איך הייתי כל כך טיפשה-פרק 78 עונה 2

אחרי שנכנסתי לחדר בדרמטיות התקלחתי..אחר כך עשיתי טיפה מחליק,לבשתי שורט ג'ונס עים קרעים קטנים וגופייה צמודה בצבע כחול. שמתי נעלים שחורות עם טיפה עקב,התאפרתי,שמתי עגילי חישוקים בצבע כסף והייתי מוכנה.
לקחתי את הפאלפון שלי וראיתי הודעה מאלכס,פתחתי את ההודעה והוא רשם 'התגעגתי,למה את לא עונה' לא עונה למה?לא רשום לי שיחה שלא נענתה..טוב!
לקחתי תיק צד שחור קטן ושמתי שם את הפאלפון שלי כסף ומפתחות,מי יודע אולי אף אחד לא יהיה בבית.
"יצאתי" אמרתי וסגרתי את הדלת,איך שבאתי אל השער שבשביל אל הכביש שמעתי את הדלת נפתחת.
"אלינור" שמעתי קול,זה היה ליאור
"מה?"שאלתי
"את דיברת עם.."
"עוד לא ואני ידבר איתה היום" אמרתי
"טוב תודה" אמר ונישק את המצח שלי ואז הלך לבית.
הלכתי אל הפארק ואני רואה את שי,אני לא יודעת למה אבל הרגשתי הרגשה מוזר בבטן,פתאום הבטן התכווצה בכל צעד שאני צועדת לעבר שי. אחרי שהוא קלט אותי הוא נופף בידו
"היי" אמרתי כשהתקרבתי אליו
"היי" אמר וחיבק אותי
"אז..שנלך?"שאל
"כן" עניתי בחיוך,צעדנו דרך הפארק המלא בצוציקים..ואז הגענו למרכז..הבטן שלי התהפכה מצד לצד.
"מה קרה?"שאל שי
"אה,כלום" עניתי,המשכנו להסתובב בחנויות והאמת..ממש נהנתי
"זה יותר יפה" אמרתי לשי שהראה לי שתי חולצות
"בטוחה?"שאל
"כן,עכשיו לך תמדוד" אמרתי,בנתיים ישבתי על הכיסא הקטן והמרופד,אחרי דקה שי יצא מתא המדידה עם החולצה
"ואוו" אמרתי
"מה ואוו?" שאל מבולבל
"זה מהמם" אמרתי
"אני יקנה?"שאל
"ברור" אמרתי,הוא הוריד את החולצה (לא בתא המדידה) ושם את החולצה שבא איתה.הוא הלך לקופה לשלם ואני חיכיתי בכיסא שלא יכולתי לזוז ממנו..זה ממש נוח,מעניין כמה זה עולה?
"קניתי" אמר שי והפריע למחשבות שלי
"יופי" אמרתי
"אז מתי החתונה של דודה שלך?"שאלתי,בגלל זה הוא קנה את החולצה
"עוד חמישה ימים,זה יוצא יום שלישי" אמר
"אהה,אתה תפספס האח הגדול" אמרתי בחיוך
"אני מקליט,יש לי ברירה" אמר
"לא אין לך" אמרתי וצחקתי
"כבר אמרו לך שהצחוק שלך מדבק" אמר וצחק
"כן,עוד מהגן" אמרתי,ואז אני רואה שמלה מושלמת,משכתי את שי אל החנות וניגשתי אל המוכרת
"מה המחיר של השמלה ששם" שאלתי והצבעתי על אותה שמלה.
"אה,זה בהנחה של חמישים אחוז בואי אני יראה לך עוד" אמרה ומשכה אותי (זאת התעללות)
"שנייה" אמרתי לשי בפנטומימה
"החבר שלך יחכה לך" אמרה המוכרת המעצבנת
"הוא לא חבר שלי" עקצתי אותה
"אה,אז אח שלך" אמרה
"הוא גם לא אח שלי" אמרתי בחיוך מרושע (מוחעחעחעחעחעחע) סורי..הצד הזה יוצא ממני O.0
"בבקשה,זאת השמלה" אמרה ונתנה לי אותה
"שאלתי מה המחיר מיקודם ולא ענית" אמרתי לה
"אהה זה בהנחה של חמישים אחוז,כבר אמרתי לך" אמרה לי
"שאלתי את המחיר לא ההנחה" אמרתי בעצבים אך בשקט
"סליחה מתוקה.."
"אל תיקראי לי מתוקה,אז תקשיבי חמודה ותכניסי את זה טוב טוב לראש המפוחלץ שלך,לא-קוראים-לי-מתוקה! וכבר ירד לי מהשמלה,דקה..מה עם חשיבות הלקוח אה?את אמורה לענות על השאלות ולא על מה שלא שאלתי…" והמשכתי לדבר אליה בלי קללות בכל זאת..אנחנו בחנות…ולא נעים!
"אלינור" אמר שי והחזיק לי את היד ומשך לעבר יציאה מהחנות
"חצופה" אמרתי לה
"מה קרה שם?"שאל
"אני שואלת אותה מה המחיר של השימלה והיא אומרת שזה בהנחה של חמישים אחוז ולא מעניין אותי מההנחה אני רוצה לדעת את המחיר" אמרתי בעצבים
"יש לך פתיל קצר אה?"שאל וצחק
"אתה לא יודע עד כמה" אמרתי בחיוך