איך ממשיכים הלאה ? פרק 23

לפני הפרק רציתי לומר לכן תודה .
תודה תודה תודה על התגובות של הפרק הקודם זה ממש שימח אותי ונתן לי רצון לכתוב את הפרק ולהעלות אותו מהר .
אני לא אחפור אז … תהנו

– נקודת המבט של עמית –

" אני אוהב אותך עמית " אלירן לחש לי בקול מגרה , נישקתי אותו נשיקה וסוערת ומפה ולשם הגענו למיטה , עושים דברים אסורים .

————————————-

אני מתקדמת אל הבמה הקטנה בה בחיר ליבי מחכה לי , הוא בחליפה שמבליטה את כל הטוב שבו ואני בשמלה לבנה מעוטרת ומנופחת ,איפור ותסרוקת שאני בחרתי במיוחד ליום הכי חשוב בחיי כמו שתמיד חלמתי . באותו רגע הרגשתי שלמה עם המראה שלי והרגשתי מושלמת .
דמעה של אושר נופלת מעיניי ואני רועדת מהתרגשות , מלאה בחשש וביטחון בו זמנית מהרגע הזה , הרגע בו אני אתמסר לאהובי ואשבע לו אמונים לכל החיים .
אני מאוהבת , אני גאה ופוחדת , אני רוצה להגיע לרגע הזה כבר ואני רוצה לברוח , אני מבולבלת והחלטית במקביל . אני מסתכלת על אבא שלי שמסתכל עליי גאה ליד אמי לבוש בשמלת מלמלה יפה .
כולם מסתכלים עליי , נועה ותמיר , אביאל וירין שדמעות אושר בעינייהם .
ניר הקטן לבוש בחליפה תכולה קטנטנה מחייך חיוך טהור של ילד ואני מחייכת ובוכה מאושר ולחץ .
אני הולכת באיטיות , פוחדת אבל יודעת שזה רק מהלחץ , כמה מפחיד זה לראות את החלום של חיי מתגשם .
אין דבר שעומד בנינו חוץ מכמה מטרים של שטיח לבן ששרוע על הריצפה של האולם .
מגיעה אל הבמה , מביטה בו והוא בי .
אנחנו מתחתנים סוף סוף , חלומי מתגשם , ואף אחד לא יהרוס לנו .
הוא מביט בי , הוא כל כך חתיך ומושך , מבטו מוחק את דאגותיי , אני אוהבת אותו .
הרב מצהיר עליינו כבעל ואישה .
אני מחייכת ובוכה בו זמנית , פולטת אנחת רווחה וצחוק קטן ושומעת את הרב אומר שהחתן יכול לנשק את הכלה .
אנחנו מתקרבים אחד לשנייה , ורואי מנשק אותי וסוף סוף אנחנו ביחד .
אני שלו .

———————————–
התעוררתי בסערה מהחלום הזה .
הבטתי במהירות בגבר שיושן לידי , הסתכלתי על פניו ומצמצתי מספר פעמים כדי לוודא שזה אלירן .
מה עובר עליי ?!
הלכתי למקלחת ושטפתי את פניי .
מה לעזאזל קרה ?? חלמתי על החתונה שלי , הרגשתי כאילו זה קרה באמת !
אבל התחתנתי עם רואי . למה אני לא מרגישה שזה היה לא נכון ?! הבטתי במראה ושנאתי את מה שאני רואה . למה אני רוצה שהחלום הזה התגשם ?! מה יש לי ?!
הדמעות החלו לרדת , הראש אצל אלירן אבל הלב ?
כל התקופה הזאת , מאז שהכרתי את אלירן ועד החטיפה עברו לי מול העיניים וגרמו לי להרגיש רע .
ואז .. כל התקופה עם רואי עברו לי מול העיניים הרגשתי .. שונה .
די זה לא קורה לי עכשיו ! אני אמורה להיות עם אלירן , אני אוהבת את אלירן ואני רוצה אך ורק אותו מובן עמית ?
קיבינימט למה הכל חייב להיות מסובך כלכך ?!

" בוקר טוב " קולו של אלירן העיר אותי , פקחתי את עיניי שצרבו מהדמעות מאתמול בלילה " בוקר " אמרתי בקול צרוד " למה ישנת בספה ? " הוא שאל במבט מבולבל .
האמת ? חלמתי חלום שבו התחתנתי , אבל לא איתך כמו שאמור להיות אלא עם הגבר שתמך בי כשלא היית איתי וזה שהעפת לו בוקס כשהוא הגן עליי וגם ההוא שהשלמת איתו רק לפני כמה ימים . אווף עמית ןלמה את כל כך מתוסבכת ! " קמתי באמצע הלילה לשתות מים וכנראה נרדמתי פה " שיקרתי לו והו חייך את החיוך המושלם שלו שכל כך לא מגיע לי " בואי נאכל ארוחת בוקר בחוץ " הוא הציע וחייכתי אליו " סבבה " עניתי וקמתי להתארגן , בסדר יכול להיות שזאת סתם תקופה כזאת , לא להילחץ זה יעבור לי .
שנינו התארגנו ויצאנו לבחוץ , אלירן הסיע אותנו אל הקפה קפה הכי קרוב .
כשהוא החנה את האוטו הוא יצא לפניי , יצאתי מיד אחריו ורצתי אליו " אתה יודע משהו ? " שאלתי בחיוך " מה ? " הוא התקרב אליי וחייך גם " אני אוהבת אותך " נישקתי אותו על השפתיים , מנסה לשכנע את עצמי שככה הכי טוב לי .
נכנסנו אל המסעדה " הנה הם שם " אלירן שם את ידו על גבי התחתון והלכנו אל שולחן .
כשהתקרבנו לשולחן ראיתי שאריאל יושבת בו ….. ורואי .
לא כאילו העולם לא יכול להתאכזר אליי עוד יותר ?! כאילו מה כבר עשיתי רע בחיים שלי ?
" מה אתם עושים פה ? " נפלטה לי השאלה " הזמנתי אותם " אלירן הודה בחיוך " אה " ניסיתי להראות שמחה והתיישבתי בכיסא שמול אריאל , מנסה לא להסתכל על רואי.שדווקא היום החליט להתלבש כל כך יפה … קיבינימט איתי .
" טוב אני רואה שהמלצריות לא מתכונות לבוא אליינו אז הלכתי לקרוא להן " אלירן אמר והלך .
אל תלך אל תלך אל תשאיר אותי עם הפלא האלוהי הזה פה לבד !
לא הצלחתי להתאפק והבטתי בו , החולצה המכופתרת שהוא לבש החמיאה לשרירים שלו והעובדה שהוא פתח איזה ארבע כפתורים רק גרם לי לרצות אותו יותר .
" עמית ? " אריאל העירה אותי " אה ? " פלטתי ובאי רצון מוחלט וקושי רב הזזתי את מבטי אלייה " על מה את חולמת ? "היא שאלה וניערתי את ראשי מהמחשבות " מה ? "שאלתי שוב " בואי איתי לשירותים שנייה אני צריכה ממך עזרה " אריאל ביקשה והנהנתי באיטיות ובחוסר חשק להתרחק מרואי " מה תשאירו אותי פה לבד ? " הוא שאל " עוד מעט אלירן יחזור " אריאל אמרה בחיוך של ' פתרתי את הבעיה ' וצחקתי " נו מה יש לכן כבר לעשות בשירותים ? שתיכן נראות פצצה אין לכן את התירוץ של נמרח לי האיפור " הוא אמר בחיוך מתחכם וגרם לי לחייך ובהות בו .
אריאל קלטה את זה וניערה אותי " אני במחזור " היא השתיקה אותו ומשכה אותי במהירות אל השירותים .
" מה – עובר – עלייך ? " היא שאלה בהדגשת כל חלק בשאלה " מה ? "ניסיתי להתחמק " מיתי , אני לא מכירה אותך מאתמול ואני לא בת חמש , תפסיקי לשקר ותספרי לי מה יש לך " היא אמרה וניצחה אותי .
" אני .. " אמרתי במלמול של פחד והשפלתי את ראשי " את מאוהבת עמית , זה מה שאת " היא העמידה את האמת מול הפנים שלי " מאוהבת בגבר הלא נכון "