איך הייתי כל כך טיפשה-פרק 76 עונה2

אחרי היום המצחיק הגעתי לבית מלאה בשקיות,שיטט שחכתי שאמא עדיין מחוממת עלי! היא עצבנית.
החזקתי את הידית,לקחתי נשימה עמוקה ופתחתי את הדלת,עליתי במדרגות מהר וראיתי את אמא יושבת במטבח וקוראת מיכתבים וכל הבנים צופים בכדורגל,עליתי לחדר ונעלתי אותו.
שמתי את השקיות על המיטה והחזרתי כל דבר למקום.
"חופש גדול ומשעמם" אמרתי בפאלפון לשי
"אבל אמרת שהרגע הגעת לבית" אמר מבולבל
"נכון ומשעמם לי" אמרתי בצחוק
"טוב" אמר וצחק
"אז מה בא לך לעשות"שאל
"לא יודעת,באלך לקפוץ אליי? תגיד גם ליהלי ואני להילה" אמרתי
"סבבה" אמר,ניתקתי את השיחה והתקשרתי להילה
"הילה?"שאלתי
"היי אלינור" אמרה
"כולם באים אליי,את באה?"שאלתי
"אמממ" חשבה
"גם יהלי יהיה שם" אמרתי לה בקול הכי חמדני שלי
"טובב" נכנעה
"יאייי" שמחתי
"סבבה אני יהיה שם ונעשה ערב זוגות" אמרה
"סבבה" אמרתי
"דקה,מה ערב זוגות?"שאלתי לאחר שנייה
"ערב זוגות,אני ויהלי את ושי" אמרה ולפי הקול הבנתי שהיא מתה מצחוק,ועכשיו היא תמות מכאב
"נראלך?"שאלתי
"כן" אמרה
"יאווו הילה,שלא תעזי לעשות שם דבר לא במקום" אמרתי לה
"טוב,טוב" אמרה וצחקה
ניתקתי את השיחה והרגנתי את החדר,גררתי שולחן קטן ושמתי אותו מול הפלזמה הענקית שבחדר, לקחתי 4 מיזרונים,והזזתי את המיטה לכיון המרפסת שככה יהיה מקום ענקי לכולם. ירדתי מלטה לאט לאט במדרגות וראיתי שכולם בסלון חוץ מאבא,כניראה הוא בחדר. לקחתי חטיפים,בקבוק של מיץ וחיממתי פופקורן במיקרו,לקחתי גומי (סוכריות גומי,נחשים,רגליס ועוד..)שמתי הכל בקערות קטנות ועליתי חזרה לחדר.
"שלום" שמעתי קולות מלמטה.ירדתי מהר במדרגות ואפילו אמא לא פנתה אליי למה אני מזמינה חברים במבלי שאני אומרת לה משהו.
"בואו תעלו" אמרתי כשראיתי את הח'ברה עם התיקים הגדולים.
"סידרתי קצת" אמרתי ופתחתי את הדלת,החדר נראה שונה אבל ממש
"ואוו,את בטוחה שאת קצת סידרת?"שאל שי
"כן" אמרתי. ואני אני קולטת מהצד את יהלי והילה מתנשקים וצוחקים
"אכמ אכמ" עשיתי שיעול מזוייף
"אה?מה?כן,סידרת ממש יפה" אמרה הילה ונכנסה לחדר
"יאו עם הערב אתם עוד פעם תעשו את זה,אתם עפים מפה" אמרתי בקול תוקפני
"אוקי המפקדת" אמר יהלי והצדיע כמו בצבא
"משוחרר" אמרתי ועמדתי עמידה זקופה.וכולם צחקו ראינו סרט יהלי,הילה אני ושי.
~השעה הייתה 02:48~
"יאו אני מתה מעייפות" אמרה הילה ופיהקה.
"כן גם אני" אמר יהלי
"אז בואו נלך לישון" אמרתי
"אני רק יסדר פה קצת" הוספתי לאחר חמש דקות של שקט…
"אתם גם יכולים לעזור לי" אמרתי והסתובבתי וראיתי את הילה ויהלי רדומים ומחובקים.
"שי אתה ער?"שאלתי כי לא ראיתי את הפרצוף שלו.
"לא ממש,צריכה עזרה?"שאל
"אמממ כן" אמרתי (החדר היה ממש אבל ממש ממש מבולגן)
"תראה את שני אלו" אמרתי וצחקתי בשקט
"כן אה" אמר וחייך,חייכתי אליו בחזרה
"זהו,סיימנו" אמרתי
"כן" אמר שי והתמתח(היה היה רק עם מכנס של טרניג בלי חולצה,והוא נראה ממש טוב…לא שמעתם את זה ממני)
אחרי כמה דקות של שקט כולם היו מתחת לפוכים..לא הצלחתי להירדם אז פתחתי טיפה את המרפסת וישבתי שם.לקחתי עוד לגימה מין הקולה שכבר לא הייתה קרה.
"למה את לא ישנה?"שעמתי קול,הסתובבתי וראיתי את שי מתקדם למרפסת.
"סתם" אמרתי בשקט
"למה אתה ער?"שאלתי
"סתם" ענה וצחק,דיברנו בנינו וצחקנו (בשקט) ואז הוא הסתכל עליי מוזר
"מה?"שאלתי
"מה מה?"שאל
"למה הסתכלת עליי מוזר?"שאלתי
"לא הסתכלתי עלייך מוזר" אמר
"אתה כן" אמרתי
"אני לא" אמר
"אתה כן" אמרתי
"זה יימשך עוד הרבה?"שאל
"אולי אבל אתה כן" אמרתי וצחקתי
"אלינור אל תעצבני אותי!" אמר
"למה מה תעשה לי" אמרתי והרמתי גבה
"את זה" אמר ודיגדג אותי
"לא…די….תפסיק" אמרתי
"טוב" אמר והרים ידיים
"על מה התווכחנו?"שאלתי לאחר כמה דקות
"לא יודע"אמר ואז צחקנו…
"טוב,נעלה לישון?מאוחר" אמרתי
"סבבה" אמר,סגרתי את המרפסת והתכרבלתי בשמיכה שבמזרון ולאט לאט עיניי נעצמו…