מה את שותקת תגידי משהו הקדמה
הקדמה!
נכנסתי בשערי בית הספר. צחקוקים נשמעו מכל עבר. כמה בנות נגעו לי בשיער בגועל והתלחששו על הבגדים שלי. שוב.
קוראים לי ליעד , בת 15 מהמרכז. השיער שלי בצבע שחור עורב, והעיינים שלי חומות בהירות, ישלי גבות דקות שחורות ושפתיים ורודות בהירות. צבע עור בהיר אבל לא חיוור מידי. אני לא יפה. כי אם הייתי יפה אולי היו לי חברים. מאז שאני זוכרת את עצמי אני שותקת. סובלת ושותקת. בהתחלה הייתי בוכה, אבל אז למדתי שאסור להראות חולשות אז אני פשוט סובלת ושותקת.
תגובות (11)
איזה מושלם! מאוד התחברתי לכתיבה שלך! מחכה להמשך:)
תתחילי ילדה יש לך כישרון
תודה אני ימשיך מחר❤️
נשמע טוב , תמשיכי ובהצלחה באתר♥
אשמח אם תקראי את הסיפור שלי :)
אוקי אז לפני שאת מפתחת פה קלישאה, אני כאן כדי להציל אותך!
(כי אני סופרגירל לול סתםXD)
הממ הקטע של המראה לא כזה משנה.
אז אל תהפכי את זה למשהו עיקרי (למרות שזה נראה שבערך תיארת 60% ממני לול XD)
אז הקטע של ההקדמה כזו אני אתן לך דוגמה לגבי איך שתיארת את הדמות בהקדמה והפכת את זה למשהו עיקרי:
"היי אני סיה ויש לי עינים כחולות ושיער חום"- את מי זה פאקניג מעניין?!
המראה של הדמות לא חשוב בכלל, אלא העלילה. וזה כלכך קיטשי שהופכים את המראה לעניין עיקרי בסיפור.
אהבתי את העניין שהיא חושבת שלא אוהבים אותה כי היא אולי לא יפה,- מחשבה מעניין ודפוקה שמתאימה בעיקר לבנות טיפשערה כמונו.
אבל בתור הקדמה זה היה מעניין יותר אם היא הייתה עושה עם עצמה סוג של מונולוג ומסתכלת אל עצמה במראה ומתארת עד כמה שהיא שונאת את המראה שלה וכמה היא סובלת (אם את רוצה לתאר אוןתה תוך כדי ולהגיד שהיא שונאת את השיער השחור המוזר הזה, ומה זה השפתיי-ברווז האלה, או משהו כזה)
בכל מקרה מאחלת לך סיפור טוב מעניין מותח
ומרגש.
אם לא הבנת משהו.. אני מוכנה להסביר שוב.
(יש לי ניסוח גרוע ומאוד קשה לי להסביר את מה שאני רוצה כי אני קצת עילגת : P)
למיכל, אני בן 9 אז מותר לי ליטעות נכון?
תודה רבה על הביקורת! את צודקת שמראה לא צריך לקחת חלק מרכזי בסיפור, אהבתי את הרעיון של המונולוג אולי אני אשתמש בו בסיפור הבא. אני אמשיך היום מקווה שתעקבו אחרי הסיפור.
נשמע לי סיפור מדהים אבל אני לא מסכימה עם מיכל על הקטע של המראה לדעתי תעשי מה שאת חושבת כי זה הסיפור שלך…
מחכה להמשך ♥
את לא חייבת להסכים, אבל בחיים שלך קראת ספר שבו הדמות הראשית מציגה את עצמה באופן כלכך ישיר לגבי המראה שלה?
"היי אני סיה ואני עם עיניים כחולות" ס.סלא מתארים את המראה של הדמות בדרך ישירה כלכך אלא משהו בסגנון הזה: .
הבית אצלנו היה מלא בתצלומים של אמא שלי. תצלומים ישנים.
היא הייתה אישה נאה, עם עיניים שקדיות בצבע חום – כמו שלי, ותווי פנים זוויתיים.
השיער שלה גלש לאורך הכתפיים באלגנטיות במעין סלסול קטן ונאה.
למרות שאת צבע השיער שלה ירשתי ממה, את סוג השיער ירשתי מאבא, מה שאמר שהשיער שלי היה מבולגן,
————
זאת דוגמה, וזה לקוח מהסיפור: לא כל הנוצץ זהב – פרק 1
בקיצור אם את רוצה לתאר מראה של דמיות, תתארי את זה באופן קצת פחות ישיר.
נ.ב- אני שמחה שאת יודעת לקבל ביקורת ^.^
נשמע ממש נחמד…מקווה שתמשיכי
ושיהיה בהצלחה:)
תודה רבה:) והמשכתי !