איך הייתי כל כך טיפשה?~פרק 91

*קודם תיקראו את 'רציתי להוסיף ואז אתם מוזמנים להתחיל לקרוא,תודה רבה!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ואז שמעתי את אמא קוראת לי לאכול…ארוחה מפסקת טוב יום כיפור,כיביתי את המחשב ושלחתי מהר לשי ולהילה וליהלי 'צום קל'. כיביתי את הפאלפון וירדתי מהר למטה,ראיתי את כולם יושבים ואוכלים.
ישבתי בכיסא והתחלתי לאכול הכל מהכל
"תשאירי גם לנו בטטה" אמר ליאור
"תזהר ממני" אמרתי
"ממה בידיוק? את אפילו לא מאיימת עליי" אמר ובזה הוא צודק כולו שירירים ואני..בשר?

"אם ביום כיפור אתם תתנהגו ככה אני ינעל אותכם בחדרים" אבא אמר..הוא מסוגל לזה
"טוב" אמרתי
סיימנו לאכול..נזכרקתי לרגע שכל השולחן היה מפוצץ מסירים…לפחות חמש סירים…וכולם ניקיים…איזה משפחה..
עליתי למלעה להתלבש מזל שעשיתי לפני זה מחליק,סירקתי מעט את השיער ושמתי סיכה קטנה מאחורה,לבשתי חצאית מיני לבנה,חולצה לבנה עם ציור גדול של נמר ושמתי נעלי בובה,בשבע ורבע אני שי ויהלי הסתובבנו בחוץ עד השעה עשר ומשהו..
"יאו כואבות לי הרגליים" אמרתי
"רוצה לשבת?"שאל שי
"כן" השבתי
ישבנו בספסל ודיברנו וסיפרתי להם כמה שאני רעבה
"לא אמרת שטרפת את האוכל?"שאל יהלי
"כן אמרתי אבל אני רעבה" אמרתי להם
"אין מצב שתצומי עד שהסוף" אמר שי
"נתערב?"שאלתי
"על מה?"שאל
"אמממ,עשר שקל?"שאל
"אולי נתערב על מה שיש לי" אמרתי..אני מרוששת מהשופינג ומהפרחים הענקים עם השוקולדים שקניתי להילה
"אמממ ארוחה?"שאל
"הכי מתאים" אמרתי והבטן שלי התחילה לגרגר כמו תרנגול..
"מה זה היה?"שאל יהלי
"כלום" מיהרתי להגיד
"אוקי" אמר שי "אז אם את צמה עד הסוף אני מפנק אותך בטוסט?"שאל
"ניראלך,לפחות איזה שווארמה או איזה פאלאפל עם טחינה או המבורגר עם צ'יפס" אמרתי
"יש פה אנשים שצמים גם די לדבר על אוכל" אמר יהלי
"טוב" אמרתי
"בסדר ואם את לא צמה עד הסוף..את קונה לי איזה שווארמה או איזה פאלאפל עם טחינה או המבורגר עם צ'יפס" אמר שי
"שיהיה,אבל תדע שאני יצום עד הסוף" אמרתי
"אני ישאל את אחים שלך ככה עם תגיעי לבית ותתחילי לאכול את האוכל שנשאר..יש לי עדים" אמר
"אני לא משקרת אם לזה אתה רומז" אמרתי
"אני לא רומז אני אומר" אמר בחיוך מתגרה…..אחרי שהמשכנו לדבר בספסל הלכתי לבית,הייתי עייפה,הורדתי את הבגדים ולבשתי פיג'מה
הוצאתי מהמדף סופר הראשון שראיתי והתחלתי לקרוא,ראיתי בשעון שלי שהשעה אחד עשרה וחצי..המשכתי לקרוא את הספר וזה היה כל כך מעניין..לא חשבתי שזה בכלל יהיה יפה או משהו..המשכתי לקרוא עד שנירדמתי…
קמתי בבוקר וראיתי שהספר על הבטן שלי שיפשתי את העניים והשעה הייתה שתיים עשרה ורבע… ואוו..
הלכתי אל המקלחת שטפתי רק את העניים וידיים והמשכתי לקרוא את הספר העבה במיוחד…
"פרק 45" מילמלתי לעצמי…קראתי 45 פרקים…והשעה הייתה אחד בידיוק,הלכתי לסלון וראיתי שליאור מרכיב פאזל של 10000 חלקים וכן יש כזה..דודים שלנו קנו לנו הם גרים איפשהו באירופה ויואב משתעמם
"רוצה לרכב על האופניים?"שאלתי אותו
"כן כן" שמח,החלפתי בגדים ולקחתי את הרולרים שלי יואב לקח את האופניים ויצאנו לשכונה… רק בכיפור אפשר לראות שכנים שלא ראית ולא ידעת שהם קיימים,ערסים מכובדים ואנשים עם ריח רע מהפה..