אין שם-פרק שני

בזמן שהלכתי לבית הספר ראיתי איזה נער שמדבר עם איזשהו איש חשוד,
התחלתי ללכת קצת יותר לאט כדי לנסות להבין על מה הם מדברים…
ראיתי את הנער מושיט לאותו האיש החשוד מעטפה קטנה אבל מלאה,
האיש התחיל ללכת כאילו כלום לא קרה,ואילו הנער הסתובב על מנת לראות אם מישהו ראה אותם.
ואני,שעדיין נועצת מבט ואפילו לא שמתי לב שעצרתי באמצע במדרכה,פגשתי בעיניו האפורות ובמבטו המופתע,
״אהה,את ראי-״,הנער התחיל לדבר ואני ישר התחלתי לרוץ.
רצתי עד שהגעתי לאזור בית הספר.
׳התיק הזה כל כך כבד כשרצים איתו,אבל מעניין מה הנער ההוא נתן לאותו האיש,ואיך הם מכירים,אולי הוא בכלל עבריין?!,דקה,זה בכלל לא ענייני,אני צריכה להיזהר לא להכניס את עצמי לצרות!׳
נכנסתי לכיתה והתיישבתי בשולחן בשורה האחרונה ליד החלון,לבד,ולא אני לא מתבודדת זה פשוט שלא שמים לב אליי אז זאת לא אשמתי,כל לפחות אני חושבת…
לאחר כמה שניות שבהן בחנתי את הנוף מהחלון היה צלצול וכל ההמולה התיישבה והמורה נכנסה.
״ברוכים השבים,אני מקווה שנהניתם בחופש,אז כמו ששמתם לב יש לנו תלמיד חדש!״
מיד לאחר שהמורה אמרה זאת התחילו לחשושים של תהייה לגבי תלמיד חדש,
״לא ראינו תלמיד חדש!״,מישהו אמר וסוף סוף הפסיק את הלחשושים.
״מוזר,למה שייאחר ליום הראשון בבית הספר שלו?״
לאחר כמה שניות של שקט התחלנו לשמוע צעדים ממהרים מרחוק,מדי פעם הצעדים נעצרו ואז המשיכו וככל שעבר יותר זמן,כך הצעדים נשמעו חזקים יותר עד שהם עצרו לידינו.
דלת הכיתה נפתחה לאט לאט וכולם התחילו להתלחשש עוד פעם.
לא יכולתי לראות מי עמד בפתח הדלת אבל שמעתי מישהו מדבר,
״סליחה על האיחור המורה,אני התלמיד החדש״
״הנה אתה,רק עכשיו דיברנו עליך,תיכנס,יש מקום בסוף הכיתה ליד לורן״
׳לידי?׳
הסתכלתי על הנער בפתח הדלת והבנתי שזה הילד שברחתי ממנו