אח שלה פרק א

"יכולות לעבור שנתיים עד שתביני שמי שאת מאוהבת בו הוא שקרן. ויכול לעבור חודש, עד שתביני שהאנשים היקרים לך והטובים ביותר, נמצאים מתחת לאף שלך".
הוא הסתכל עליה במין מבט כזה, שאומר 'וואו, מאיפה הבאת את המשפט הזה..? אני לא נראית כל כל חכמה..'
היא השפילה את עיניה.
החושך היה כבד והחום העיק על שניהם. הוא כחכח בגרונו.
"מה הוא רצה ממך, בשיחה?" הוא שאל אותה, משתדל להביט בעיניה למרות החשיכה.
"סתם. הרי שמעת את השיחה לא? קרעתי את הקשר ביננו סופית." היא אמרה. קולה רעד כאילו מאיים להתפרץ עוד רגע בדמעות.
"הממ…" הוא המהם לעצמו. כאילו מעכל מה שאמרה הרגע.
"השנה הזו. היא השנה הגרועה ביותר שלי. מבחינת בנים, חברות, משפחה…" היא אמרה "הוא היה לידי ברגעים שלא היה אף אחד. הוא היה שם כדי לחבק ולהרגיע. הוא פשוט היה שם.."
הוא חייך.
"מה?" היא שאלה- תקפה אותו.
"אני פה עכשיו." הוא חייב שוב.
"חח כן ברור.." היא גיחכה והסיטה את עיניה רחוק.
'למה לא?" הוא שאל.
"גיא, אתה התאום של החברה הכי טובה שלי. זה לא קורה" היא אמרה.
"נו.. ועכשיו את אצלנו בבית ומוריה ישנה. אז עכשיו אני פה, מקשיב לך. מחבק אותך ברגעים שאין אף אחד."
"אתה מסתלבט עליי?" היא שאלה.
"לא." הוא אמר, מוריד את ראשו, מביט בעיניה, מלטף את פניה. "ממש לא."
הוא התכופף כדי לנשק אותה.
"גיא…" היא אמרה, מטה את פניה הצידה.
"אל תתנגדי לזה, רותם. הרי שנינו יודעים שאנחנו מתאימים מהיום הראשון שהכרנו"
"גאי מספיק…" היא אמרה. "אתה נפרדת ממישהי כרגע; אני נפרדתי ממשהו כרגע. הרי אנחנו נהיה ריבאונד אחד של השני. זה לא אמור להיות ככה."
"בבקשה רותם. אני מת לנשק אותך מהיום שהכרנו."
" לילה טוב, גיא." היא אמרה.
"היי.. מה אתם עושים פה?" שמעה קול מאחוריה.
"סתם, מוריה, בואי נלך לחדר שלך לישון. בדיוק סיימתי את השיחה עם חבר שלי לשעבר"
"לשעבר? את ויונתן נפרדתם? " התפלאה מוריה.
"כן בואי. אני אספר לך בחדר."
מוריה התקדמה הלאה.
רותם הסתובבה, הביטה בו. הוא סובב את פניו ממנה; כאילו מנסה להסתיר את דימעותיו, את אכזבתו.