משתמשת
מקווה שתאהבו , אשמח לתגובות :)

איך ממשיכים הלאה ? פרק 8

משתמשת 17/10/2015 1225 צפיות 4 תגובות
מקווה שתאהבו , אשמח לתגובות :)

תודה על התגובות בכל פרק !
זה נותן חשק להמשיך ומעלה לי את המצב רוח !!
אוהבת המוןן ומקווה שתהנו מהפרק

~ נקודת המבט של אלירן ~

מי אני ? מה קרה לה ?
" את .. את לא זוכרת ? " מילמלתי ועוד דמעה זלגה מעיניי " עמית תתרחקי ממנו " הבחור ממקודם משך אותה אליו " את לא זוכרת ?! זה אני עמית ! זה אני " צעקתי וירין רצה אליי " מצטערת , אני לא מכירה אותך " היא הוסיפה , כמה זמן חלמתי לשמוע את הקול שלה שוב , לא דמיינתי שזה מה שהיא תגיד לי אחרי כלכך הרבה זמן " עמית , את לא זוכרת אותנו ? " ירין פרצה בבכי " אני אמורה לזכור ? " היא שאלה בפנים מבולבלות " אחי תשחרר כנראה לא היית חשוב מספיק כדי שהיא תיזכור " הבחור האידיוט התקרב אליי ונתתי לו בוקס לפרצוף " לא מספיק חשוב ?! חתיכת אידיוט למה מי אתה בכלל שתגיד את זה ?! " צעקתי ובעטתי בו שוב ושוב ועמית התחילה לבכות " תעזוב אותו ! " היא צעקה עליי והתרחקתי " אתם ביחד ? " שאלתי " מי אתה בכלל ?! עזוב אותי בשקט ! " היא צעקה והתכופפה לאידיוט ההוא . ירין בכתה " את מתת ! מה קורה פה ?! תסבירי לי עמית בבקשה " ביקשתי והיא בכתה " אני לא מכירה אותך ואני לא מכירה אותך , תעזבו אותי בשקט ! " היא צעקה והפנתה אצבע מאשימה אליי ואל ירין . הלכתי אחורה וחזרתי לאביאל , ירין עשתה כמוני .
חזרנו ביחד למלון , המומים . כשהגענו ירין ישבה על הריצפה כשרגלייה מכופפות ובכתה .
אביאל ישב על המיטה כשפניו קרובות בתוך כפות ידיו ואני בעטתי בדברים עד שהכעס נגמר והעצב תקף אותי . אני לא מבין ! היא חיה ? איך ? מה קורה פה ?!
יצאתי להתאוורר ברחבה שליד הבריכה , הוצאתי סיגריה , הדלקתי אותה ותחבתי אותה בפה שלי .
" אתה תמיד יוצא בשעות כאלה להסתובב ? " הקול של אריאל נשמע מאחורי " עזבי אותי באמא שלך אין לי כוח לאף אחד " אמרתי בקול קר " מה עובר עלייך ? " היא שאלה ושמה את ידה על הכתף שלי " את לא תאמיני " גיחכתי בציניות ושאפתי מהסיגריה " נסה אותי " היא אמרה ודמעה זלגה מעינייה , למה היא בוכה ? מה נסגר עם העולם בזמן האחרון ?! " לפני חמש שנים , הייתה לי חברה , אהבתי אותה יותר מהחיים שלי , הכל היה מושלם . יום אחד אבא שלה , שבגד באמא שלה אמר שאני והיא אחים . היינו הרוסים ולא התקרבנו אחד לשני , אבל הייתי בטוח בזה שאנחנו לא אחים . ביום הולדת 17 שלה ניסיתי לקחת אותה לבדיקה כדי להראות לה שאני צודק . באותו יום היא נדרסה אל מול עיניי . לפני שעה בערך , ראיתי אותה במועדון ההוא " אמרתי והיא הביטה בי במבט חסר אונים " ואם זאת לא הייתה היא ? " היא שאלה ודמעות זלגו מעינייה " זאת הייתה היא " אמרתי ודרכתי על הסיגריה . הסתובבתי והלכתי משם לכיוון החדר .

~ נקודת המבט של אריאל ~

" שמעת ? " שאלתי ושמעתי אותה בוכה מהצד השני של השיחה " אני לא יכולה יותר אריאל , אני לא יכולה " היא בכתה ובכיתי איתה .


תגובות (4)

אהבתי את הפרק, הוא מאוד מעניין והרגשות מתוארים היטב.
מחכה להמשך :)

17/10/2015 16:02

רצינית עמית זוכרת , תקשיבי לי טוב את מעלה עכשיו עוד פרק כי אני במתח שיא תחזירי אותה אל אלירן , ירן ואביאל עם לא אני ישתגע וזה לא טוב אני מכורה לעמית ממש תמשיכי ותחזירי אותה מחכה לפרק הבאה.
נ.ב
תמשיכייי אוהבת

17/10/2015 16:35

אני לא מאמינה שהיא זוכרת!! אני לא מאמינה שהיא עשתה את זה לאמא שלה!
אני אבין לאלירן אבל למשפחה שלה!!!
את חייבת להמשיך!!

17/10/2015 21:53

אהבתי ! תמשיכייי

18/10/2015 19:55
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך