע לראות את הכלה לפני החתונה" הארי חייך, "אתה הולך עם זאיין וליאם לבחור טוקסידו יפה- אחד שאין לו כתם שוקולד".
"היי, הייתי רעב! אל תשפוט" הסברתי בתור הגנה, "השוקולד צרח שאוכל אותו- אני טוב מידי מכדי לסרב לו".
"מסכן השוקולד" לואי מלמל והיילי צחקה.