איך לא ידעתי ?! – פרק 32

פרק 32:

״ מחזיק מעמד ?״
הוא קירב אותי אליו ולחש לי
״ לא ״ תפס בפניי ונישק אותי בתשוקה.
התנשקנו בערך איזה עשר דקות ואז …
אחים שלי אדם ומאור נכנסו בשמחה מאושרים לחדר ואז הם התחילו להיבהל ולהתעצבן עליי -,-
״ ואו וואוו וואוו ! ליאן מה את עושה ?!תרדי מאושר מיד !״ שמעתי את מאור צועק אליי.
״לא רוצה ! הוא חבר שלי ואני יעשה מה שבא לי גם עם זה לאנוס אותו ! עכשיו לפני שאני יתעצבן תצאו !״ איימתי עליהם
״ ליאן אל תעצבני אותי תרדי ממנו עכשיו״ אדם הפעם צעק.
לא התייחסתי עליהם ונישקתי בפראות את אושר.
״ מה קורה פה?…״ שמעתי את יואב שואל ואז גם הוא צעק ״ ליאן מה נראלך שאת עושה ?! תרדי מאושר !״
אבל אני המשכתי לא להתייחס ולנשק את אושר בפראות.
והוא ניסה להתנגד אבל היה לי חשק לעצבן את אחים שלי.
׳ מה נראה להם שככה הם נכנסים ומנסים לאמר לי מה לעשות?! הם יכולים לקפוץ לי !׳
״ ליאן !״ שמעתי את אבא שלי צעוק ותומר ברקע התנתקתי מאושר
והסתכלתי עליהם במבט עצבני.
״ לכם …״ אמרתי בקול חזק ועבה והצבעתי עליהם
״ אין בכלל זכות דיבור לבוא ולאמר לי מה לעשות !
הינה אושר משהו שרצית לדבר כל הזמן הזה.
מה נראה לכם שכל החיים שלי אתם מסתירים ממני את זה שאתם בעולם התחתון. חוטפים אותי לפאקינג יומיים רוצים להרוג אותי בשביל נקמה.
נקמה על מה ?! על משהו שאתם עשיתם!
אני בורחת שני בחורים ערסים מפיונרים בני עשרים ומשהו ממשפחת אנג׳ל והם רודפים אחריי ,
אחר כך אתם מרביצים להם עד שהם כמעט ואני מדגישה כמעט! גוססים למוות ואתם שולפים אקדחים מהמכנסיים כאילו זה ברגיל בנורמה שלכם בשגרה להסתובב איתם כל היום ,
אני צורחת עליכם שתורידו את האקדחים אבל אתם כל כך עקשנים וצורחים עליי שאני יעוף משמה עד שלא איימתי שאני יורה בעצמי אתם לא הייתם מוכנים לעזוב ואז אני נכנסת לתוך בועה ויש לי קול בראש שאומר לי לירות בעצמי ובלי שליטה אני טוענת את האקדח ורוצה לירות בעצמי ואז מגיע אושר ומשכנע אותי לא להתאבד ,
אני יוצאת מהבועה ורואה שמתנאל שולף אקדח ומכוון אליי ואני בלי לחשוב פעמיים אני מרימה את האקדח מהרצפה ואני פאקינג יורה בו ברגל ואז אסי הזה תופס את האקדח שלו אני רוצה לברוח
אבל לא !
דווקא הכדור צריך להיכנס לי לגוף. !
אני מגיעה לבית חולים עוברת ניתוח ואז אני גוססת למוות שעורב לי כל פעם מחדש מעבר לפינה !
מחשמלים אותי כדי שאני יתעורר ואני איכשהו מצליחה לקום לתחיה וזה נחשב נס ! שבכלל התעוררתי !
ועד שיש לי כמה דקות מחורבנות של מאושרת ורגועות עם אושר אתם באים ומבקשים ממני להפסיק שבעצם אתם גרמתם לכל מה שקרה לי בין עם תרצו או לא !
ואני יודעת שאתם מצטערים אבל אתם צריכים להבין שכמה שאני אוהבת אותכם ואני אוהבת אותכם המון !
אני שונאת אותכם שנכנסתם לעולם הזה גם את אושר. מילא אבא שנמצא כבר שנים בעסק המזדיין הזה ! אבל אתם ?!
על זה אני עצבנית עליכם !
עכשיו אין לכם בכלל זכות דיבור לצוות עליי מה לעשות !״
נאמתי להם בצעקות והדמעות ירדו בלי שליטה מעיניי.
הרגשתי איך הוצאתי את כל מה שישב לי על הלב כל הזמן הזה.
הסתכלתי על אחים שלי והיה על פניהם מבט מצטער עצוב מאוכזב וכואב ….
ולאבא… לאבא היה את המבט הכי כואב
המבט המאוכזב ביחד עם אטימות וקור לחלוטין.
׳ מה לעזעזאל עשיתי ?!׳
איכשהו עם כל הכאבים קמתי מהמיטה והתחלתי לרוץ.
יצאתי החוצה לחצר של הבית חולים ואני לא יודעת איך הגעתי לזה בכלל.
בלי לחשוב הלכתי ורציתי לבקש מאיזה בחור בערך בגיל שלי שישב ועישן שם בחוץ סיגריה.
״ סליחה ?״ שאלתי את אותו בחור
הוא הרים את מבטו אליי וחייך
״ כן ?״ הוא החזיר לי בשאלה
׳ פאק הוא חתיך !׳
״ יש מצב אתה מביא לי סיגריה ?״ שאלתי אותו בחיוך
הוא הנהן ושלף סיגריה מתוך הקופסא והגיש לי.
הנחתי אותה בפה והוא הביא לי מצית , הדלקתי את הסיגריה ולמרבה הפלא בשאיפה הראשונה לא השתעלתי.
״ זו לא פעם ראשונה שאת מעשנת ?״ הוא שאל ולקח שחטה מהסיגריה שלו.
״ לא .. זו פעם ראשונה ״ אמרתי והתיישבתי בכיסא ממולו.
הוא היה קצת מופתע ואני חייכתי אליו.
״ אז איך את לא משתעלת?״ הוא שאל
״ לא יודעת … כנראה זה שאני כל החיים שלי מעשנים לידי התרגלתי ״ עניתי ולקחתי עוד שחטה מהסיגריה שלי.
׳ אני לא מאמינה עליי שאני מעשנת. אבל זה מרגיע …׳
הוא גיחך וחייך אליי
״ איך קוראים לך אני אדיר ״ הוא שאל והציג את עצמו בחיוך נעים.
״ ליאן ״ אמרתי וחייכתי אליו.
התחלנו לדבר ומסתבר שהוא לומד בבית ספר שלי והוא עם תומר בשכבה.
׳ הוא ממש חמוד … אני צריכה עכשיו עם מישהו לדבר והוא עוזר לי להסיח את דעתי ממה שיש וממה שהולך אז למה לא?׳ חשבתי לעצמי
לפתע שעתי קול קורא בשמו של אדיר.
״ אדיר !! אחי מהקור…. ליאן!״ הוא צעק
׳ פאק ! זה לא קורה לי ! ׳
זה היה ……