איך הייתי כל כך טיפשה-פרק 7

רצתי אליו ריצה קלה ואמרתי לו שאני…
"תקשיב,אני לא התכוונתי באמת….אני.."
"את מה?" עצר אותי
"אני..אני יספר לך את האמת! בוא" אמרתי ומשכתי אותו אל הספסלים הריקים,סיפרתי לו את האמת והוא היה די מופתע
"אני מצטער,לא ידעתי לא התכוונתי להוציא את העצבים שלי עלייך,זה לא מגיע לך" ענה לי,הוא באמת ריגש אותי
"טוב,בוא נעביר נושא,הנושא הזה יותר מידי ריגשי" אמרתי וציחקקתי
"בסדר אבל שאלה אחרונה" אמר והנהתי בראש…
"למה לא אמרת כלום?"
"מאותה סיבה שאתה לא אמרת" עניתי עם חיוך
היום הסתיים והלכתי אל הבית עם מלא מלא מחשבות על אותו היום…
"נו אז מה את אומרת?" שאלה אותי הילה
"אממ ברור" אמרתי ולא הבנתי למה היא מתכוונת
"מה ברור את מסכימה איתו?" שאלה אותי בחשש
"על איזה הסכמה מדובר?" שאלתי
"עיזבי היא בכלל לא יודעת" אמר יהלי
"על מה נו דברו..הייתי כל כך שקועה במחשבות" אמרתי ואת החלק האחרון אמרתי בלחש
"בסדר..התווכחנו על זה שיהלי מאוהבבב בעינבל ורוצה להציע לה.." אמרה הילה
"מההה?!?! אני לא מאמינה..בפרחה הזאת" עינבל היא חתיכת פרחה מפגרת שלא מבינה כלום מהחיים שלה
"טוב דייי כבר להציע או לא תחליטו?!?!" אמר והתעצבן
"ברור שלא" אמרנו ביחד (אני והילה)
"תחליקי" אמרה לי ונתתי לה כיף וצחקנו….
"מה למה לא?" שאל אותי
"כי היא דבר ראשון פרחה,מעצבנת,סתומה….להמשיך?" שאלתי בציניות
"לא,לא צריך ותודה על התמיכה" אמר והתקדם יותר מהר
"לא התכוונתי נו דיי הכל ביום אחד זה דיי קשה לא?" אמרתי לו ותפסתי בידו
"מה כבר קרה?" שאל
"מה קרה,לולי.." אמרה הילה,סיפרתי להם הכל מהכל ולא החסרתי אף דבר…
"יאווו מסכנה שלי" אמרה הילה
"דייי נסיכה,אויי אני נורא מצטער" יהלי אמר לי עם פרצוץ עצוב…
"אני סולחת יפה שלי" אמרתי וחייכתי
"איך אני מת על החיוך הכובש שלך.." אמר ונתן לי חיבוק
"ולעינבל אין חיוך כובש?" שאלה הילה ושתינו התפקענו מצחוק
"דיי כבר ימגעיייללווותתת" אמר וצחק גם…
הגעתי אל הבית וצעקתי "אני בביייייייייייייית"
"את לא צריכה לצעוק" אמר ליאור
"ואים באלי,אתה לא תגיד לי כלום" אמרתי וחייכתי חיוך מתגרה
"בלונדה" אמר בשקט וצחק
"שמעתי את זה" אמרתי לו
"היית אמורה לשמוע" הוסיף…
"טוב דיי כבר ימעצבנים,כמה אפשר לריב" התערב אבא
"הוא התחיל" אמרתי לו
"לא נכון היא התחילה" אמר ועשה פרצוף עצוב שאי אפשר לעמוד בפניו..
"טוב די שניכם,והפרצוף אולי עובד על אמא אבל לא עליי…יאללה לכו לאכול" אמר אבא
"אווווףף,הכל בגללך" אמרתי לליאור
"מה אמרת?" שאל אותי והרים גבה
"שהכל בגלל" אמרתי לו ואז הוא הרים אותי גבוה…ממש גבוה
"דיי..אבאאאא תגיד לו….חוטפים אותי..הצילו…" אמרתי תוך כדי שאני צוחקת…