"אין לי את האומץ להגיד לך כמה שאני אוהב אותך" – פרק 8

נ.מ של נועם
קמתי וראיתי את עצמי מחובקת בין ידיו של אושר.
זזתי ממנו בעדינות והלכתי לכיוון השירותים והמקלחת שבחדרי.
עשיתי את צרכיי וחזרתי לשכב בממיטתי ליד אושר.
עשיתי לו צורות על הלחיים, הלחיים עם הזיפים האלה שלו.
"מממ.." הוא קם והתמתח.
"בוקר טוב" הוא מלמל.
"בוקר טוב אני יורדת להכין שוקו רוצה?" שאלתי.
"תכיני לי קפה שחור בלי סוכר" הוא ביקש.
"טוב" אמרתי.
"תודה כפרה" הוא אמר והלך לכיוון השירותים.
ירדתי למטה והכנתי בשבילי שוקו ובשבילו קפה.
אחרי דקות אחדות גם הוא ירד ולקח את הקפה שלו.
"תודה יפה שלי" הוא אמר ונשק לראשי.
"בבקשה" אמרתי בחיוך קטנטן.
סיימנו לשתות ועלינו להתארגן.
החלטנו שאנחנו מבריזים כדי ללכת לאושר.
התארגנתי לבשתי שורט תכלת בהיר חולצת בטן שהיא גופייה בצבע סגול וכתוביות 'like your life' בשחור ונעלי ואנס שחורות.
עשיתי בייביליס והתאפרתי עדין עם אודם ורוד יחסית חזק.
גם אושר הספיק להתארגן הוא לבש גופייה שחורה נופלת כזאת וג'ינס תכלת ארוך.
נעלי בובה של בנים בצבע שחור עגיל שחור בגבה ועגיל סגול בלשון.
יצאנו והגענו לבית של אושר.
אותו הבית.
התגעגעתי לבית הזה.
אבל גם חששתי שהוא לא יזהה אותי.
גולן יחשוב שאני אחת הזונות של אושר.
"הכל יהיה בסדר" אושר אמר לי.
הנהנתי נוקשות.
נכנסנו הביתה.
"אבא?" הוא צעק לחלל הבית.
"במטבח" גולן צעק.
"בואי" אושר אמר והלכנו למטבח.
"שלום אבא" אושר אמר לו.
"שלו…ם מי זאת?" שאל כשראה אותי.
"זאת… נועם" אושר אמר.
"נועם!" הוא אמר בחיוך וחיבק אותי.
חיבקתי אותו גם.
אנחנו ממש קשורים.
"הרבה זמן לא היית פה" גולן אמר.
"נכון.." אמרתי חלושות.
"נועם?" שמעתי קול חמוד מאחורי.
שי..
התנתקתי מהחיבוק של גולן והתקדמתי אליה.
אל שי אחותו הקטנה של אושר.
היא בת 10 בערך.
"נועם" קפצה עליי בחיבוק.
בואנה היא בגובה שלי הגבוהה הזאת.
"מה זה הגובה הזה?" שאלתי אותה.
"את בגובה שלי" הוספתי בצחקוק.
וכולנו צחקנו.
"גם אמא שלי גבוהה אצלנו כולם גבוהים" היא אמרה וצדקה.
חייכתי.
התגעגעתי אליהם.
"השתנת נועם" שי אמרה.
"העיניים שלך יפות ממש" הוסיפה.
"תודה" אמרתי בביישנות.
"אז מה את ואושר ביחד?" היא שאלה.
"מה? לא!" אני ואושר אמרנו ביחד.
גולן ושי צחקו.
"התגעגעתי אליכם" אמרתי בביישנות.
"גם אנחנו אלייך" גולן אמר וכולנו התחבקנו, גם אושר.
שליטף לי את היד.
חייכתי.
באמת התגעגעתי אליהם.