"אין טיפשות בגן עדן"-פרק 4

23/04/2015 672 צפיות אין תגובות

"אין טיפשות בגן עדן" – פרק 4:
כולם אומרים שתיכון משנה הכול, אבל אני יודעת ששום דבר לא ישנה את זה .. אנחנו זה לנצח.
……………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………
אחרי 6 שעות שנשרפתי בים, רציתי רק להתקלח ולישון .. היה כל כך כיף, רק עכשיו הבנתי עד כמה כולם היו חסרים לי,
ולמרות שעדיין כואב לי על מה שטל עשה .. אני מצליחה לחייך בזכות החברים המדהימים שלי. לילי הביאה את תום, המוכר החתיך מהקניון
כמובן שכולם ירו לעברו חצים בלי הפסקה ולי לא יכלה להרגיש יותר מובכת מזה .. בעיה שלה היא יודעת שכל פעם שיש מישהו חדש אנחנו בוחנים אותו ב 20 עיניים
כי אנחנו שומרים על כל ואחד מאיתנו, במיוחד אחרי מה שקרה עם טל .. אני מקווה שתום הזה ימשיך להיות איתה בקשר אחרי היום הזה .. רואים שהוא באמת מוצא חן בעיניה.
"היי אימא, בי אימא" סוף סוף הגעתי הביתה. "הפ הפ הפ , בואי לפה מיד". ""מה עכשיו?"אמרתי בלי חשק."זה שוויתרתי לך בשבוע וחצי האחרון לא אומר שאת מפסיקה לעזור בניקיונות של הבית,
קחי את הסמרטוט ותתחילי לנקות" "אימא את רצינית? הייתי 6 שעות בים, המיטה צורחת את השם שלי" אמרתי בעצבים
"כן? וזה אמור לעניין אותי כי .. ?" "נו אימא ששיר תנקה" אמרתי והסתכלתי על שיר שהייתה עסוקה בפלאפון שלה, עצלנית הזאת. שיר הייתה בת 18 גדולה ממני בשנתיים, היא סיימה יב' וחיכתה לגיוס שלה
שאמור להיות בחודש ה 10, תאמינו לי שאני חיכיתי לו יותר ממנה.
"אה,מתוקה .. אל תפני אליי בכלל, אני זאת שניקיתי כל השבוע וחצי הזה שחשבת שסוף העולם הגיע והחלטת להסתגר בחדר שלך.. חוץ מזה אני רואה שאת כבר לא שבורת אהבה"
"אממ .. שיר , תירגעי ומיד אני בטוחה שתמי צריכה עזרה וחבל שהיא תקבל את העזרה הזאת ממך".
"מה אמרתי?" שיר אמרה ונעלמה לה מהמטבח.
ניקיתי את המטבח כמו שגבר מנקה, מנקה רק מה שרואים.. מכניסה את הלכלוכים מתחת למקרר , שטפתי כלים במהירות למרות שאני בטוחה שאימא שלי לא הייתה קוראת לזה "שטיפה"
וברחתי להתקלח ולישון.

הסתכלתי על השעון 16:00 ,עוד כמה שעות המסיבה.. כבר היה יום שלישי. ישנתי עד עכשיו? מה קרה לי .. היו לי 17 שיחות שלא נענו, והודעה מלי .. חזרתי רק ללי,
""איפה היית משוגעת" היא צעקה
"גם אני אוהבת אותך, התעוררתי עכשיו" אמרתי בקול צרוד
"חשבתי חזרת להיות מדוכאת הלחצת אותי".
"אל תדאגי, שאת פה אי אפשר להיות מדוכאת .. עכשיו מה קרה לך , את נשמעת קצת מבואסת"
"זה תום .. חשבתי שהוא לא יתייחס לכל מה שאמרתם לו בחוף ויתייחס לפגישה הראשונה שהלכה מצוין, אבל טעיתי .. "
"אל תתבאסי, אם הוא לא מתקשר בגלל מה שקרה בחוף הוא אפס .. וגם עדיף שהוא יכיר אותנו על ההתחלה ולא בהמשך.." ניסיתי להרגיע אותה ..
"לא פשוט, באמת חשבתי שהוא יכל להיות החבר הראשון שלי סוף סוף"
"לילי, את חייבת להפסיק לחשוב שכל אחד יהיה החבר הראשון שלך .. רק הכרתם אולי בכלל הוא לא כלכך טוב כמו שהוא נראה בחוץ"
"אולי את צודקת"
"ניסית להתקשר אליו?"
"לא!"
"מה? אז למה את ישר קופצת למסקנות .. אני מתקלחת ובאה ונתקשר אליו ביחד" אמרתי לה. למרות שאני כבר לא מאמינה ששווה להתקשר לגברים בימינו
"טוב יפה שלי אני אחכה לך"
התארגנתי .. ויצאתי אליה…
"טוב זהו, היום במסיבה תכירי מישהו חדש" היא לא צריכה אותו.. חשבתי לעצמי
"אולי ננסה להתקשר שוב? אולי הוא לא שמע את השיחה, או שהוא במקלחת .. " לילי ניסתה לעודד את עצמה.
"אולי הוא הכיר מישהי חדשה בקניון, וזה זרם ביניהם" אני יודעת, אני קצת אכזרית.
"תמר, זה שלך שברו את הלב זה לא אומר שזה חייב לקרות גם לי" צעקה. הרגשתי כאילו הלב שלי מתכווץ שוב, "יאו אני מצטערת, לא הייתי צריכה להגיד את זה"
שקט שרר בינינו כמה דקות … "נו את יודעת שלא התכוונתי תמי, סליחה" אמרה בקול מתכוון.
"זה בסדר, גם אני לא הייתי צריכה להגיד מה שאמרתי יכול להיות שאני באמת מפחדת שיקרה לך מה שקרה לי, אני איבדתי את האמון בבנים אבל אני לא חייבת להשפיע עלייך להרגיש כמוני".
"די בואי נשכח מהשיחה הזאת, כבר 8 ואנחנו צריכות להתחיל להתארגן למסיבה"
"טוב אני הולכת להתארגן, תבואי אליי שתסיימי .. "
היתרון בחברות עם לילי זה שהיא גרה 2 בניינים ממני. המשכתי לחשוב על המשפט שלילי אמרה, אולי בכלזאת לא כדאי שאני אלך למסיבה
אני בכלל לא מוכנה לראות את טל .. אני מפחדת לבכות מולו,כל כך לא מגיע לו לראות אותי בוכה. אולי עדיף שאני אשאר בבית אין לי מה לחפש שם.
"אני כל כך שמח שאת באה היום, חולה עלייך תומתום" פתאום קיבלתי הודעה משון .. אני לא יכולה לאכזב אותו
אני אתארגן ואשים עליי את החיוך הכי מזוייף שלי ואלך למסיבה המסריחה הזאת.
דפקתי בדלת, אימא שלי פתחה לי "בואי איתי למטבח תמי" אמרה בהתלהבות. התפללתי שאין לה עוד מטלות להטיל עליי כי אני לא אעמוד בזה. "תכירי זה מתן, האחיין של דוד" אימא שלי אמרה בהתלהבות.
לא התייחסתי למה שאמרה וניגשתי ישר למקרר, אפילו לא הסתובבתי לראות במי מדובר. "תמי, לאן נעלמו הנימוסים שלך" אמרה "אימא,אף פעם לא היו לי" אמרתי וחיקיתי את הקול שלה.
"תמי אל תתחילי" "זה בסדר מרי" אמר המתן הזה .. "היי אני מתן, נעים להכיר" הושיט את היד.
"אני עדיין לא יודעת אם נעים לי" אמרתי בלי להושיט יד בחזרה והפעם הסתכלתי עליו, דוקא נראה לא רע. איך זה הגיוני שיש לו קשר לדוד הראש ביצה הזה?
"לפחות תהיי מקורית עם התשובות שלך" אמר בעצבים והחזיר אליו את היד .. מה הוא בכלל מגיב לי חשבתי לעצמי בזמן שהלכתי להתקלח "תחלמי לקבל כסף השבוע" אימא צעקה לי,
היא שונאת שאני מתנהגת ככה ליד אורחים. "אל תדאגי ישלי" צעקתי בחזרה והתחלתי להתארגן
00000


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך