אכזבת אותי, לא יותר פשוט אכזבת

אכזבת אותי בכל דרך אפשרית, בכל צורה שקיימת
אכזבת, כנראה שאתה לא מי שחשבתי שאתה
כנראה שכולם צדקו, ואני טעיתי.
תמיד אמרתי לעצמי שאיתי זה אחרת, כל אחת חושבת שהיא אחרת, שהיא שונה
אבל שום דבר לא פעל אחרת אצלך, הכל היה אותו דבר
התנהגת כמו שאתה תמיד מתנהג, אכזבת אותי כי לא כיבדת אותי ויותר גרוע לא כיבדת את עצמך
העולם נראה אחרת מעכשיו.
הפכתי להיות יותר פגיעה ושברירית
כל אחד יכול, אם רק ירצה לזרוק מילה, שתפגע עמוק עמוק בלב
אני לא אשכח כששאלתי את החברות שלי עלייך הן אמרו..״כמו כל הבנים״.
לא האמנתי להן, שיקרתי את עצמי שהן מדברות מקנאה, אפילו מחלקן התאכזבתי
עכשיו אני מבינה, אף אחת לא רצתה לרעתי
הן רק רצו לאזהיר אותי ממך, וממי שאתה יכול להיות
זה מצחיק אתה יודע.. איך שאפשר לייעץ לכולם עד שזה מגיע אלייך, עד שזה נוגע בך, את בטוחה שאת עושה את הדבר הנכון בשבילך, אבל את משקרת את עצמך, וזה הכי גרוע כי מי שמשקר את עצמו, תמיד ישקר אחרים
אני נורא מקווה שאצליח לקום, מהאהבה הזאת
שאני יסתכל לחיים בעניים ולא אתן להם לשבור אותי שוב, אני מנסה לדבר מהמוח אבל רק הלב מדבר
אני חושבת שהגיע הזמן שלי, לסלוח לך
כי אתה סתם בן אדם קטן שפל ועלוב והבנתי את זה אחרי הרבה הרבה זמן, אתה בן אדם ללא אף אחד, כי אף אחד לא מסוגל לאהוב אותך, אף אחד לא מסוגל לכבד אותך, אף אחת כבר לא רוצה להיות איתך,
אתה תצטער על כל הסבל שגרמת לי
שתשב בבית, ותשב לבד
ללא אף אחד,
ואף אחד לא ירחם עלייך, כי איך אפשר לאהוב ולרחם על אדם, שלא אוהב את עצמו?