איך הייתי כל כך טיפשה?~פרק 83 עונה 2 'אחרי הרבה זמן'

אחרי הרבה זמן…אני עכשיו צועדת יד ביד עם שי בדרך אל הבית ספר,שנינו מתרגשים משנה חדשה.. עולים לכיתה ט'..טוב לספר לכם מה הפסדתי?
אחרי חודש וקצת…רן מת…אחרי ששיחררו אותו מהבית חולים הוא הגיע אליי כדי להגיד לי שהוא…אוהב אותי..זה מה שהבנתי מאמא שלו..אבל ברגע שהוא פתח את הדלת של החדר שלי…הוא ראה אותי ואת שי..ביחד,באותו רגע הוא איבד את ההכרה. עם כל הכבוד שלי אליו ויש לי כבוד אליו אחרי מה שקרה..אני לא אוהבת אותו. והוא מתעקש ומתעקש..אמא שלו אומרת שהוא ירש את זה מאבא שלו. אין לי על מה להצטער,הלכתי אחרי הלב שלי,כמו שתומר אמר לי!
"את בסדר?"שאל שי
"כן" אמרתי.התקדמנו לבית הספר מחפשים את הכיתה שלנו
"הילהה" צעקתי ברגע שראיתי אותה מדברת עם יהלי
"כמה שהתגעגעתי" אמרה בחיבוק מוחץ
"גם אני" אמרתי,הסתכלתי מהצד ואני רואה את שי ויהלי לוחצים ידיים
"נוו מזמן לא התראתם איפה החיבוק החם והאוהב?"שאלה הילה
"הינה הוא" אמר יהלי וחיבק את שי
"למה בציבור?"שאל שי חנוק
"יאללה בואו נחפש את הכיתה" אמרתי. חיפשתי שמי ברשימה
"ט'-2" מילמלתי
"גם אני" שמח שיי
התקדמנו ביחד אל הכיתה שלנו ותפסנו את השולחן האחרון ליד החלון,המקום הכי טוב
"מה אתה עושה?"שאלתי את שי כשפתח את התיק והוציא לורד שחור
"תיראי" אמר,הוא כתב משהו בקטן על הקיר שליד החלון 'שי ואלינור ביחד לנצח'
"אואואו" אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה
"מה,זה הכול?"שאל בעצב
"תתמודד" אמרתי בחיוך.
היום הראשון עבר די סבבה,חוץ מהרגע שראינו את המחנך שלנו , יוסף שמו…לא רק שהוא יורק כאשר הוא פותח את הפה הוא נראה כמו איש מערות שחזר בתשובה.
כן כן המצב שלנו אנוש..