איך הייתי כל כך טיפשה-פרק 6
מה יש לי?מה קורה לי?הרבה שאלות מתרוצצות במוחי…
"טוב תודה על המחמאה אבל יש אכשיו חינוך גופני אז לא באלי לאחר….ביוש" אמרתי וניסיתי להתחמק…להתחמק מהאמת! סיפרתי הכל להילה בדרך..
"את מאוהבת" אמרה בפשטות
"ברן…אין מצב" עניתי לה
"יש מצב תשלימי עם האמת לא כל אחד מושלם..אי אפשר להפסיק את הרגש הזה..בגלל זה קוראים לזה אהבה..את לא בוחרת במי להתאהב..ככה זה"
"ואוו… את מרגשת אותי" אמרתי לה
"כן כן אני יודעת חתימות ופוסטרים אחר כך" אמרה והתחלנו לצחוק היא כזאת חמודה,קופצנית,דואגת לי תמיד ולא משאירה אותי אף פעם בצד…אין עליה אם יקרה לה משהו אני ימות!
"טוב תלמידים תעשו סיבוב ריצה של 100 מטר יאללה קדימה" אמרה המורה והתחלתי לרוץ זה היה משחרר מאוד אני אוהבת לרוץ..לרוץ אל עבר השקיעה…
הגעתי אל נקודת הסיום ושתיתי מים…
"את חמודה כשאת מזיעה" שמעתי את הקול וישר קפצתי….הסתובבתי וראיתי את רן
"אוי לא התכוונתי להבהיל אותך" אמר לי בקול חלש ואוהב
"תגיד מה יש לך…בסוף אתה תעשה לי התקף לב" אמרתי בציניות אוחחח למה בו אני מתאהבת
"בסדר אני רק מחמיא לך,מה יש לך למה את כזאת מגעילה אליי לא עשיתי לך כלום" אמר והמשכנו להתווכח ליד הברזיה…זה היה וויכוח ללא משמעות זה כמו להתווכח מי יצא ראשון הביצה או התרנגולת…
"טוב בסדר אין לי כוח אל הוויכוח,פשוט תעזוב אותי" אמרתי ומילאתי את הבקבוק במים
"אני לא יכול" אמר בשקט
"למה" שאלתי אותו ולקחתי לגימה מהבקבוק
"כי…כי אני אוהב אותך" אמר וישר ירקתי את כל המים שהיו לי בפה וכמעט ניחנקתי….
"הבנתי" אמר והלך לאט ולפי הקול שלו הוה היה מאוד מאוכזב ועצוב..
רצתי אליו ריצה קרלה ואמרתי לו ש…
תגובות (2)
תמשיכייייייי
תמשיכיייייי =)