איך הייתי כל כך טיפשה-פרק 79 עונה2

"ממש נהנתי" אמר לי שי.הוא ליווה אותי לבית..
"גם אני" אמרתי בחיוך שחשף את השיניים הלבנות שלי.כבר ראיתי את הבית שלי…עוש לושה בתים אני שם.
"את ממש יפה" אמר לאחר דקות אחדות של שקט,הרגשתי איך הלחיים שלי משנות צבע לאדום כמו זיקית,הזהרה..הזהרה ש…ש…אני מאוהבת?!
"ממש יפה לך אדום" אמר וצחק ואז התקרב אליי,הוא נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים ואז הרפה.
"מצטער" אמר בשקט
"זה בסדר" אמרתי בחיוך קל,הוא הביא לי חיבוק ונעלם לביתו.הרגשתי איך פרפרים מתרוצצים בבטן,הוא עשה אותי הכי שמחה שיש,הרגשתי שאיך לאט לאט הסמוק שבלחיים שלי מתחיל להיות אדום מרגע לרגע.שמתי את ידי הימנית על הלחי וישר נכנסתי לביתי.
"שלווום" אמרתי
"אוקי,נמקי,הסבירי ופרטי" אמר ליאור
"מה?"שאלתי לא מבינה
"נוו אני מכיר אותך" אמר והרים אותי על שולחן השיש
"תעזוב אותי" התלוננתי
"עוזב עוזב" אמר והשאיר אותי על שולחן השיש…הענק!
"תודה באמת"אמרתי כשירדתי
"אין בעד מה"אמר,עליתי לחדר והחזרתי את כל השקיות
"אוחח" אמרתי כשנפל עליי קרטון,כמה דברים נפלו ממנו אז החזרתי..ואז אני רואה את הדברים הישנים שלי. ברבי קטנה ובולנדינית,בובה יפיפיה, ויומן..קיבלתי את היומן הזה לפני 4 שנים,פתחתי את היומן עם המפתח הקטן שמצאתי וראיתי כל מיני דברים שכתבתי זה כל כך יפה.
"….ואז סיפרתי לאבא שמה שאני רוצה להיות כשהיה גדולה..זה להיות רופא ולמצוא תרופה לסרטן.." זה היה מרגש כל כך.
סגרתי את היומן והכנסתי אותו לקרטון,חיפשתי מקום טוב יותר יותר לקופסא אז החלטתי לשים אותה בארון למטה.ניגשתי אל המיטה והתקופפתי,משכתי מישם תיבה די גדולה מעץ,פתחתי את התיבה מעץ ולקחתי את השרשרת של סבתא,הפעם האחרונה ששמתי אותה..נשאבתי למראה..גיליתי רבע ממה שיכול לקרות למרות שזה לא היה מדוייק אבל…
לקחתי את השרשרת והסתכלתי עלייה,שרשרת זהובה עם לב קטנטן באמצע שחרוט עליו 'רינה' על שם סבתי. פעם מזמן,סבא שלי היה צורב שרשרות וצמידים מזהב ואת זה הוא הביא לסבתא שלי,וסבתא שלי נתנה לאמא שלי ואמא שלי נתנה לי..דורות!
עשיתי גולגול בשיער ושמתי את השרשרת בעדינות על צוורי ואז..