'אישה שלי אני מוכן לתת לך את כולי' פרק 1
"אישה שלי אני מוכן.." השעון מעורר החל להתנגן בקול בחדר,קמתי בעייפות מהמיטה
מתקדמת באיטיות למקלחת,עושה את אירגוני הבוקר.
"אהלן אחות יש לך מטען להביא לי?" אלירן נכנס בסערה לחדר שלי
"אתה רואה את הדלת?בדרך כלל דופקים עליה לפני שנכנסים לחדרים של אחרים" אמרתי בציניות והבאתי לו את המטען,
"סליחה" חייך ונשק לראשי,ממתי הוא מבקש סליחה?!
"מה אתה כל כך שמח?" שאלתי אותו בהרמת גבה,הוא בדרך כלל עצבני על הבוקר
"תגלי היום בערב" חייך ויצא במהירות מהחדר.
לקחתי את התיק וירדתי למטה,מתיישבת בפינת אוכל,הכיסא של אבישי היה ריק,אני רגילה שהוא יושב לידי.
"בוקר טוב" אמא נכנסה בחיוך קטן וניגבה את הדמעות מעיניה,בכל זאת זה קשה לאבד בן ואף אחד בחיים לא יבין את הסבל הזה,לא מאחלת לאף אחד מוות ממחלה כזאת איומה.
"אני זזה" חיבקתי את אמא,לקחתי את המפתחות של הרכב ויצאתי.
"ואת הנשמה המתוקה שלי.." השיר התנגן 'החצי שלי',ענבל
"הלו" עניתי
"איפה את?" שאלה
"אני בדרך" אמרתי
"עוד שלוש דקות צלצול ויש מבחן בהיסטוריה אם שחכת" אמרה
"למי יש כוח למבחנים האלה על הבוקר" מלמלתי בעייפות
"תאמיני לי שלאף אחד" אמרה
"רק למורה הממורמרת הזאת שתשאר רווקה כל החיים" אמרתי בהתחכמות
"יש צלצול תגיעי מהר" אמרה בלחץ
"כבר מגיעה ביי" אמרתי וניתקתי.
אין חניה בחיים האלה,אחריי רבע שעה של עצבים מצאתי חניה ורצתי במהירות לעבר הכיתה,
"גברת בן דוד מה הסיבה לאיחור?" אילנה,המורה להסטוריה שאלה בעצבים
"תנסי את למצוא חניה במקום הזה" אמרתי והתיישבתי במקום
"פעם אחרונה שזה קורה,קחי נשאר לך רק חצי שעה" אמרה והגישה לי את הטופס.
"חשבתי שהיום הזה לא יגמר בחיים" ענבל אמרה בעייפות
"גם אני" אמרתי והוצאתי את המפתחות
"אני יראה אותך כבר בערב" אמרה
"מה קורה בערב?" שאלתי בבלבול
"אתם באים אלינו" אמרה בפשטות והתקדמה למכונית שלה במהירות
"משהו מיוחד?" שאלתי
"תגלי כבר" אמרה ונסעה.
"שלום" נכנסתי הבייתה ונשכבתי על הספה בעייפות מרשה לעצמי להירדם..
תגובות (3)
תמשיכייי
חייייייםשלי בלב אבל תקשיבי דקה בהקדמה כתוב שלאח שלה קוראים אושר ופה אלירן מה השם שלו ? תמשיכייי
תמשיכייי!